audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

אוחיל יום יום אשתאה

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה רחמים חי בן חנינה הכהן
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אייל מלול
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אלחנן סבח, בועז בניטה
  • 4.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גבריאל דדון
  • 5.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גבריאל דדון
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו טריו אנדלוס
  • 7.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו צפון מערב
  • 8.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אוחיל יום יום אשתאה
מעגל השנה יום ירושלים;לכל עת;שבת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אוֹחִיל– אייחל, אקווה.
    • אֶשְׁתָּאֶה – אצפה ואייחל.
    • מָתַי אָבוֹא וְאֶרְאֶה – על פי תהלים מב, ג: ... מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים.
    • יְרוּשָׁלַיִם בְּנוּיָה – תפילה לגאולה השלמה, אז תיבנה ירושלים, והמקדש ייבנה בתוכה. על פי תהלים קכב, ג: יְרוּשָׁלַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו.
    • הָרִים סָבִיב לְעֻמָּתָהּ – על פי תהלים קכה, ב: יְרוּשָׁלַם הָרִים סָבִיב לָהּ וַה' סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
    • חוֹמַת אֵשׁ – על פי חזון אחרית הימים בזכריה ב, ט: פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ.
    • שַׁלְהֶבֶתְיָה – להבת אש גדולה, המסמלת את עוצמת האהבה בין הדוד לרעיה, כמתואר בשיר השירים ח, ו: כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָהּ.
    • כֹּהֵן שִׁמֵּשׁ אַרְבָּעִים שָׁנָה – על פי הגמרא המתארת את גדולתו של שמעון הצדיק שכיהן ארבעים שנה ככהן גדול (יומא לט, ע"א): תנו רבנן ארבעים שנה ששימש שמעון הצדיק היה גורל עולה בימין, מכאן ואילך פעמים עולה בימין פעמים עולה בשמאל. והיה לשון של זהורית מלבין, מכאן ואילך פעמים מלבין פעמים אינו מלבין...
    • מִשְּׁיָרֵי אַנְשֵׁי אֱמוּנָה – על פי מסכת אבות פרק א, משנה ב: שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
    • הַנְּבִיאָה חֻלְדָּה – על חולדה הנביאה מסופר במלכים ב כב, יד: חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה בֶּן חַרְחַס שׁמֵר הַבְּגָדִים וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַם בַּמִּשְׁנֶה.
    • בֵּין חוֹמוֹת הִתְבּוֹדְדָה – על פי רש"י בדברי הימים ב לד, כב, ישבה במשנה – לשכה שהיתה בין שתי חומות העיר, והתבודדה מפאת צניעות.
    • כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה – על פי הברכה בתהלים קכח, ג: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ.
    • אָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי – הקב"ה הִרְבָּה נביאים בישראל, ככתוב בהושע יב, יא: וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה.
    • חֶבֶל נְבִיאִים – חבורת נביאים, המוזכרים למשל בשמואל א י, י: וַיָּבֹאוּ שָׁם הַגִּבְעָתָה וְהִנֵּה חֶבֶל נְבִאִים לִקְרָאתוֹ וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבֵּא בְּתוֹכָם.
    • חֶבֶל נְבִיאִים רָאִיתִי – קברי הנביאים המצויים ליד ירושלים.
    • לְמִשְׁפָּט יָשְׁבוּ כִסְאוֹת שִׁבְעִים רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת גְּדוֹלָה – שבעים אנשי כנסת הגדולה שהיו השופטים באותם ימים. הלשון על פי תהלים קכב, ה: כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד.
    • עִמָּם עֹז וְתוֹשִׁיָּה – תיאור מידותיהם של אנשי כנסת הגדולה, על פי איוב יב, טז: עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה.
    • יְרוּשָׁלַיִם צִיּוּן אוֹרוֹת – על פי ילקוט שמעוני תצט: א"ר הושעיא עתידה ירושלים ליעשות פנס לאומות העולם והם מהלכים לאורה מה טעם והלכו גוים לאורך. אפשרות נוספת: אורות אלו תלמידי חכמים, בירושלים מצויים קברותיהם של תלמידי חכמים רבים.
    • עִיר דָּוִד – ירושלים, בה כונן דוד את מלכותו.
