ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
יראתי בפצותי / יקותיאל בר משה גרמניה, מאות 11-12 יָרֵאתִי בִּפְצוֹתִי שִׂיחַ לְהַשְׁחִיל קוּמִי לְחַלּוֹת פְּנֵי נוֹרָא וְדָחִיל וְקָטֹנְתִּי מַעַשׂ לָכֵן אַזְחִיל תְּבוּנָה חָסַרְתִּי וְאֵיךְ אוֹחִיל יוֹצְרִי הֲבִינֵנִי מוֹרָשָׁה לְהַנְחִיל אַיְּלֵנִי וְאַמְּצֵנִי מֵרִפְיוֹן וָחִיל לַחֲשִׁי יֵרָצֶה כְּמַנְטִיף וּמַשְׁחִיל בִּטּוּיִי יֻמְתַּק כְּצוּף נְחִיל רָצוּי בְּיֹשֶׁר וְלֹא כְּמַכְחִיל מְשַׁלְּחַי לְהַמְצִיא כֹּפֶר וּמְחִיל שַׁאֲגִי יֶעֱרַב וְלֹא כְּמַשְׁחִיל הֵעָתֵר לְנִגָּשִׂים וְנֶחֱשָׁבִים כְּזָחִיל חַנּוּן כְּהַבְטִיחֲךָ לִבְנִקְרַת מְחִיל זַעֲקִי קְשֹׁב בְּעֵת אַתְחִיל קְרָבַי יֶחְמְרוּ בְּחָקְרָךְ חַלּוֹחִיל וּמֵאֵימַת הַדִּין נַפְשִׁי תַבְחִיל אִם כִּגְמוּל, הַלֵּב יָחִיל מְקוֹרֵי עַפְעַפַּי אַזִּיל כְּמַזְחִיל צְדָקָה אֲקַוֶּה מִמְּךָ וְאוֹחִיל יֹשֶׁר הוֹרַי זָכְרָה לְהַאֲחִיל חַם לִבִּי בַּהֲגִיגִי יַגְחִיל יִסְתָּעֵר בְּקִרְבִּי בְּעֵת אָתְחִיל |
|
יראתי בפצותי חובר על ידי יקותיאל בן משה והוא מן הפיוטים הנאמרים במסורות האשכנזים באחד הרגעים החשובים ביותר בשנה, תחילת חזרת העמידה בתפילת השחרית הראשונה של ראש השנה. זהו פיוט "רשות" בו מבקש המשורר-שליח הציבור מן האל באימה ובפחד שיתמוך בו, יקבל את תפילתו ויכפר לקהל המתפללים. הוא מתאר את אימת הדין של הניגשים לחלות את פני האל מתוך קטנות מעשים וחוסר תבונה. בקשת המחילה נשענת על התקווה לצדקתו של האל, על זכות האבות ועל י"ג המדות שהודיע אלוהים למשה בנקרת הצור (כמתואר בספר שמות לג, כב – לד, ט ובמדרש במסכת ראש השנה יז, ב). פיוט זה מופיע בתחילת חזרת שליח הציבור, כאשר הקהל כולו עומד. את הפיוט אומר החזן בנעימה מיוחדת של הימים הנוראים, השונה מן הנעימה בה נאמרים שאר חלקי התפילה, והקהל עונה לו במנגינה בסוף כל שורה או שתיים. בנעימה זו ובאותו האופן נאמרות גם הרשויות של תפילת השחרית השניה של ראש השנה ושל תפילת השחרית ביום הכיפורים. האמירה במעומד, הנעימה המיוחדת והתוכן המרגש תורמים למעמד החשוב של פיוט זה המייחד את תפילת הימים הנוראים ביחס לשאר תפילות השנה. רבי יקותיאל בן משה שחי במאות ה- 11-12 בגרמניה (שמו חתום בראשי הצלעות החרוזות "יקותיאל בן משה חזק ואמץ יחי"), חיבר את הפיוט כ"רשות", הקדמה, לפיוט מסוג "קרובה" "את חיל יום פקודה" מאת רבי אלעזר הקליר. השורה האחרונה של "יראתי בפצותי" רומזת לכך במשחק המילים "בעת את-חיל" כלומר בזמן שאפתח בתפילה בפיוט "את חיל". שני הפיוטים מופיעים בסידורי תפילה בני זמננו, אך עתה לא נהוג לומר את הפיוט "את חיל". |
