audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

שובב לציון

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס אפרת דילמאני, ינון דילמאני
  • 2.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס מרדכי כהנים
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר שובב לציון
מעגל השנה לכל עת;שמחת תורה / שמיני עצרת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • הפיוט "שובב לציון" מופיע במחזורים ובקבצי פיוטים של יוצאי ספרד החל מהמאה השמונה עשרה. איננו יודעים דבר על אודות מחברו, מלבד שמו שאול, כפי שניתן ללמוד מהאקרוסטיכון בראשי בתי הפיוט. בספרים נחשב "שובב לציון" כפיוט לשמחת תורה, אולם הנושא שלו איננו התורה או שמחת הרגל, אלא הכמיהה לגאולה, לקיבוץ גלויות ולחידוש עבודת המקדש בירושלים.

    מילות הפיוט הן תפילה לגאולה, ופזמונו החוזר, "שובב [במשמע: השב] לציון את המוני", מדגיש זאת. בבתים מוסט המיקוד בהדרגה מעולמו של הפייטן המתפלל לעולם הגאולה הנכספת. בתחילת הבית הראשון הפייטן מתאר את עצם מעמד התפילה - "אֲסַלד בחילי אערוך פילולי". בסוף הבית הזה ובבית השני הפייטן מייחל לרגע בוא הגאולה ומתייחס אליו לפי סדר האירועים העתידי המתואר אצל נביאי ישראל ובמקורות חז"ל: בואו של אליהו הנביא מבשר הגאולה, שמיעת קול השופר, קיבוץ הגלויות, ולבסוף - חידוש המלוכה והכהונה. בבית השלישי והאחרון מתאר הפייטן את הכהן הגדול ואת עבודתו בבית המקדש. הפייטן מדגיש את עבודת יום הכפורים, שבה היזה הכהן (שמכונה בפיוט "מקטיר קטורת") שבע פעמים מדם קרבן הפר ומדם קרבן השעיר לפני הכפורת, המִכסה מזהב ועליו הכרובים, שהיה מונח על ארון הברית בקודש הקודשים. הפזמון וכל אחד מן הבתים מסתיים בביטוי "אמן ה'". ביטוי זה כלשונו אינו נמצא בכתובים, אך נמצאים ביטויים דומים לו שכוללים הודיה לה', כמו "אמן והלל לה'" (דברי הימים א', טז לו.) ו"אמן הללויה" (תהלים קו מח). קרוב לוודאי שכוונת הפייטן בביטוי "אמן ה'" דומה למשמעותם של ביטויים אלו.

    למרות מקורותיו הספרדיים של הפיוט, הוא הפך לאחד הפיוטים המרכזיים דווקא במסורת משהד שבאיראן. יש לשער שיהודי עיר זו נחשפו לפיוט במהלך המאות השמונה עשרה והתשע עשרה, עם הגעתם לאיראן של ספרי תפילה ספרדיים שהודפסו בוונציה ובליוורנו. נעימת הפיוט במשהד שייכת בסגנונה למוזיקה הפרסית העממית. המקצב של נעימת הפיוט (שש שמיניות בדגש על השמינית הרביעית) הוא היסודי והנפוץ ביותר במוזיקה הפרסית העממית. מקצב זה מוטבע כל כך עמוק בנפש הפרסית עד שהוא זכה לכינוי "שיר-י מאדר", חלב אם, המרמז על כך שהפרסים יונקים אותו עם חלב אמם.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?