    • נְעִים זְמִירוֹת – דוד המלך, על פי כינויו בשמואל ב כג, א: וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל.
    • הַר הַבַּיִת וְהַהַרְאֵל– שמות נרדפים למקום המקדש.
    • מִשְׁכָּן מֶלֶךְ מַלְכַיָּא – המקדש הוא המקום בו שוכן מלך המלכים, הקב"ה, ככתוב בדברים יב, ה: כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה.
    • בְדֶרֶךְ אֶפְרָת – שם מצוי קברה של רחל אימנו, על פי בראשית לה, יט וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם. המשורר מתפלל בקבר רחל אמנו, המצויה בדרך לירושלים, שם על פי המדרש היא בוכה על הבנים שיורדים לגלות, מתפללת לגאולה. על פי הפירושים והמדרשים לפסוקים בירמיהו (לא, יד–טו): נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ...וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.
    • שֶׁהַכֹּל סוֹכִין בְּיָפְיָהּ – על רחל נאמר בבראשית כט, יז: וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה. המשורר משתמש בדברי הגמרא (מגילה יד, ע"א) על שרה על מנת לתאר את יופיה של רחל: ואמר ר' יצחק יִסְכָּה זו שרה ולמה נקרא שמה יִסְכָּה... שהכל סוכין ביופיה...
    • חֲזֵה צִיּוֹן מְהֻלָּלָה – המשורר קורא להסתכל בירושלים המהוללת, על פי ישעיהו לג, כ: חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַם נָוֶה שַׁאֲנָן.
    • נוֹרָא עֲלִילָה – כינוי לאל, בעל המעשים הנוראים, על פי תהלים סו, ה: לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם.
    • תַרְעָא דִשְׁמַיָּא – שער השמים (ארמית).
    • בֵּית אֵל נוֹרָא עֲלִילָה...וְדָא תַרְעָא דִשְׁמַיָּא – המשורר משתמש בדברי יעקב על בית אל לאחר שהקיץ מחלומו (סולם יעקב) בבראשית כח, יז: וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם, ומשנה את דבריו. הפסוק מתאר את גדולתה של בית אל, ובפיוט – את גדולת ירושלים; במקור מתארת המילה נורא את המקום ובפיוט את האל.
    • מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו – ביטוי המתאר את המקדש והקורבנות שהוקרבו בו. כאן קדשיו מתאר את הקדושים שחיו בירושלים.
    • דּוֹר וְדוֹר וְדוֹרְשָׁיו – בכל דור הדורשים והמנהיגים שלו.
    • בְּנֵי עֲלִיָּה – כינוי לאנשים המעולים שבאדם, הביטוי לקוח מדבריו של ר' שמעון בר יוחאי עליו ועל בנו: א"ר ירמיה משום רשב"י, ראיתי בני עלייה והן מועטין, אם אלף הן אני ובני מהן. אם מאה הם אני ובני מהן. אם שנים הן אני ובני הן (סוכה מה ע"ב).
    • נְזִיר אֱלֹהֵי אָבִי – שמואל הנביא, שהיה נזיר, על פי המשנה במסכת נזיר פרק ט, משנה ה: נָזִיר הָיָה שְׁמוּאֵל, כְּדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א א) וּמוֹרָה לא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ, נֶאֱמַר בְּשִׁמְשׁוֹן (שופטים יג) וּמוֹרָה, וְנֶאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל וּמוֹרָה, מַה מּוֹרָה הָאֲמוּרָה בְּשִׁמְשׁוֹן, נָזִיר, אַף מוֹרָה הָאֲמוּרָה בִּשְׁמוּאֵל, נָזִיר.
    • דִּמְיוֹנוֹ כְאַרְיֵה לָבִיא – הנזיר מדומה לאריה, משום שיערו הארוך (אחד מאיסורי הנזיר – לספר את שיערו).
    • שָׁקוּל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כָּהֲנַיָּא – על פי הנאמר במדרש רבה במדבר, יח: שמואל ששקול כמשה ואהרן שנא' (תהלים צט, ו) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו.
    • עַם דַּל וְאֶבְיוֹן – עם ישראל הגולים.
    • הַיְּקָרִים בְּנֵי צִיּוֹן – על פי הביטוי באיכה ד, ב: בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר. המשורר מביא את הפסוק מאיכה המתאר את ישראל הגולים המרוחקים מהמקדש בבקשה לבניית בית המקדש.
    • הַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן – על פי תיאור בית המקדש במלכים א ט, ח: וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן כָּל עֹבֵר עָלָיו. כאן הכוונה שבית המקדש השלישי יהיה גדול מקודמיו, על פי נבואתו של חגי (ב, ט): גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר ה' צְבָאוֹת.
    • לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא – לעולמי עד (ארמית).


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?