ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אלהי אבי / סימן אלעזר הכהן חזק אֱלֹהֵי אָבִי שַׂמַּח לְבָבִי שׁוּב נָא כְלָבִיא אֶל אֶרֶץ צְבִי לְךָ יְשִׁירוּן עֲדַת יְשׁוּרוּן וְשֶׁבַח יֹאמְרוּן כֹּהֵן וְנָבִיא עֶזְרִי וְצוּרִי רְפָא מְזוּרִי נִדְחֵי פְּזוּרִי מִמֶּרְחָק תָּבִיא זָרִים אַכְזָרִים אוֹיְבֵי הָעִבְרִים הַצְמֵת וְהַחֲרִים וְיָגֵל לִבִּי רוֹעֶה נֶאֱמָן לְעַם לֹא אַלְמָן שְׁלַח צִיר נֶאֱמָן אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הַכֹּהֵן בֶּן אַהֲרֹן בְּאַבְנֵי זִכָּרוֹן לִפְנֵי הָאָרוֹן יַעְתִּיר עַל חוֹבִי חַזֵּק אֶת עַמִּי אַמֵּץ לְאֻמִּי וּרְצֵה נְאוּמִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי |
|
פיוט לשמחות במנהג כמה מן הקהילות הספרדיות. במנהג בבל מושר השיר בברית מילה ובחתונה ובמנהג גרוזיה וקוצ'ין בשמחת החתונה. מחבר הפיוט שיקע אותיות שמו באקרוסטיכון – אלעזר הכהן בן אהרן חזק (ו)אמץ – אך אין אנו יודעים עליו דבר; בהיותו כהן אולי אין זה מפתיע שמקומם של הייחולים לחידוש העבודה במקדש כה מרכזי בפיוטנו. קריאה ראשונה בפיוט מעלה רושם לפיו המשורר רק מבקש מן האל עוד ועוד – שישוב לארץ, שישיב את עמו, שיכרית את אויביו, וכו'. דומה אף שרושם זה מתחזק הן על ידי הפנייה הישירה בגוף שני נוכח, והן על ידי החריזה הפנימית הדחוסה, המחלקת את טורי השיר לארבע צלעות קצרות, כבטור הראשון, למשל: "אֱלֹהֵי אָבִי / שַׂמַּח לְבָבִי / שׁוּב נָא כְלָבִיא / אֶל אֶרֶץ צְבִי". אלא שקריאה מדוקדקת יותר בשיר יכולה להצביע גם על נקודת מפנה, רגע לפני הסוף, בה נראה כי הדובר (המייצג את עמו) לוקח אחריות על מצבו העגום בהווה: "הַכֹּהֵן בֶּן אַהֲרֹן / בְּאַבְנֵי זִכָּרוֹן / לִפְנֵי הָאָרוֹן / יַעְתִּיר עַל חוֹבִי" – הציפייה להקמת המקדש, אם כן, אינה משרתת בפיוטנו רק את תכלית אמירת התודה אלא גם את המשך קיומו של העם, הזקוק לכהן שיעתיר לה' ויבקש רחמים. |
| • אֱלֹהֵי אָבִי - הכינוי בו משתמש יעקב אבינו בכורתו ברית עם לבן הארמי: לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק, הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי (בראשית לא, מב). • שׁוּב נָא כְלָבִיא אֶל אֶרֶץ צְבִי - קריאה לקב"ה לשוב לציון עיר כארי. נשען על הנבואה בישעיהו לא, ד: כִּי כֹה אָמַר ה' אֵלַי כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה כֵּן יֵרֵד ה' צְבָאוֹת לִצְבֹּא עַל הַר צִיּוֹן וְעַל גִּבְעָתָהּ. הביטוי ארץ צבי נזכר במקרא בהקשר לארץ ישראל ומשמעותו תפארת והדר. • עֲדַת יְשׁוּרוּן - עדת ישראל. ישורון הוא כינוי לעם ישראל הנזכר כמה פעמים במקרא, כמו למשל בדברים לג, ה: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. • עֶזְרִי וְצוּרִי - כינוי לאל שבחוזקו מגן הוא ומשען. כמופיע למשל בתהלים יח, ג: אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי. • רְפָא מְזוּרִי - רפא למכתי, לחוליי, והכוונה לגלות. מעניין לציין שהמילה מזור משמעותה הן חולי והן תרופה. • הַצְמֵת וְהַחֲרִים - השמד. • רוֹעֶה נֶאֱמָן - כינוי לקב"ה, המבטא את מסירותו לעם ישראל. בלשון המדרש כינוי זה מתייחס בדרך כלל דווקא למשה רבנו (ראו למשל מכילתא דרבי ישמעאל, מס' דויהי בשלח, פר' ו, וכן רבים). • עַם לֹא אַלְמָן - עם ישראל, המבטא אף הוא את מסירותו של הקב"ה לעמו ואת כך שלעם ישראל יש מי שדואג לו והוא לא לבד. עפ"י ירמיהו נא, ה: כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו... • צִיר - שליח. • אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי - אליהו הנביא, העתיד לבשר את הגאולה, ונשלח לפני בואו של משיח בן דוד. זאת על יסוד הפסוקים ממלאכי ג, כג-כד: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם... עפ"י המסורת מגיע אליהו הנביא לכל ברית מילה. • הַכֹּהֵן בֶּן אַהֲרֹן בְּאַבְנֵי זִכָּרוֹן לִפְנֵי הָאָרוֹן יַעְתִּיר עַל חוֹבִי - כשבית המקדש יהיה בנוי, הכהן הגדול, הלבוש באפוד ובו אבני זיכרון (ראו שמות כח, יב), יוכל להתפלל ולבקש מחילה על חטאי העם לפני ארון העדות. • לְאֻמִּי - עמי, עם ישראל. • וּרְצֵה נְאוּמִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי - רצה שירתי ותפילתי. כדברי דוד בתהלים יט, טו: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי. |
| כותר |
אלהי אבי |
|---|---|
| מעגל החיים |
ברית מילה ;חתונה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
