הקטע הידוע בשם "אשרי יושבי ביתך" נקרא על שם הפסוק הראשון שלו, למרות שפסוק זה אינו שייך למזמור קמ"ה עצמו. "אשרי" פותח למעשה באופן רשמי את תפילת שחרית ביחידה הנקראת "פסוקי דזמרה". הוא נאמר שוב בתפילת שחרית, אחרי העמידה, וכן כהקדמה לתפילת מנחה. המזמור הוא מסוג מזמורי התהילה המשתמשים באוצר מלים מצומצם ובמלים נרדפות כדי ליצור אפקט של הצפת חושים, מעין ציטוט מנטרי. למשל השרשים: הלל, רממ, גדל, שבח, פאר, ספר, ברכ ועוד מופיעים במזמור עשרות פעמים. חציו הראשון של המזמור, עד פסוק י"ג, עניינו הבעת התפעלות ויראת כבוד מגדולת ה', ואילו חציו השני עוסק ביחס ההדדי שבין ה' ליראיו אותם הוא מפרנס ולהם הוא עוזר, והנגדתו לעונש הצפוי לרשעים. המזמור גם יוצר מתח בין מאפייניו של האל כקרוב לכל קוראיו ולבין תפיסתו כנשגב וטרנסנדנטלי, על ידי מעבר הלוך ושוב בין פנייה לבורא בגוף ראשון ובין פנייה בגוף שלישי. הפסוקים א,ב,ד,ה,ו,ז,י, יא,יג,טו,טז כתובים בגוף ראשון (ארוממך אלוהי המלך) ואילו ג,ח,ט,יב,יד,יז-כא כתובים בגוף שלישי (גדול ה' ומהולל מאד) חכמי הגמרא העריכו מאד את מזמור קמ"ה משום שנכתב על פי סדר האלף בית (חסרה בו האות נו"ן) ומשום שיש בו התייחסות לבקשת פרנסה מהבורא – "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון". הם אמרו שמי שאומר מזמור זה שלוש פעמים ביום מובטח לו שהוא בן העולם הבא. במהלך השנים נקבע "אשרי" כחלק מתפילת שחרית שאחרי העמידה וגם כהקדמה לתפילת מנחה כך שהוא אכן נאמר שלוש פעמים בכל יום. במסכת ברכות (לד, ע"א). כיוון שנאמר שחשוב להתכונן לקראת התפילה ולאומרה ביישוב הדעת, הוסיפו למזמור שני פסוקים ממזמורים אחרים - "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה" (תהלים פד, ה) ואת הפסוק החותם את המזמור הקודם (קמד, טו) – "אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלוהיו". כמו כן הוסיפו לסיום המזמור את הפסוק "ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה" הלקוח ממזמור קטו בתהלים. היו שהסבירו תוספת זו בכך שרצו להשוות את סיום מזמור זה לסיום המזמורים שאחריו, והיו שטענו שמכיוון שחז"ל אמרו שהאומר את המזמור זוכה לחיי העולם הבא, מתאים להגיד: "ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם" – כלומר גם בעולם הבא. למרות שהיו חכמים שהתנגדו לתוספת זו משום שהיא פוגמת במבנה הסימטרי של מזמורים קמה עד קנ שמביניהם כל חמשת האחרונים פותחים ומסיימים במלה הללויה, המנהג העממי גבר לבסוף. מבין פסוקי הקטע הולחנו בעיקר בשירה החסידית הפסוק הראשון והפסוק באות פ' – פותח את ידך, העוסק בפרנסה. נוהגים לפרוש כפיים כלפי השמיים בעת אמירת פסוק זה ולאומרו בכוונה גדולה.
|