audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

מרומים ישכון

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    סוריה - חלב (ארם צובה) מתוך מופע שירת הבקשות, ירושלים התשס"ו
  • 2.
    סוריה - חלב (ארם צובה) מתפללי בית כנסת אוהבי ציון
  • 3.
    סוריה - חלב (ארם צובה) פייטנים מקהילת ארם צובה, ניו יורק
  • 4.
    סוריה - חלב (ארם צובה) קבוצת חזנים
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר מרומים ישכון
מעגל השנה שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן עַם קָדְשִׁי - עם ישראל יהיה מרומם. כיוון שהשיר עוסק בגאולה ניתן לומר גם שעם ישראל יהיה אז ברמה רוחנית כזו שיהיה קרוב יותר אל הקב"ה, שוכן מרומים. • בִּמְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת - בשקט ובשלוה. • בְּעִיר קֹדֶשׁ מָעוֹז נַפְשִׁי - ירושלים. והמשורר פה מכנה אותה כמעוז נפשו- כלומר המחזקת את רוחו והיא לו כמעוז וכמבצר. • שָׁם יִשְׂמְחוּ בָּנִים בָּנוֹת - ע"פ הפסוק בזכריה ח, ה: וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ. • לְנַצֵּחַ עַל נְגִינוֹת - לשורר ולזמר, ע"פ תהילים ד, א: לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד. • שִׂמְחַת עוֹלָם עֲלֵי רֹאשִׁי - בעת הגאולה. ע"פ ישעיהו סא, ז: "תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם מִשְׁנֶה וּכְלִמָּה יָרֹנּוּ חֶלְקָם לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ שִׂמְחַת עוֹלָם תִּהְיֶה לָהֶם. • אָעִיר רַחְשִׁי - אעורר ואגלה את מחשבותי ואת לבי. • יִרְחַשׁ לְבָבִי דָּבָר טוֹב - אביע את רחשי לבי, ע"פ תהילים מה,ב: רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר. • שׁוֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ - כל השומר את השבת מלחלל אותה, ע"פ הפסוק בישעיהו נו, ו: כָּל שׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. • דְּרוֹר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לוֹ - כל השומר שבת יזכה לגאולה, לדרור. • חֶבְלוֹ- חלקו. • חַי לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב - יזכה לעולם הבא. השבת היא מעין עולם הבא והמשורר מקשר בין שמירת השבת לבין הגאולה העתידה, ככתוב בישעיהו נח, יג-יד: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת ענֶג... אָז תִּתְעַנַּג עַל יְיָ וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ. • רוּחַ חָדָשׁ.... אֵל יְחַדֵּשׁ - בזמן הגאולה יתן האל לב חדש ורוח חדשה לאדם, כמוזכר מספר פעמים בנבואותיו של יחזקאל: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר (לו, כו).אצל יואל הנביא (ג, א) מוזכרת הרוח החדשה בהקשר של דרגת נבואה שהאדם יגיע אליה: וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְינוֹת יִרְאוּ. • בְּעֹז יָדוֹ הַדְרַת קֹדֶשׁ - המשורר ישבח ויספר על עז ידו, כוחו, של האל ועל הדרת קדשו. ע"פ תהלים כט, ב: הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ. • הַלֵּל נִרְצָה לִי יְקַדֵּשׁ- הלל נרצה הן שתי אמירות המופיעות בפתיחת ההגדה של פסח, במזמור המתאר את השלבים של ליל הסדר: קדש ורחץ, כרפס, יחץ וכן הלאה. הלל ונרצה מסיימים את ליל הסדר - הלל הוא אמירת ההלל הנאמר בסוף ההגדה ונרצה זוהי הבקשה והתקווה שהתפילה תהיה רצויה לפני האל. כאן המשורר מבקש מה' ששיר ההלל יהיה נרצה ומקובל לפניו ואז: • אֶדְמֶה לִצְבִי וּלְעֹפֶר - ע"פ שיר השירים ב, יז,שם מדומה הקב"ה לצבי ולעופר, שזהו ביטוי של חן ויופי: עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעפֶר הָאַיָּלִים. כאן משתמש המשורר באותו דימוי לגבי עם ישראל • לִפְנֵי דוֹדִי - לפני האל. • אֶשְׁכּוֹל כֹּפֶר - צרור בשמים, ע"פ שיר השירים א, יד: אֶשְׁכֹּל הַכּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי. שירתי תהיה נאה לפני ה' כצרור בשמים, שוב לוקח המשורר דימוי הנאמר על הקב"ה ומעביר אותו לעם ישראל. • רָצוּי נִבְחָר מִזֶּבַח טוֹב - תפילתי ושירתי תהיה רצויה וטובה אפילו מזבח טוב, בדומה למה שנאמר בתהילים נא, יט: זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה. • דַּרְכֵי צִיּוֹן בַּמְּחוֹלוֹת - המשורר מדבר על הזמן שבו תתהפך הגלות לגאולה, ההפך מהפסוק באיכה א, ד, שם מתוארים החורבן והגלות: דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין כּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת וְהִיא מַר לָהּ. • שִׁבְטֵי יָהּ - עם ישראל. • יַעַבְרוּ גְאוּלִים - עם ישראל שעבר ביבשה בתוך הים בעת גאולת מצרים. כמו שנאמר בברכות גאל ישראל : "שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם. • לַמְנַצֵּחַ עַל נְחִילוֹת - ע"פ תהילים ה, א: לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד. את המלה נְחִילוֹת פירשו הפרשנים בכמה אופנים: סוג של כלי נגינה, כנראה חליל; או מלשון מחול; או מלשון תחנה ותפילה (ויחל משה). • יְהוֹדוּ לַיְיָ כִּי טוֹב - ע"פ תהילים קיח, א: הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב. המילה יהודו גם היא לקוחה מתהילים (מה, יח): אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל דֹּר וָדֹר עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ לְעלָם וָעֶד. • כִּי יָבוֹאוּ לִרְאוֹת פָּנָיו - בזמן הגאולה, כאשר בית המקדש ייבנה, יעלה עם ישראל לרגל להיראות לפני ה'. • חַגָּם חָדְשָׁם וְשַׁבַּתָּם - בשלושת הרגלים, שבתות וראשי חדשים. • בְּבֵית מְעוֹנָיו - בבית המקדש. • נְגִינָתָם- שירתם. • וּבְטִירוֹתָם - בבתיהם. • אָז שָׁם יִקְבֹּץ כָּל הֲמוֹנָיו - בירושלים יתאסף ויתקבץ את כל עם ישראל העולה לרגל.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?