| • בִּפְצוֹתִי שִׂיחַ לְהַשְׁחִיל – כאשר אני פותח פי בתפילה. • לְחַלּוֹת פְּנֵי – לבוא בבקשה (ראו שמות כב, יא ומשלי יט, ו). • דָחִיל – נורא, מפחיד. מקור המילה בארמית, כמו בביטוי "בדחילו ורחימו". • אַזְחִיל – אפחד (ראו איוב לב, ו). המשורר מפחד מכיוון שהוא קטן-מעש, כלומר ממועט מעשים שזכותם תעמוד לו בתפילה. • אֵיךְ אוֹחִיל – איך אקווה. • מוֹרָשָׁה לְהַנְחִיל – ללמד את התורה. • אַיְּלֵנִי – חזק אותי. • אַיְּלֵנִי וְאַמְּצֵנִי – בדומה לביטוי "חזק ואמץ" (ראו דברים לא, ז; יהושע א, ו; ועוד). • לַחֲשִׁי יֵרָצֶה כְּמַנְטִיף וּמַשְׁחִיל – תפילתי תתקבל ברצון כמו הקטרת הקטורת (נטף ושחלת הם ממרכיבי הקטורת). • צוּף נְחִיל – דבש. • רָצוּי בְּיֹשֶׁר וְלֹא כְּמַכְחִיל – המשורר מבקש להתקבל ברצון מפני שהוא מדבר ביושר, בכנות (הוא מעיד על עצמו שהוא קטן מעש ומחוסר תבונה) ואינו כמכחיל, כלומר כצובע את עצמו ומציג את עצמו בצבעים מטעים (הכחל הוא סוג של איפור המסמל שקר והטעיה, "ללא כחל וסרק"). • כֹּפֶר וּמְחִיל – כפרה ומחילה. • שַׁאֲגִי יֶעֱרַב – תפילתי תהיה ערבה. • וְלֹא כְּמַשְׁחִיל – שלא כמו שאגת האריה (שחל – אריה). • הֵעָתֵר לְנִגָּשִׂים – ענה, קבל את תפילת הניגשׂים, כלומר דחוקים ולחוצים מצרות ומאויבים (ראו שמואל א יג, ו; ובמיוחד ישעיהו נג, ז "נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה"). • וְנֶחֱשָׁבִים כְּזָחִיל – חשובים כתולעת (ראו תהלים כב, ז "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא־אִישׁ"). • כְּהַבְטִיחֲךָ לִבְנִקְרַת מְחִיל – כמו שהבטחת מחילה למשה בנקרת הסלע (ראו שמות לג, כב – לד, ט), על פי המדרש (המופיע במסכת ראש השנה יז, ב) "אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם". • זַעֲקִי קְשֹׁב – הקשב לצעקתי, לתפילתי (ראו שמות כב, כב "כִּי אִם־צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ"). • קְרָבַי יֶחְמְרוּ – מעי מתכווצים וכואבים (והכוונה היא כנראה לתחושת בושה ואשמה). • בְּחָקְרָךְ חַלּוֹחִיל – כאשר האל בודק וחוקר כל חדרי בטן (ראו משלי כ, כז), חלוחיל מלשון חלחולת, קצה המעיים (על-פי חולין נ, א). • נַפְשִׁי תַבְחִיל – הנפש תפחד ותאבד תקווה מאימת הדין. • אִם כִּגְמוּל, הַלֵּב יָחִיל – אם הדין יהיה כגמולי, כפי שמגיע לי, לבי יתמלא אימה ופחד (ראו תהלים נה, ה "לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי"). • מְקוֹרֵי עַפְעַפַּי אַזִּיל כְּמַזְחִיל – עיניי יורידו דמעות כבצינור, תעלת מים. • יֹשֶׁר הוֹרַי זָכְרָה לְהַאֲחִיל – בזכות האבות ענה לתפילתי, ממש את תקוותי. • חַם לִבִּי בַּהֲגִיגִי יַגְחִיל – לבי, קרבי חם (מפחד ומאימה) כל כך עד שפי מעלה אש כגחלת בתפילתי. על–פי תהלים לט, ד "חַם־לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר־אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי". • בְּעֵת אָתְחִיל – משחק מילים, בזמן שאתחיל את התפילה ואפתח בפיוט "את חיל". |
| כותר |
יראתי בפצותי |
|---|---|
| מעגל השנה |
ימים נוראים;ראש השנה |
| מקום החיבור |
NLIUmbraco.Models.ItemPage.PiyutModel . lds91 |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
