שיטת שקילה המבוססת על מספר הברות שווה בכל טורי השיר, אלא שבניגוד למשקל ההברתי-דקדוקי, הרי לפי שיטה זו גם השוואים הנעים, התנועות החטופות וגם ו' החיבור בשורוק נחשבים להברות, ולכן אין להבליען אלא יש להגות אותן ולמנות אותן במספר ההברות שבכל טור. להברות אלו אין שום תבנית - הן מופיעות בטורי השיר בלא שום סדר וגם מספרן אינו קבוע.
שיטה זו מופיעה לראשונה במאה הארבע עשרה בפרובנס ובמזרח, ובמאה החמש עשרה היא נקלטת גם בשירת החול העברית באיטליה.
