audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

ויהי בנסוע הארון

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
playerSongImg
כותר ויהי בנסוע הארון
מעגל השנה חגים ומועדים
מועד התפילה שחרית
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • אֵין-כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים ה' וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ - אין מי שישווה או ידמה לקב"ה ולמעשיו. הפסוק הזה מקושר לפסוק הקודם משום שהוא מדבר על ייחודיות האל: אין עוד מלבדו-אין כמוך באלוהים.
    • יְהִי ה' אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם-אֲבֹתֵינוּ אַל-יַעַזְבֵנוּ וְאַל-יִטְּשֵׁנוּ - פסוק זה לקוח מתפילתו של שלמה המלך עם חנוכת בית המקדש הראשון והוא מתאים למעמד פתיחת ההיכל המסמל את בית המקדש.
    • מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל-עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל-דּוֹר וָדֹר - מלכותו של ה' היא נצחית ולעולמי עולמים.
    • ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעולָם וָעֶד - זוהי הצהרה על מלכות ה' בעבר בהווה ובעתיד. המשפט מורכב משלושה שברי פסוקים שונים: ה' מֶלֶךְ (תהלים י, ט"ז); ה' מָלָךְ (תהלים צו, י); ה' יִמְלֹךְ לְעולָם וָעֶד (שמות טו, יח).
    • ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם - פסוק זה חותם את פרק כט בתהלים - מזמור לדוד הבו לה', שבקהילות רבות נהוג לשיר אותו עם החזרת ספר התורה לארון ובקבלת שבת. הפרק עמוס ברמיזות ליציאת מצרים, למסע במדבר ולבית המקדש, ועניינו הכללי הוא תיאור כוחו ועצמתו של האל. הוא מתאים לטקס הוצאת ספר התורה בהקשר של הארון כנציג האלוהים בקרב ובכך שהוא נושא תפילה לקבלת עוז מאת ה' כדי להצליח במלחמה, ובתפילה לשלום ולסיום כל המלחמות.
    • הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת-צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם - בקשה לגאולה שלמה ולבניין בית המקדש.
    • הוֹשִׁיעָה אֶת-עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת-נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד-הָעוֹלָם - פסוק זה חותם מזמור בתהלים שעניינו בקשת עזרה וישועה מה' כנגד האויבים, והוא ממשיך את הנושא של הפסוק הקודם - התמיכה ללא סייג של ה' בעם ישראל.
    • וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ - פסוק זה נאמר על ידי משה בזמן המסע במדבר לפני שנושאי הארון החלו לנוע. בהקשרו המקורי הוא מהווה מעין קריאת קרב משום שהארון היה מלווה את בני ישראל במסעות המלחמה שלהם.
    • קוּמָה ה' לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ-צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל-תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ - שלושת הפסוקים האלו נאמרו במקור בהקשר של תיאור נסיונו של דוד לבנות משכן קבע לארון, מעשה שהושלם בסופו של דבר רק על ידי שלמה בנו. הפסוק הראשון כאן מהווה המשך ישיר לקריאת הקרב מספר במדבר - קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ... - והקטע כולו מעלה תמונה של הכהנים, הלבושים בבגדי הכהונה, סובבים את הארון יחד עם העם המזמר שירי תהילה.
    • כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-ה' מִירוּשָׁלִָם - ספר התורה המוצא מתוך הארון מסמל את התורה שתצא מבית המקדש ומירושלים אל העולם כולו.
    • בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ - משפט זה איננו מקראי והוא מבוסס על ברכות התורה. הוא מופיע לראשונה במחזור ויטרי.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?