אשיר לאל גאה גאה

• אָשִׁיר לָאֵל גָּאֹה גָּאָה - לאל הגאה והגדול שנתגאה, גילה את עליונותו וגאוותו ביציאת מצרים וקריעת ים סוף. זוהי פרפרזה של חלקו השני של הפסוק הפותח את שירת הים (שמות טו, א): אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
• עַל צַר לְפָנָיו הִתְגָּאָה וְאָמַר: מִי הוּא יְיָ - זה פרעה, שאמר (שמות ה, ב): מִי יְיָ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְיָ. כנגד פרעה שנתגאה - האל גָאֹה גָּאָה.
• אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה יִשְׂרָאֵל - קיצור ראשית הפסוק הפותח את שירת הים (שמות טו, א): אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ.
• מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְּמֵי אַדִּירִים צָלְלוּ - מים עזים, כמתואר בשירת הים: (שם, ד; שם י) מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ... צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים.
• שָׁמְעוּ עַמִּים אָז נִבְהֲלוּ - לפי הפסוקים משירת הים (שם יד-טו): שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם.
• וְאָמְרוּ: אֵין אֵל כַּייָ - פרפרזה משירת הים (שם, יא): מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. בשירת הים זהו השבח שמשבח משה את הקב"ה, אבל הפייטן שם פסוק זה בתוך דבריהם של העמים ששמעו את שמועת קריעת ים סוף.
• שַׁוְעַת - זעקת.
• וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ, וְרוֹדְפֵיהֶם בּוֹ טִבַּעְתָּ - לפי האמור בברכת גאולה שלאחר קריאת שמע: וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ. וְזֵדִים טִבַּעְתָּ.
• נִלְחַמְתָּ לָהֶם יְיָ - לפי הפסוק שנאמר על ים סוף (שמות יד, יד) יְיָ יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן.
• הִגְדִּילוּ מַהֲלָל - הרבו להלל.
• עַל סוּס רוֹכְבוֹ יָם כִּסָּמוֹ. אָז שָׁרוּ: שִׁירָה לַייָ - שרו שירה על טביעת האויב וסוסיו בים סוף. פרפרזה על הפסוק הפותח את שירת הים: (שם, א) אָשִׁירָה לַּייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
• הַלְוִיִּם שָׁרוּ בִמְחוֹלוֹת - אולי במיוחד משה ומרים, שבאו משבט לוי. משה שר, ומרים שרה ויצאה במחולות. (הפייטן עצמו גם הוא לוי).
• כִּי מִצְרַיִם בָּא בִמְצוֹלוֹת, וַיְכַסּוּמוּ הַתְּהוֹמוֹת - המצרים שקעו כמו אבן במים עמוקים שכיסו אותם, לפי (שם, ה) תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן.
• אָז הֶאֱמִינוּ בַייָ - כשראו בני ישראל את קריעת ים סוף וניצלו מאויביהם, האמינו בקב"ה ושרו לפני את שירת הים, כמתואר בשמות יד, לא: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.
• חָזָק - כינוי לה'.
• מָקוֹם מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ, כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ יְיָ - המקום שבו בחר ד' למשכן - בית המקדש. לפי הפסוק (שם יז) תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ.