יום רביעי, כ אלול, 9.9, אולם ליאו מודל במרכז ז'ראר בכר, רח' בצלאל 11, 21:00
משתתפים: זיוה עטר, ארמונד סבח, אליאב אובל, ניר וייס, צורית יאיר ורקדנית הפלמנקו קרן יוחנן
מה עוד:
נירו אבוקסיס ולהקת דוניא במופע פיוטים מקורי
פיוטי סליחות ברוח הימים הנוראים, לחנים מקוריים לטקסטים מרגשים משירת הבקשות, פיוטים ממעגל החיים ומזמורי תהילים בשילוב של מוזיקה ערבית, אפריקאית ופלמנקו.
להקת דוניא היא הרכב שנולד בספרד, שהה שם זמן מה, ושב לישראל עם הסולן נירו אבוקסיס. המוזיקה של ההרכב מביאה אל הבמה חיבור עוצמתי השואב את כוחו מסגנונות מוסיקליים מגוונים של צלילי אנדלוסיה והמזרח. המופע יכלול קטעים מהאלבום החדש של הלהקה "שווועתנו".
יום חמישי, כא אלול, 10.9, רחבת בית וינר, רח' שיריזלי, נחלאות, 19:30
משתתפים: נירו אבוקסיס, חגי לשם, לב אולמן, יונתן ארז
מה עוד:
מפיוטי המופע להאזנה:
'ידיד נפש' בלחן מקורי של נירו אבקסיס ובביצוע להקת דוניא
'יה שמע אביוניך' נוסח ספרד-ירושלים בביצוע מתפללי בית הכנסת חסד ורחמים
לרכישת כרטיסים למופע:
מפגשים וסדנאות:
מהו פיוט?
פרופ' אפרים חזן, מחשובי החוקרים של ספרות הפיוט בימינו, והפייטן מימון כהן, במסע מקוצר בן אלפיים שנה בעקבות פיוטים ממגוון תקופות ומסורות.
יום שלישי, יט אלול, 8.9, בית אבי חי, חדר 103, 19:00
משתתפים: פרופ' אפרים חזן והפייטן מימון כהן
מתוך מנחה וערבית של שבת, דיו על נייר, נכתב ע"י ניסים אליהו עזרא ראובן בטט, עירק, 1886
מהו פיוט - פרופסור אפרים חזן
ההגדרה המקובלת לפיוט היא שירת קודש המשתלבת בתפילות הציבור בבתי הכנסת. הגדרה זו מסייעת בידינו לתחום את גבולות הפיוט ולהבדילו מסוגים אחרים. זוהי הגדרה פונקציונלית המתייחסת לייעודם של השירים לצורך הגדרתם ותיחומם, ברם בדרך זו לא ייכללו שירים דתיים רבים שרוח של קדושה מרחפת עליהם. בעיה זו אינה קיימת לגבי הפיוט הקדום בארץ ישראל עד למאה השמינית, שכן בתקופה זו הוקדשה היצירה השירית העברית כולה לתפילת בית הכנסת, ואפילו פיוטים לאירועים משפחתיים לברית מילה, לחתן ולכלה וכיו"ב חוברו כפיוטי בית הכנסת המשתלבים בתפילה.
לימים, בעיקר מן המאה השש עשרה ואילך, נפרד הפיוט בחלקיו הגדולים מן התפילה ונוצרו מסגרות נוספות לשירת הקודש, ומכאן ואילך כוללת המילה 'פיוט' בתוכה את כלל שירת הקודש, בעיקר זו המזומרת ומושרת בקהילות המזרח וצפון אפריקה בבתי הכנסת ובשמחות משפחתיות, וכיום גם בהתכנסויות מיוחדות ובקונצרטים המיוחדים לשירה זו, כפי שהתגבשה במסורת הדורות. משמעות אחרונה זו היא המשמעות המקובלת כיום בפי דוברי העברית הישראלית, ואילו ההגדרה הראשונה משמשת בספרות המדעית המקצועית בחקר השירה והפיוט.
למאמר המלא באתר הפיוט
מה עוד:
מימון כהן שר את 'אל אליהו' בנוסח מרוקו
מימון כהן ור' חיים לוק מבצעים את 'שלום לך דודי'
לרכישת כרטיסים:
פיוטי הימים הנוראים בנוסח אשכנז
מהו פיוט אשכנזי? מהם צליליו ומצלוליו? על שאלות אלו ואחרות יענו, יסבירו וידגימו פרופ' אליהו שלייפר, חזן ומבכירי חוקרי תרבות אשכנז, ואריק וולהיים-חזן, דוקטורנט בחוג למוסיקולוגיה וחוקר במרכז לחקר המוסיקה היהודית. במהלך המפגש יתמקדו השניים במנגינות הפיוטים האשכנזיים לימים הנוראים ויציגו כמה מהמסקנות שהעלו בשנה האחרונה, שבמהלכה עבדו עם קבוצת מומחים בחקר הפיוט האשכנזי.
יום שלישי, יט אלול, 8.9 בית אבי חי, חדר 204 ו-205, 19:00
משתתפים: פרופ' אליהו שלייפר, אריק וולהיים-חזן, נעמי כהן
מה עוד:
פיוטי הימים הנוראים בנוסח אשכנז להאזנה:
יעלה תחנונו מערב – בביצוע יוסל'ה רוזנבלט ובנו
מלך עליון אל דר במרום – בביצוע משפחת מלבסקי
לרכישת כרטיסים:
הפיוט וסידור התפילה
קהילות התפילה הישראליות, הנוסכות לתפילות תוכן ומשמעות חדשים, הן תופעה ההולכת וצוברת תאוצה ברחבי הארץ. אנו מזמינים אתכם למפגש של תפילה והתחדשות עם מעצבי התפילה משלושה בתי תפילה ישראליים: "ניגון הלב" בעמק יזרעאל, "בית תפילה ישראלי" בתל אביב ו"נאווה תהילה" בירושלים.
יום רביעי, כ אלול, 9.9, בית אבי חי, ח7, 19:00
משתתפים: שי זרחי, ביני תלמי, אסטבן גוטפריד, רות גן קגן
על קהילת ניגון הלב
ניגון הלב" היא קהילה אזורית שהוקמה לפני שמונה שנים ע"י משפחות ויחידים, החיים בישובי עמק יזרעאל והסביבה. הקהילה מבקשת לתת מענה תרבותי ורוחני ליחידים ולמשפחות בעמק, בכל הקשור לעיצוב אורחות החיים היהודיים - האישיים והקהילתיים שלהם והיא מקיימת קבלות שבת, טקסי חגים, בת ובר-מצווה, מפגשי לימוד ועשייה חברתית.
מפגשי "ניגון הלב" (המתקיימים בנהלל) רוקמים את הטוב שבתרבות הישראלית והיחודי שברוח העמק, עם החי והנוגע שבמסורת הדורות. המפגשים, הפתוחים לכל אדם והמרוממים את הרוח, נותנים מענה לצורך של רבים שגדלו בציבור החילוני בישראל.
הפיוט והישראליות
מהו מקומה של המסורת בישראל 2009, ומי מסוגל עדיין לקיים אותה? האם אפשר להיות מסורתיים - מחדש? שיחה בין ד"ר מאיר בוזגלו לראש בית המדרש "עלמא" רות קלדרון.
יום רביעי, כ באלול, 9.9, בית אבי חי, חדר 103, 19:00
משתתפים: ד"ר מאיר בוזגלו, רות קלדרון
מודעה בשכונת נחלאות, ירושלים
המהפכה הקטנה של הפיוט – ד"ר מאיר בוזגלו
הפיוט שליווה את היהודים באלפי שנות גלותם זוכה כעת לעדנה מחודשת, לאחר שננטש מפני שנתפס על ידי האבות המייסדים של המדינה כבלתי-הולם. מבחינות רבות אין כאן שיבה למה שהיה, אלא היווצרות ישראלית חדשה. אם זוכרים שהפיוט מקורו בארץ ישראל במאות השישית-שביעית, אפשר לומר שהפיוט חזר הביתה.
