audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

מדת ימי

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אלג'יריה - אורן דניאל אשכנזי
  • 2.
    אלג'יריה - אורן דניאל אשכנזי
  • 3.
    אלג'יריה - אורן דניאל אשכנזי
  • 4.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס יוסף סלאמה
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר מדת ימי
מעגל השנה לכל עת;שבועות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • מִדַּת יָמַי וּצְבָא שָׁנַי – מכסת השנים הקצובות לחיי. ע"פ תהלים (לט, ה) הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא. הפייטן מסב את הביטוי המקראי צבא השמים והופכו לצבא השנים.
    • אוֹחִיל – אקווה.
    • שָׂם עָבִים רְכוּבוֹ – כינוי לאל. הדימוי מתאר את העננים המשמשים כביכול כרכבו של האל. שיבוץ מתהלים קד,ג הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ.
    • בִּמְסִבּוֹ – המשורר מבקש לראות במו עיניו את הגאולה, המכונה מְסִבּוֹ – מסיבת חופתו של הקב"ה עם ישראל. ע"פ שיר השירים (א, יב) עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ.
    • זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ – הפזמון מצוטט בשלמותו ממזמור קיח בתהלים המהווה חלק ממזמורי ההלל הנאמרים בשלושת הרגלים. מזמורים אלו נאמרו על ידי עולי הרגל בדרכם לירושלים ובכניסתם אליה בזמן שבית המקדש היה קיים.
    • שַׂשְׂתִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי – אני שמח ונפשי שמחה, ע"פ תהלים (טז, ט) לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי.
    • עוֹד אֶדַדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהַי – עוד אזכה לעלות לרגל לבית המקדש בפסיעה איטית ובצעדים מדודים בשל הדוחק של עולי הרגל. ע"פ תהלים (מב, ה) אֶדַּדֵּם עַד–בֵּית אֱלֹהִים.
    • וִיהִי אָז כַּזַּיִת הוֹדִי – אתהלך בהדר כבן חורין. ע"פ הושע (יד, ז) וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ.
    • וְכָל צַר שַׁי לִי יְקַדֵּם... וּמְלָכִים אֶשְׁכַּר יַקְרִיבוּ – אויבינו יקבלו את פנינו במתנות ולא בכלי מלחמה ע"פ תהלים (ע"ב י) מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ ועל פי ההקבלה בפסוק משערים שפירוש המילה אֶשְׁכָּר הוא מתנה.
    • הֵן גּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ – הגוים לא חשובים לפניו. שיבוץ מישעיהו מ, יז.
    • אַךְ בִּי חָשַׁק לְגוֹרָלוֹ – מכל העמים ה' חשק ובחר בעם ישראל, כאמור למשל בספר דברים (י, טו) רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים.
    • וַיְבִיאֵנִי אֶל בֵּית הַיַּיִן – הכניסני אל ביתו, הלשון ע"פ שיר השירים ב, ד.
    • וַיִּתְּנֵנִי אָמוֹן אֶצְלוֹ – הקב"ה גדלני כילד, אמון מלשון אומנה ע"פ משלי (ח, ל) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן.
    • וַיִּצְּרֵנִי כְּבַת עָיִן – ושמר עלי כדבר החביב והיקר עליו ביותר. הדימוי משתמש בתמונת אישון העין השמור ומוגן. ע"פ דברים (לב, י) יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ ותהלים (יז, ח) שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת-עָיִן.
    • לָשׁוּב שְׁבוּתֵךְ אֶל דְּבִיר – ה' ישיב את עם ישראל אל ארץ ישראל ובית המקדש. הביטוי אשיב שבותך מופיע במקרא פעמים רבות בפסוקי הנחמה והגאולה.
    • עוֹד תַּחֲלִיפִי בְּחֶדְוָה כֹּחַ כַּנְּשָׁרִים אֵבֶר – הגאולה תאפשר התחדשות והתחזקות כנשרים המחדשים נוצות כנפיהם. מבוסס על נבואת ישעיהו (מ, לא) וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ.
    • תַּעֲלֶה אֶל תּוֹךְ מִשְׁכַּן אִוָּה – תעלו לבית המקדש, אל המקום בו בחר ה' למשכן.
    • נִדָּחַיִךְ יֶאֶסוֹף מִכָּל עֵבֶר – הקב"ה יאסוף את כל הגולים מכל המקומות אליהם נפוצו ויביאם לירושלים.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?