הודעות

אל הפיוט - מלים, לחן וביצוע

סימן:               ללא סימן.

מבנה וחריזה:   שיר סטרופי [=שיר הבנוי מחרוזות מחרוזות] עם 'מדריך' [=טורי פתיחה], בתבנית מעין-אזור [=תבנית המשלבת בחריזתה מרכיב קבוע לצד מרכיב משתנה]. שיטת החריזה משוכללת מאוד: בכל מחרוזת ארבעה טורים – שלושת הראשונים נחתמים בחרוז עצמאי המתחלף ממחרוזת למחרוזת, והרביעי (טור ה'אזור') נחתם בחרוז של טורי ה'מדריך', המשמשים כנראה גם כרפרין [=פזמון חוזר]. בנוסף, בכל אחד מטורי השיר חריזה פנימית עצמאית בין שתי צלעותיו הראשונות הקצרות, ובטורי האזור חריזה זו מתלכדת עם החריזה הראשית בצלע השלישית. סכמת החריזה בשיר, לפיכך:

רתת / שתת // אא-ב / גג-ב / דד-ב / תתת // הה-ו / זז-ו / חח-ו / תתת // וכן הלאה. נדגים חלק מייצג מסכמה זו במחרוזת הראשונה:

א                             א                                                 ב

מְשׂוֹשׂ חָתָן                    יְהִי אֵיתָן                       לְשׁוּשׁבִינָיו בְּסוֹד תּוֹרָה

ג                              ג                                                 ב

    וְהַקּוֹלוֹת                תָּמוּר קוֹלוֹת                      נְתוֹנִים הֵם לְעַם נִבְרָא

ד                              ד                                                ב

    וְנֶחְשָׁבִים                   כְּמַקְרִיבִים                       יְקַר בָּרִים לְאֵל נוֹרָא

ת                              ת                                                ת

   וּבוֹנִים לָהּ                      לְמַפֵּלָה                       לְשֵׁם לְפָאֵר וְלִתְהִלָּה

משקל:            משקל כמותי [=משקל המבוסס על אבחנה בין תנועות 'ארוכות' – תנועות הנוצרות מרצף של שווא-נע או חטף עם תנועה אחרת כלשהי ומכונות 'יתד', ותנועות 'קצרות' – תנועות 'רגילות', שאין לפניהן שווא-נע או חטף, ומכונות 'תנועה']. בשתי הצלעות הראשונות בכל טור יתד ושתי תנועות, ובצלע השלישית בכל טור מוכפל מבנה זה, וכולל יתד ושתי תנועות, יתד ושתי תנועות. כך:

U–  –    –   /  U–  –   –    / U–     –    –   U–     –    – 

שְׁנֵי  דּוֹ - דִים / מְכֻ-  בָּ-  דִים / בְּרִית   שָׁ- לוֹם בְּמִשְׁ-  כָּ-   נָם

U–    –   –   / U–    –  –    / U–  –   –  U–     –   – 

בְּרוֹב  בָּ-  נִים / מְהוּ-  גָ- נִים / וְאֵין  רָ-  זוֹן בְּמִשְׁ-  מַ-  נָּם

ארגון המשקל והחריזה באופן זה בפיוטנו מבוסס ביסודו על המופת שהעמיד ר' שלמה אבן-גבירול בכמה מפיוטיו (ראו למשל את פיוט האופן: 'שנאנים שאננים'), כמה מאות שנים קודם לכן; הגם ש'שנאנים שאננים', למשל, שקול במשקל הברתי-דקדוקי, ולא במשקל כמותי, הרי הוא מעמיד מבנה משקלי של שלוש יחידות הגייה בשתי הצלעות הראשונות, ושש בשלישית.