ציון דרך חשוב בהקשר זה הוא ההוצאה לאור של ספר 'מקרא קדש'. המהדורה המוכרת והמצוטטת ביותר שלו בידי החוקרים היא מהדורת ארם-צובא משנת תרל"ג (1873), שנדפסה בדפוס שיסד ר' אברהם בן יהושע ששון, בעריכת המקובל והמשורר ר' מרדכי בן יעקב עבאדי (1826–1884).22 אך כמצויין בשער המהדורה הזאת, קדמו לה שתי מהדורות מוקדמות: האחת היא מהדורת ליוורנו משנת 1864, בדפוס אליהו בן אמוזג, חסרים בה רק המאמר הארוך 'שער השיר' מאת ר' מרדכי עבאדי (ראה להלן), שבפתח מהדורת ארם-צובא, וכן תוספת השירים בסופה, אשר רובם חוברו בידי עבאדי. לעומת זאת הודפסו במהדורת ליוורנו תפילות הקבע של יום השבת. והיתה מהדורה מוקדמת עוד יותר של ספר זה, שעליה אנו למדים מן ההקדמה למהדורת ליוורנו, במאמר 'אשריך אר"ץ' מאת ר' אברהם ששון :
הבקשות [...] חדשות גם ישנים[ !] מוכנים ומתוקנים מראשונים ואחרונים. והמה בכתבי-יד כתובים והטעויות בהם רבים ולקורא בהם צער הגבוה לו ממכאובים. ולפנים בישראל בעה"ק ירוש' ת"ו [בעיר הקודש ירושלים תיבנה ותיכונן] בדפוס אשכנזי נדפסו ולכל ישראל נמאסו יען אשר לא טוב עשו [...] ומיום שנדפסו ליום הזה הרבה מאוד נתוספו ונמצא הספר מחסר מן המחסר [...].
אין כמעט ספק, שהכוונה כאן לספר 'יצחק ירנן'. אם כן בין השנים 1864-1854 סודרו הבקשות מאר"צ במתכונת שספק אם היתה קיימת בימי בחרותו של אלטאראס (ראשית המאה ה-19) ; שאם כך היה, לא היתה לו סיבה שלא להדפיסן לפי הסדר הנהוג. על כל פנים סדר הבקשות במהדורת ליוורנו כולל פרקי תהלים או פסוקים מקראיים שזורים בין בקשה לבקשה שמשמשים לזמרים למודולאציה, מעבר ממקאם למקאם (שהרי המנגינה של כל בקשה היא במקאם אחר). מתכונת זו שרירה וקיימת עד היום בשירת הבקשות 'הירושלמיות'.
ספר 'מקרא קדש' שב והודפס: ליוורנו 1883, ירושלים 1901 וירושלים 1913 (האחרון תחת הכותר 'בקשות'), אך חשובות לענייננו הן הדפסותיו בירושלים תחת הכותר 'שיר ושבחה' (1905; 1921), בעריכת רפאל חיים הכהן המכונה 'פרסי', וכן בספר 'שירי זמרה' (1936) ו'שירי זמרה השלם עם ס' הבקשות לשבת' (1953) בידי חיים שאול בן אברהם עבוד. 'שיר ושבחה' כולל, כמו 'יצחק ירנן', שני חלקים עיקרים: 'בקשות של שבת' ו'פזמונים'. מפרידה בין שני החלקים קבוצה של 'פתיחות', בדומה לספר 'יגל יעקב'. החלק הראשון כולל את הבקשות לפי ספר 'מקרא קדש', כמעט ללא שינויים. בחלק השני, ה'פזמונים', שולטים שירי רפאל ענתבי המכונה 'טבוש' (נפטר בשנת תרע"ט, 1919), שרובם כבר ראו.אור בספר 'שירה חדשה' (אר"צ תרמ"ח, 1888). רפאל ענתבי היה בין ראשי המפיצים של שירת הבקשות והפזמונים ממסורת אר"צ אחרי עלייתו לירושלים והמשיך לחבר שירים חדשים עד יומו האחרון.23 במהדורה השנייה של 'שיר ושבחה' (1921) פורסמו שירים נוספים מעזבונו. עלייתם של מקובלים ומשוררים חשובים מאר"צ לירושלים, כגון ר' רפאל ענתבי הנ"ל ור' יעקב עדס (1925-1857), שעלה בשנת 1895, תרמה להתבססות שירת הבקשות של אר"צ, בעיקר בשכונת הבוכרים, בבית-הכנסת 'מוסיוף'.24 עולים מבוכרה ומפרס, שבקרבם התיישבו עולי אר"צ, דבקו בזמרתם של האחרונים ותמכו בהפצתה בשכונות היהודיות מחוץ לחומת העיר העתיקה.25
