audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

מודה אני

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
playerSongImg
כותר מודה אני / מילים ולחן: מאיר אריאל
מעגל השנה לכל עת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • •         מוֹדֶה אֲנִי - לשון התפילה המסורתית "מודה אני", הקדמת הפועל לנושא יוצרת לשון הודיה חגיגית.

    •        לְפָנֶיךָ וּלְךָ - כפילות בפנייה אל האל: הראשונה היא הנוסח החגיגי של התפילה המסורתית, השניה דומה יותר ללשון דיבור בת ימינו ("אני מודה לך").

    •         הַחֶסֶד וְהָאֱמֶת - שתיים ממידותיו של האל (למשל בי"ג המידות בספר שמות לד, ו) ותיאור נפוץ במקרא ליחס טוב, חמלה והכנסת אורחים (ראו למשל בראשית כד, מט; יהושע ב, יד; שמואל ב' טו, כ ועוד)

    •         וְהַטּוֹבָה וְהָרָעָה וְהַטּוֹבָה - המשנה במסכת ברכות (פרק ט, משנה ה) אומרת: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה". החזרה, טובה-רעה-טובה, מלמדת על המעגליות, על ההבנה שהחיים טומנים בחובם טוב ורע שכרוכים זה בזה ומחליפים זה את זה. על כולם מודה המשורר לאלוהים.

    •        שֶׁעָשׂיתָ עִמָּדִי וְעִם בֵּיתִי - בדומה לכהן הגדול שמתוודה ומתפלל על מעגלי קרבה שונים, שמתחילים בו עצמו ומתמשכים אל משפחתו, קרוביו ועמו, כך המשורר מודה על החסד האלוהי שנעשה לו ולבני ביתו, לקרוביו ולידידיו, לעמו ולארצו ולכל העולם ובני האדם.

    •         אֲשֶׁר בָּרָאתָ - משלב גבוה ו"מקראי", אולי מזכיר את הפסוק מספר בראשית (שנאמרים בקידוש) "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת" (בראשית ב, ג) ואת דברים ד, לב "לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם".

    •         בַּלָּאט - בשקט (ראו שופטים ד, כא).

    •         טוֹפְפוֹת - הולכות, פוסעות.

    •         עֲתִידוֹת עֲתִידוֹת לִקְרָאתֵנוּ - מתקרבות ובאות. העתידות (הדברים שיארעו בעתיד) עתידות (באות) לקראתנו, אלינו לאט ובשקט.

    •         יִהְיֶה לָנוּ טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, טוֹב מְאֹד - האם אלו העתידות שמתקרבות או שזוהי תפילתו של המשורר ומה שהוא מאוחל לבת הזוג? ניתן לקרוא כך וכך. טוב מטוב - טוב המגיע מטוב, אולי לפי המדרש במסכת מנחות מן התלמוד הבבלי (דף נג, עמוד ב): "יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים [...] מטוב - זה הקב"ה, דכתיב: 'טוב ה' לכל' (תהלים קמה, ט)".

    •         בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר - מוקדם בבוקר, על פי לשון המקרא (ראו שמות טז, כא ועוד).

    •        מִתּוֹךְ, מִתּוֹךְ הַשֵּׁנָה - הבית השני בשיר מאופיין בכפילויות רבות: חרש חרש, אט אט, עתידות עתידות, טוב-טוב מטוב-טוב מאוד. הן תורמות לטון האישי ומלא תשומת הלב של סיטואציית התפילה במיטה, למראה החיוך של בת הזוג (סיטואציה שקרובה מאוד לזו של אמירת תפילת "מודה אני" המסורתית) ומעשירות אותו ברובד לשון חגיגי ובעל היסטוריה ארוכה, למן התורה ועד לימינו.

     



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?