הפיוט - שהוא מין לעצמו, Sui generis - הוא חלק ממרחב שלם שבו מוצאים את כאב החורבן והגלות והתקווה לשיבה לארץ, את המדרש, המשנה, הקבלה, המנגינה, הטקסים היהודיים. רק כאשר בוחנים את הפיוט בסך הכל של מרכיבי ההוויה היהודית - אז ורק אז אפשר להבין את מלוא משמעותו. אין הבנה שלמה של הפיוט בלא הבנה של מרכיבי העולם היהודי, כשם שלא תיתכן הבנה של העולם היהודי ללא הבנת הפיוט.
למאמר המלא באתר הפיוט
התחייה של חיים יהודיים-עבריים בארץ ומכללת עלמא - רות קלדרון
בשנים האחרונות מתרחשת בארץ תחיה של חיים יהודיים-עבריים. רנסנס תרבותי. ציבור גדול לא מסתפק עוד בתפקיד הצופה בחיים היהודיים ועובר לעשייתם. בקהילות רבות בארץ, בבתי מדרש ובקבוצות שקמו ברחבי הארץ ישנם נסיונות להשתתף בזמן היהודי ובטקסט היהודי בדרך המתאימה לערכי המשתתפים וללמוד ברוח שאמיתית להם. לרכוש מחדש את מסורתם. ראשונים נגאלו לוח השנה העברי והטקסט הקאנוני.
לרשימה המלאה באתר הפיוט
מה עוד:
ערן צור מבצע את ' בזכרי על משכבי'
רב שיח בין פייטנים ואנשי רוח
לאורך הדורות קיבל המושג פייטן שלל משמעויות. בערב זה נעלה תשובות אפשריות לשאלות מיהו פייטן, מה עושה אותו לפייטן, מהי דמותו של הפייטן במאה ה-21, ומהו תפקידו הייחודי במרקם הקהילתי.
יום חמישי, כא אלול, 10.9, בית אבי חי, חדר 103, 19:00
משתתפים: ר' חיים ביטון, ר' דוד מנחם, שייקה אל עמי, יוסי אוחנה
מאה שערים, ירושלים, צילום באדיבות אלישע איזנברג
יוסי אוחנה על דרכו אל הפיוט
יש פרדוקסים שרק המציאות הישראלית שלנו יוצרת; את רוב חיי חייתי בירושלים, אבל לא הייתי מודע לעושר העצום ולמגוון מסורות הפיוט החיות בה. הייתי צריך להרחיק אלפי קילומטרים כדי לגלות ולהתוודע לכך.
מפתיע שדווקא בברקלי, קליפורניה, התוודעתי למסורות הפיוט הנפלאות שבהן התברכו ארץ-ישראל וירושלים בפרט. שם, רחוק מכבלי התודעה המאפיינים את רוב הישראלים, ראיתי צעירים יהודים רבים מתחברים בטבעיות לפיוטים "למה הקץ נסתם נא" של המלחין המצרי עבד אל רחים מסלוב, ו"אודך כי עניתני" מורכב על לחן משיר של אום כולתום, הזמרת הערבייה הגדולה בכל הזמנים. צעירים אלה באו לתפילות המניין בו התפללו בנוסח משולב ספרדי-ירושלמי, צפון-אפריקאי ובבלי.
לרשימה המלאה:
מה עוד:
לרכישת כרטיסים:
השפעת המוסיקה הערבית על עולם הפיוט
למעלה מאלף שנה חיו יהודים בין עמי ערב, ובמהלכן השפיעו והושפעו בכל תחומי החיים. השפעות אלה ניכרות במיוחד במסורות המוסיקליות של עולם הפיוט.
המשורר אלמוג בהר והפייטן והמלחין רוני איש-רן ידונו בזהות ובמסורת היהודית-ערבית בישראל של המאה ה-21.