תנופה נוספת לשירת הבקשות ממסורת אר"צ בירושלים נתן הפייטן חיים שאול בן יעקב עבוד, תלמידו של הפייטן המפורסם ר' משה אשקר, חביבו של רפאל ענתבי 'טבוש'.26 שניהם היגרו מאר"צ לארה"ב בעשור הראשון של המאה העשרים, אך עבוד עלה לירושלים אחרי שנסיונו להשתקע באמריקה לא עלה יפה. הוא יסד בירושלים את החברה 'חובבי שירה', בתמיכת ראשי העדה הבוכרית, ובשנת 1936 פרסם את הספר 'שירי זמרה', הכולל את הבקשות ממסורת ספר 'מקרא קדש', וכן פזמונים רבים מרבותיו באר"צ ומשלו עצמו. אסופת שירים זו, שהודפסה גם אחרי קום המדינה, משמשת כאמור את פייטני ירושלים עד עצם היום הזה. עבוד העלה את יוקרת הזמרים בכך שבחברתו עסקו ב'לימוד חכמת המנגינה הערבית והאירופית' ואף שילם להם מהרווחים של מכירת ספרי השירה. פעילותו המקצועית הנמרצת של עבוד היא שהבטיחה את הישרדותן של שירת הבקשות ושל אמנות שירת הפזמונים בירושלים על בסיס המסורת מאר"צ.
בעלותו לירושלים בשנת 1906 לשם עריכת מחקרו רב ההיקף על מסורות המוסיקה של יהודי המזרח, מצא א"צ אידלזון ששירת הבקשות הוא אירוע מוסיקאלי בולט במיוחד בעושרו. העיון שערכנו בהתפתחות מסורות הבקשות בירושלים מבהיר עתה את תעלומת החלוקה של אידלזון בין שני רפרטוארים של שירת בקשות בכרך הרביעי של 'אוצר נגינות ישראל', המוקדש לספרדי המזרח.27 הקבוצה הראשונה, ללא כותר, כוללת את מנגינות הבקשות של מסורת הספרים 'יצחק ירנן' / 'ישמח ישראל' / 'יגל יעקב', קרי, מסורת בתי-הכנסת הספרדיים בעיר העתיקה. הקבוצה השנייה של הבקשות, תחת הכותר 'מנגינות אלפו' (Aleppo Weise) הן הבקשות לפי ספר 'מקרא קדש' או ספר 'שיר ושבחה'.
אישור לכך שהקבוצה הראשונה של הבקשות שרשם אידלזון היא הרפרטואר של בתי-הכנסת 'קהל ציון' ו'איסטאמבוליס' בירושלים העתיקה אנו מוצאים ב'אנתולוגיה לחזנות ספרדית' מאת יצחק לוי. בכרך הראשון (1964) מביא לוי מספר מנגינות של שירת הבקשות, שהקליט מפי הזמר ליאון אריה ברוכיאל, יליד העיר העתיקה. אביו של ליאון היה עסקן באגודת 'חסד ורחמים ', שקיימה מדי שבת מסיבה לאמירת בקשות בהשתתפות ילדים ובני נוער, ושם למד את המנגינות שרשם לוי. הדוגמאות המוסיקאליות מראות על זהות כמעט מוחלטת בין הגרסאות של אידלזון ושל לוי לבקשות 'אל מסתתר בשפריר חביון', 'למענך ולא לנו', 'חשתי ולא התמהמהתי' ו'קבל תפלתי של בקר'. מנגינות אלה שונות מאלו הנהוגות לאותם טקסטים במסורת אר"צ, או מהמנגינות ה'ירושלמיות' היום. מכאן שהרישום של אידלזון לבקשות ולפזמונים נוספים ממסורת ספר 'יגל יעקב', שאותם לא תיעד יצחק לוי, כגון 'אשתחווה אל היכל קדשך אלי' לר' אהרון עזריאל ו'שיר בפי גדה גדי' לשלמה חזן, הוא עדות מופלאה למסורת הירושלמית במאה ה-19 בטרם השתלטה עליה המסורת החדשה מאר"צ.
