audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

אשיר לאל גאה גאה

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד מנחם, ישי מנחם
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
  • 7.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אשיר לאל גאה גאה
מעגל השנה לכל עת;פסח;שבת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • אָשִׁיר לָאֵל גָּאֹה גָּאָה - לאל הגאה והגדול שנתגאה, גילה את עליונותו וגאוותו ביציאת מצרים וקריעת ים סוף. זוהי פרפרזה של חלקו השני של הפסוק הפותח את שירת הים (שמות טו, א): אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
    • עַל צַר לְפָנָיו הִתְגָּאָה וְאָמַר: מִי הוּא יְיָ - זה פרעה, שאמר (שמות ה, ב): מִי יְיָ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְיָ. כנגד פרעה שנתגאה - האל גָאֹה גָּאָה.
    • אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה יִשְׂרָאֵל - קיצור ראשית הפסוק הפותח את שירת הים (שמות טו, א): אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ.
    • מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְּמֵי אַדִּירִים צָלְלוּ - מים עזים, כמתואר בשירת הים: (שם, ד; שם י) מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ... צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים.
    • שָׁמְעוּ עַמִּים אָז נִבְהֲלוּ - לפי הפסוקים משירת הים (שם יד-טו): שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם.
    • וְאָמְרוּ: אֵין אֵל כַּייָ - פרפרזה משירת הים (שם, יא): מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. בשירת הים זהו השבח שמשבח משה את הקב"ה, אבל הפייטן שם פסוק זה בתוך דבריהם של העמים ששמעו את שמועת קריעת ים סוף.
    • שַׁוְעַת - זעקת.
    • וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ, וְרוֹדְפֵיהֶם בּוֹ טִבַּעְתָּ - לפי האמור בברכת גאולה שלאחר קריאת שמע: וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ. וְזֵדִים טִבַּעְתָּ.
    • נִלְחַמְתָּ לָהֶם יְיָ - לפי הפסוק שנאמר על ים סוף (שמות יד, יד) יְיָ יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן.
    • הִגְדִּילוּ מַהֲלָל - הרבו להלל.
    • עַל סוּס רוֹכְבוֹ יָם כִּסָּמוֹ. אָז שָׁרוּ: שִׁירָה לַייָ - שרו שירה על טביעת האויב וסוסיו בים סוף. פרפרזה על הפסוק הפותח את שירת הים: (שם, א) אָשִׁירָה לַּייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
    • הַלְוִיִּם שָׁרוּ בִמְחוֹלוֹת - אולי במיוחד משה ומרים, שבאו משבט לוי. משה שר, ומרים שרה ויצאה במחולות. (הפייטן עצמו גם הוא לוי).
    • כִּי מִצְרַיִם בָּא בִמְצוֹלוֹת, וַיְכַסּוּמוּ הַתְּהוֹמוֹת - המצרים שקעו כמו אבן במים עמוקים שכיסו אותם, לפי (שם, ה) תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן.
    • אָז הֶאֱמִינוּ בַייָ - כשראו בני ישראל את קריעת ים סוף וניצלו מאויביהם, האמינו בקב"ה ושרו לפני את שירת הים, כמתואר בשמות יד, לא: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.
    • חָזָק - כינוי לה'.
    • מָקוֹם מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ, כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ יְיָ - המקום שבו בחר ד' למשכן - בית המקדש. לפי הפסוק (שם יז) תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?