audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

שער הרחמים

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד חלבי
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל חגולי שומל דרזי
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יעקב דוד חורי
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל נסים בר יוסף
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
  • 7.
    עכשווי - ישראל גבריאל חסון
  • 8.
    תימן - מערב תימן (שג'דרה) בנימין נחום
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר שער הרחמים
מעגל השנה ראש חודש
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • שַׁעַר הָרַחֲמִים – אחד מהשערים הסובבים את ירושלים. על פי המסורת, המשיח עתיד להגיע מהשער הזה, שייפתח
    • שַׁעַר... בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה יִפָּתֵחַ – התמונה נשענת על יחזקאל מו, א: כֹּה אָמַר ה' אלקים שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ.
    • יִשְׁעִי – אל ישועתי, האל המושיע אותי, ע"פ תהלים כז, א: לְדָוִד יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְיָ מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד.
    • אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא – כך מתואר האל בדברים ז, כא, ובדומה לכך בתחילת תפילת העמידה.
    • נוֹרָא עֲלִילוֹת – שמעשיו ופעולותיו מביאים ליראה, לפי תהלים סו, ה: לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם. הביטוי מזכיר את פיוטו המפורסם של ר' משה אבן עזרא הנאמר בתפילת נעילה של יום כיפור: אל נורא עלילה.
    • וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ... וְנַקְרִיב קָרְבָּנוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – השורות מקבילות לשורות הפותחות את הפיוט האשכנזי לחנוכה "מעוז צור ישועתי".
    • צוּר – סלע, כינוי לה' המבטא את עצמתו.
    • וְעֶבְרָה – וכעס.
    • הֱיֵה נָא בַעֲדֵנוּ צִנָּה וְסוֹחֵרָה – הגן עלינו כמגן וכשריון – צנה היא מקלעת של קנים שסוככה על גופו של הלוחם – כעין שריון. סוחרה אף היא סוג של מגן הסובב את האדם מכל עבריו (אונקלוס תרגם סוחרה מלשון סחור סחור). השיבוץ לקוח מתהלים צא, ד: וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ.
    • שְׁעֵה נָא עֲתִירָה – שמע והיעתר לבקשותינו ולתפילותינו.
    • וְעַד אָן – עד מתי.
    • צָרִים – אויבים.
    • חֲשׂוֹף זְרוֹעֲךָ – הראה כוחך, על פי ישעיהו נב, י: חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם. גם ביטוי זה מופיע בפיוט "מעוז צור".
    • אַדִּיר אַדִּירִים – כינוי לה', המופיע בתפילת 'קדושה'. ייתכן שנוצר בהשראת הפסוק מתהלים צג, ד: מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'.
    • אַל נָא יִהְיוּ – הרשעים האכזרים, הגויים – לָבֶטַח.
    • לָעִבְרִים – לעם ישראל.
    • דְּרוֹר תִּהְיֶה קוֹרֵא – תביא את הגאולה שהיא דרור – חירות.
    • לְעַם הַנִּדְכָּאִים – עם ישראל המושפל והסובל.
    • וְאוֹיֵב יְזֹרֶה – פזר והפץ את האויב.
    • חֶלְכָּאִים – עלובים וסובלים.
    • וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ וּבְקוֹל... נַקְטִיר וּנְזַבֵּחַ – אף ביטויים אלו מזכירים את הפיוט "מעוז צור ישועתי".)
    • לְבֵית הַבְּחִירָה – לבית הנבחר, בית המקדש.
    • מְגִינָה – צער.
    • שֶׂה פְזוּרָה – כינוי לישראל בגלות, לפי ירמיה נ, יז: שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיֹות הִדִּיחוּ.
    • עֵדָה הַסּוֹרֵרָה – הגויים.
    • כְּבֵדָם פַּלֵּחַ – בקע וחתוך את כבדם, לפי משלי ז, כג: עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ... והכוונה לנצחון על האויבים.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?