בסדנה יושמע בהשמעת בכורה לחן מקורי מאת רוני איש-רן לשיר של אלמוג בהר.
יום חמישי, כא אלול, 10.9, בית אבי חי, חדרים 204 ו-205, 19:00
משתתפים: רוני איש-רן, אלמוג בהר
השפעת המוסיקה הערבית על הפיוט והמוסיקה הדתית יהודית - רוני איש-רן
ראשית המאה העשרים נחשבת לתקופת שיא בהתפתחות המוסיקה הערבית הקלאסית במצרים. בתקופה זו תפסה המוסיקה המצרית מקום מרכזי בתרבות המוסיקלית הערבית, וקהיר הפכה למעין בירתה של המוסיקה הערבית. במקביל, ההתפתחות הטכנולוגית שהתרחשה בשנים אלו במצרים ובעולם הערבי בכלל הביאה לעולם את הרדיו, מכשירי ההקלטה וההשמעה והקולנוע. אלמנטים אלו שחדרו אל התרבות יצרו מעין תעשיית מוסיקה. המוסיקה המצרית שודרה אל כל העולם הערבי, ומעבר לו. דמויות כמו אום כולתום, עבד אל וואהב, ליילה מוראד, פריד אל אטרש ועוד הפכו לכוכבי על בעולם הערבי.
גם בישראל נקלטו הדי המוסיקה המצרית (בקרב הערבים והיהודים). הם הפכו להיות חלק מהמוסיקה המקומית, ועם הזמן חלחלו גם אל המוסיקה הדתית יהודית. מגמה זו התחזקה לקראת המחצית השניה של המאה העשרים, עם הקמת המדינה והעלייה הגדולה של יהודי המזרח, אשר התיישבו בחלקם בקהילות מאורגנות בשכונותיה של ירושלים.
הדומיננטיות המוסיקלית עברה לעדה החלבית, אשר הביאה עמה מסורת רחבה ועשירה של פיוטים ולחנים לקטעי התפילה השונים. במהלך השנים הפכה מסורת זו לזרם המרכזי בחזנות הירושלמית, ואל הרפרטואר המסורתי נוספו בהתמדה גם לחנים חדשים שהגיעו ברובם מהמסורת המצרית-ערבית שהיתה לה עדנה באותן השנים. בית הכנסת "עדס" ליוצאי חלב בשכונת נחלאות בירושלים הפך לשם דבר, והתפילות, הבקשות, הסליחות והפיוטים שמתקיימים בו מושכים קהל חובבי שירה ופיוט מכל העדות.
על נדידת מלים, הגירת רעיונות והולדת שיר חדש מתוך פיוט ותיק - אלמוג בהר
פעמים רבות בעת כתיבת שיר עולה בך משפט או שבר משפט שאתה יודע כי מקורו שאול ממקום אחר, אבל אינך מצליח לפענח מהו אותו המקור. והמילים הללו, שבאו מאצל אחר, משתכנות אצלך בצורתן הישנה או בצורה חדשה, ובהקשר חדש. ואין בכך פסול, בשאילת רעיונות וצורות ומילים מזרים, והם שלמים או שבורים, והלא העברית אינה שפה "רומנטית" של יוצרים העומדים לבדם ושופכים שיח לבם ללא שהיו להם אם או אב בעולם, אלא להפך היא משתבחת במעילי התשבץ שאורגים החדשים מתוך דברי הישנים, וכבר עמדו על כך חכמים רבים.
לרשימה המלאה באתר הפיוט
מה עוד:
לחן מקורי של רוני איש-רן לפיוטו של ר' יהודה הלוי – אלי, רפאני וארפא, בביצוע אנסמבל 'שחרית'
לחן מקורי של רוני איש-רן ל'הללוי'ה, בביצוע אנסמבל שחרית
לרכישת כרטיסים:
פסטיבל הפיוט מתקיים בהפקת בית אבי חי ובשיתוף:
