ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
יה עזרתי / ר' חיים שאול עבוד יָהּ עֶזְרָתִי מִן שְׁמַיָּא שְׁלַח נָא גוֹאֲלִי דִּמְעָה תִזַּל מִן עֵינַיָּה עַל כָּל מַעֲלָלִי אֵל רָם אָשִׁיר לָךְ תָּמִיד אֵל חַי וְקַיָּם חַיִּים וּמָזוֹן תֵן לְעַם עוֹבֵד יָהּ כַּמָּה זְמָן הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב לוֹחֵם שׁוּב אֵל חֲבִיבִי רְעֵנִי וְגַם תְּנָה לִי חֵן אָשִׁיר לָךְ... בֵּית קָדְשִׁי לָמָּה עֲזַבְתּוֹ הַשְׁרֵה שְׁכִינְתָּךְ עֲלֵהּ הַחְזֵר יָהּ אָבִי תִפְאַרְתּוֹ וּלְצָרוֹתַי שִׂים קֵץ אָשִׁיר לָךְ... שְׁעֵה אֵל רַחֲמָן שִׂיחָתִי אָהּ וּשְׁפַע עָלַי מֵהוֹדָךְ יָהּ עֶזְרָתִי יָהּ חֶמְדָּתִי יָהּ תִּקְוָתִי מִן שְׁמַיָּא חוּס וַחֲמֹל עָלַי יָהּ מִן שְׁמַיָּא |
| שיר של ר' חיים שאול עבוד, שחיבר מלים עבריות ללחן של שיר ערבי. בשל הרצון להיצמד ככל האפשר לצליל המקורי של המלים הערביות חוזרות בשיר מלים שעשויות להישמע בשתי השפות, כמו יָהּ, וכן שימוש במלים המזכירות את החריזה במקור הערבי - שְׁמַיָּא, עֵינַיָּה. |
| • יָהּ עֶזְרָתִי מִן שְׁמַיָּא – המילים הפותחות את הפיוט, מתבססות על המילים של השיר המקורי בערבית: יא לוועתי יא שקאיא. בכך שומר המשורר על הצליל המקורי של מלות השיר בערבית, תוך התייחסות למקורות ישראל. • יָהּ – שמו של האל, וכאמור המחליפה של המילה הערבית: יא. • עֶזְרָתִי מִן שְׁמַיָּא – אתה עזרתי מן השמיים. שמיא – שמיים בארמית. • דִּמְעָה תִזַּל מִן עֵינַיָּה – דמעות זולגות מעיני. המשורר מקשט כאן את המילה, על מנת שתתחרז עם המילה שמיא בשורה הקודמת. • עַל כָּל מַעֲלָלִי – על כל חטאי ועוונותי. הגאולה, עליה מבקש המשורר, מתבטאת גם בגאולת הפרט, במשמעות של סליחה וכפרה ושחרור ממשא העוונות. • אֵל רָם – כינוי של כבוד לאל שהוא רם ונישא. • אָשִׁיר לָךְ תָּמִיד אֵל חַי וְקַיָּם – המשורר כביכול נשבע שבועה מלאת רגש: תמיד אומר לפניך שירה! סמיכות המילים תמיד, ואל חי וקיים, מופיעה בתפילת ערבית, בברכת קריאת שמע: אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. • חַיִּים וּמָזוֹן – גם בעת הבקשה הגבוהה לגאולה, לא שוכח המשורר לבקש גם על הצרכים הבסיסיים: חיים ומזון. • לְעַם עוֹבֵד יָהּ – לעם ישראל העובד אותך למרות קושי וצער הגלות. • כַּמָּה זְמָן הִסְגַּרְתַּנִי– כמה זמן מסרתני ביד אויבי. • בְּיַד אוֹיֵב לוֹחֵם – ביד אויבי העם המשעבדים אותו. כל השורה הזאת מובאת פה במשמעות הפוכה מהפסוק בתהלים (לא, ט): וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי. • שׁוּב אֵל חֲבִיבִי רְעֵנִי – שוב לרעות, להנהיג, את עם ישראל המשול כאן לצאן. • וְגַם תְּנָה לִי חֵן – תנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך, כפי שמצאתי חן בעיניך לראשונה. • בֵּית קָדְשִׁי – בית המקדש. • הַשְׁרֵה שְׁכִינְתָּךְ עֲלֵהּ – חזור והשרה שכינתך עליו. • הַחְזֵר יָהּ אָבִי תִפְאַרְתּוֹ – החזירהו לתפארתו ולהדרו, כפי שהיה בימי בית ראשון ושני. כמו שנאמר במסכת בבא בתרא (ד, ע"א), על אודות בית המקדש השני שבנה הורדוס: מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה [מימיו]. • וּלְצָרוֹתַי שִׂים קֵץ – אמור די לגלותי. • שְׁעֵה אֵל רַחֲמָן שִׂיחָתִי אָהּ – בקשה מהאל שיפנה לתפילתו ולא ישיבהו ריקם. המילה "אה" נשמעת כאן הן כאנחה והן כפנייה של קרבה, כדבר איש אל רעהו. • וּשְׁפַע עָלַי מֵהוֹדָךְ – הראה לי את אורך ותפארתך. יתכן גם שבמימד נוסף, קבלי, מתייחס המשורר לספירת ההוד ומבקש מהאל שישפיע לו שפע מאותה ספירה. על פי המדרש, ספירת הוד מסומלת על הקרקע, בין היתר, בבית המקדש. כפי שכתוב בבבלי ברכות נח, ע"א: "תנא משמיה דרבי עקיבא, לך ה' הגדולה זו קריעת ים סוף, והגבורה זו מכת בכורות, והתפארת זו מתן תורה, והנצח זו ירושלים, וההוד זו בית המקדש". • יָהּ עֶזְרָתִי יָהּ חֶמְדָּתִי – המשורר פונה אל האל בתארים של חיבה ותחנונים, ומבקשהו שירחם עליו מן השמיים, ובכך מסיים את תפילתו ובקשתו לגאולת העם והשכינה. |
| כותר |
יה עזרתי |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
