• צוּר לְבָבִי - הקב"ה הוא כסלע שאליו אני מכוון את לבי ובו אני בוטח, לפי תהלים עג, כו: כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם. • שׁוֹכֵן עֲלִיָּה - האל, שמקום משכנו כביכול הוא השמים. • יִשְׁלַח בֶּן דָּוִד עִם אֵלִיָּה - ישלח את המשיח עם אליהו הנביא, כפי שאומר מלאכי (ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. • לוֹ הַגְּדֻלָּה - ה', שלו ראויה הגדולה. • אֲשֶׁר אֵין לָהּ קֵץ וְלֹא תִּכְלָה - האינסופית. אולי מהדהד כאן הפסוק מתהלים קיט, צו לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד. • אֲשֶׁר בָּרָא חָתָן וְכַלָּה - כלשון הברכה האחרונה משבע הברכות הנאמרות בחתונה ובשבעת ימי המשתה - בָּרוּךְ אַתָּה... אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה חָתָן וְכַלָּה גִּילָה רִנָּה.... • כְּסֹלֶת נְקִיָּה - טהורים ומבוררים, כפי שאומר ר' אלעזר בבבלי קידושין סט, ע"ב: "לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה". • לְחָתָן בְּרַחֲמָיו יִפֶן - ה' יפנה אל החתן מתוך מידת הרחמים וייעתר לתפלותיו. לשון זו שאובה מלשון הקדושה הנאמרת בתפילת מוסף של שבת: מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמוֹ הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ עֶרֶב וָבוֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד... • אוֹסֵף רוּחַ בְּחָפְנָיו חוֹפֶן - אלוהים, שרק הוא יכול לאסוף ולחפון את הרוח בידיו, כפי שאומר הפסוק ממשלי ל, ד: מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע. • כַּמָּה נָאֶה עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְּבֵי גֶּפֶן - כמה נאים ומתאימים זה לזה החתן והכלה, לפי הברייתא המופיעה בבבלי פסחים מט, ע"א: "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם וישיא בתו לתלמיד חכם משל לענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל. • גֶּפֶן פּוֹרִיָּה - דימוי הכלה הזה שאוב מתהלים קכח, ג: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. • חַנּוּן - כינוי לה', לפי מדתו המופיעה בקריאת מדות הרחמים בשמות לד, ו: ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. • דּוֹדָהּ - אהובהּ, החתן. • כַּלָּה הִיא יָפָה וַחֲסוּדָה - לפי דרכם של בית הלל בשבחם את הכלה "כלה נאה וחסודה". ראו בבלי כתובות יז, ע"א. • מַה מַּעֲלַת חֵן... יַעֲלָה יְפֵהפִיָּה - ראו עד כמה הכלה מוצאת חן, לפי הדרשה בבבלי עירובין נד, ע"ב על הפסוק ממשלי ה, יט: אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן... דרשה זו רואה פסוק זה כמתייחס לתורה "ויעלת חן - שמעלת חן על לומדיה". כאן כמובן מדובר על הכלה האנושית. • חוֹן - רחם. • תְּמִים דֵּעִים - כינוי לה', שדעותיו מושלמות, לפי הפסוק מאיוב לז, טז: הֲתֵדַע עַל מִפְלְשֵׂי עָב מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים. • צְבִי הַחֵן - עלם לתפארת. • יְנִיק חַכִּים - צעיר וחכם. ביטוי זה מופיע בדיון המופיע בבבלי קידושין לב, ע"ב. • הַשּׁוֹעִים - הנכבדים. • יִהְיֶה כוֹסוֹ רְוָיָה - יחיה חיי שפע וברכה, כפי שנאמר בתהלים כג, ה: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה. • הַגְבֵּר מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל עַל שָׂרֵי אֱדוֹם וּמַגְדִּיאֵל - הבא לעם ישראל ניצחון על אויביו, באמצעות נצחון המלאך המייצג אותם, מיכאל, על המלאכים המייצגים את הגויים. • וּמַגְדִּיאֵל - אחד מאלופי עשו, לפי בראשית לו, מג. • יִרְבּוּ שְׂמָחוֹת בְּיִשְׂרָאֵל - נראה שברכה זו שאובה מברכת קידוש החודש הקדומה, כפי שמסופר במסכת סופרים יט, ט: "וצריך בברכת היין לומר... אליהו הנביא במהרה יבוא אלינו המלך המשיח יצמיח בימינו את הימים בשנים בבנין בית המקדש ירבו שמחות ויענו העם ויאמרו אמן ירבו בשורות טובות בישראל ירבו ימים טובים בישראל ירבו תלמידי תורה בישראל מקודש החודש מקודש. • שׁוּבָה יְיָ שְׁבִיתֵנוּ - השב את עם ישראל לארצו, לפי הפסוק מתהלים קכו, ד: שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. • חִישׁ מְבַשֵּׂר כָּל קְהָלֵנוּ - מהר לשלוח את אליהו, מבשר הגאולה. • נֶחָמוֹת יְשַׁעְיָה - נבואות הנחמה שניבא ישעיהו הנביא.
|