ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
מלא פי / סימן מאיר מָלֵא פִי שִׁירָה וְזִמְרָה לִכְבוֹד שַׁבָּת הִיא מַלְכְּתָא יָפָה בָּרָה פְּנֵי שַׁבָּת חַי חַי שִׁירוּ זַמְּרוּ אֲהוּבִים שִׁירֵי שַׁבָּת אָז יִשְׂמְחוּ שִׂמְחַת רֵעִים בְּיוֹם הַשַׁבָּת אֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר בַּשֵׂר נָא יוֹם מְנוּחָה בִּזְכוּת מֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא נָא הַצְלִיחָה חַי חַי הוֹשִׁיעָה נָּא גְּאַל נָא הַמְצִיא מְנוּחָה אָז נָשִׁירָה וּנְרַנְּנָה לָנוּ הַרְוָחָה יָחִיד רַחֲמָן פְּרוֹשֹ לָנוּ סֻכַּת שָׁלוֹם קַבְּצֵנוּ לִזְבוּלֵנוּ עִיר הַשָּׁלוֹם חַי חַי וּשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיחֵנוּ מֶלֶך שָׁלוֹם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם חַזֵּק חֶבְרַת כָּל יִשְׂרָאֵל קָמִים בַּלֵילוֹת וְלָנֶצַח שָׁמְרֵם הָאֵל בְּרֹב בְּרָכוֹת חַי חַי יִרְאוּ בְּבִנְיַן מִקְדַּשׁ אֵל יַקְרִיבוּ עוֹלוֹת יִזְכּוּ לְעוֹלָם חִבַּת אֵל כֻּלּוֹ שַבָּתוֹת |
|
פיוט מתוך שירת הבקשות של יהודי ארם צובא, שמחברו ידוע לנו רק בשמו הפרטי, מאיר. המשורר פונה באופן ישיר אל חברות שירי הבקשות מעורר אותם לשירה - "שירו זמרו אהובים", מחזק ומברך את הקמים בלילות לשירת הבקשות כפי שניתן לראות בבית האחרון. השיר עצמו משופע בביטויי שירה וזמרה, יחד עם שבח ליום השבת וציפיה לגאולה ולביאת המשיח - הנושאים המרכזיים בפיוטי שירת הבקשות במסורת ארם צובא. יש לציין כי המלים "יה נא" המופיעות בגרסת הטקסט באתר, אינן מופיעות בספרי הבקשות והן אינן חלק מהטקסט המקורי. כנראה הן נוספו לביצוע המושר כהברות שירתיות הקיימות בצורה זו או אחרת בשפתו המקורית של השיר. |
| • מָלֵא פִי שִׁירָה – פיו של המשורר מלא שירת שבח ותהילה לאל, אולי על דרך שאומר משורר תהלים (עא, ח) יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ, ועל דרך הנאמר בברכת השיר – אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם. וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו. וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ... אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ... • מַלְכְּתָא – מלכה, כפי שהתייחס ר' חנינא לשבת בקבלת השבת שלו, המתוארת בבבלי, בבא קמא לב ע"א–ע"ב. • יָפָה בָּרָה – כינויים אלו שאובים משיר השירים ו, י: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת, שם הם מתייחסים לאהובה, הנדרשת כעם ישראל, וכאן הם נאמרים על השבת. • פְּנֵי שַׁבָּת – ביטוי זה שאוב מהפיוט המפורסם של ר' שלמה אלקבץ 'לכה דודי'. • חַי חַי – פנייה לאל חי, או הכרזה על חיוניותם של השרים. זהו שיבוץ מישעיה לח, יט: חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ. • אֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר – כינוי לה', לפי שיר השירים א, יד: אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי. משמעות הדימוי היא כנראה צרור של צמחי בשמים. • בַּשֵׂר נָא יוֹם מְנוּחָה – נראה שהמשורר מבקש כאן עולם הבא, שכן השבת היא מעין עולם הבא, לפי המשנה במסכת תמיד ז, ד: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת – מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים, וכפי שגם מבקשים בשבת בברכת המזון הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים. • רַעְיָא מְהֵימְנָא – רועה נאמן (בארמית). זהו כינויו של משה רבנו בזוהר. • נָא הַצְלִיחָה... הוֹשִׁיעָה נָּא – לפי תהלים קיח, כה: אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא. • הַמְצִיא – תן. • הַרְוָחָה – הקלה. • יָחִיד רַחֲמָן – כינויים לאלוהים. • פְּרוֹשֹ לָנוּ סֻכַּת שָׁלוֹם – לפי האמור בתפילת ערבית של ליל שבת ...וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת רַחֲמִים וְשָׁלוֹם. וראו במסכת דרך ארץ זוטא, פרק השלום. • קַבְּצֵנוּ לִזְבוּלֵנוּ – אסוף אותנו.למקומנו, לביתנו. • עִיר הַשָּׁלוֹם – ירושלים. עליה נאמר בבמדבר רבה יא, ז: "...שאין הקב"ה מנחם את ירושלים אלא בשלום שנאמר (ישעיה לב) וישב עמי בנוה שלום". וראו גם דברים רבה ה, יד. • מֶלֶך שָׁלוֹם – כך מכונה הקדוש ברוך הוא בפי חז"ל, לפי שיר השירים רבה ג, יד. ייתכן שכאן זהו כינוי למשיח. • אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם – כינוי לה' הלקוח מתפילת מעין שבע הנאמרת בליל שבת, ובדומה לו נמצא בברכת השלום בתפילת עמידה של שבת. • חֶבְרַת כָּל יִשְׂרָאֵל קָמִים בַּלֵילוֹת – אומרי הבקשות. • עוֹלוֹת – קרבנות עולה. • יִזְכּוּ לְעוֹלָם חִבַּת אֵל כֻּלּוֹ שַבָּתוֹת – יזכו לעולם הבא, עולם שכולו שבת, האהוב על הא-ל, לפי המשנה במסכת תמיד ז, ד: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת - מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים. |
| כותר |
מלא פי |
|---|---|
| מעגל השנה |
שירת הבקשות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