שתי גירסות תווים לפיוט 'אל מסתתר בשפריר חביון', שרשמו א"צ אידלזון (למעלה) ויצחק לוי
שתי מסורות של שירת הבקשות היו בירושלים במאה ה-19 ושתיהן מקורן בארם-צובא. הראשונה, מיסודו של רפאל יצחק אלטאראס איש אר"צ, התפתחה למסורת ירושלמית בעיר העתיקה ופייטנים מקומיים הטביעו בה את חותמם. הספרים 'ישמח ישראל' ו'יגל יעקב' שימשו למסורת זו. המסורת השנייה, מיסודם של חכמי אר"צ ובראשם ר' מרדכי עבאדי, הועתקה לירושלים לקראת סוף המאה הי"ט על ידי עולי אר"צ. מרכז המסורת היה בשכונת הבוכרים, סביב מרכז המקובלים מאר"צ. הספר 'מקרא קדש' בכל גלגוליו המאוחרים, בספרים 'שיר ושבחה' ו'שירי זמרה', שימש למסורת זו.
מסורת אר"צ הלכה וכבשה את ליבם של זמרי הבקשות הירושלמיים עד עצם היום הזה. לפי הערכתי, יוקרתם של רבני אר"צ בעיני הספרדים ועדות המזרח בירושלים ועמדתם הבכירה בישיבות הספרדיות בעיר בהתחלת המאה העשרים היו גורם חשוב בתהליך זה. הסבר נוסף מצוי בבקיאותם של רבני אר"צ ברזי אמנות המוסיקה הערבית ובחיוניות המוסיקאלית שפיעמה במסורת אר"צ ושאפשרה שילוב של לחנים חדשים מתוך המוסיקה הערבית הפופולארית בת זמננו ואף מעבר לזה
.28
המאמר ראה אור בכתב העת "פעמים", כרך 56, קיץ תשנ"ג, הוצאת מכון יד בן צבי
אבן וירגה ש' אבן וירגה, ספר שבט יהודה, ירושלים תש"ז.
איגרת הטיול ח' בר בצלאל, ספר אגרת הטיול, בעריכת משה מרדכי דיין, ארם-צובא תרל"ב.
אידל מ' אידל, על משמרות ומשיחיות בירושלים במאה הט"ז-הי"ז, שלם,
ה (1981), עמוד 83-94.
אידלזון, אוצר A.Z. Idelsohn, Hebrädisch-orienialischer Melodiensatz, vol. IV: Gesänge der orientalischer Sefardim, Jerusalem, Berlin, Wien 1923.
אידלזון, מקאס 'Die Maqmamen in der hebräischen Poesic der orientalischen Juden': Monatschrifie für Geschichie und Wissenschafr des Judentums, 57 (1913), pp. 314-325.
אלישר, שירי י"ש אלישר, שירי יוסף, ירושלים תרפ"ד.
אלישר, שמחה - - , שמחה לאי"ש, ירושלים תרנ"ג.
אשקר מ' אשקר, ספר שיר ושבחה הלל וזמרה2, ניו יורק תשל"ז.
ביינארט H. Beinart, "The Hispano-Jewish society", Cahier ďHistorie Mondiale, 11, no. 1-2 (1968-9), pp. 220-238.
בלאסקו A. Blasco-Martinez, "Instituciones socio-religiosad judias de Zaragoza (siglos XIV-XV): singagogas, cofradias, hospitales: Sefarad, 50, no. 1(1990), pp. 3-46.
בנימין י"י בנימין, ספר מסעי ישראל, ליק תרי"ט.
בער י' בער, תולדות היהודים בספרד הנוצרית, כרך א', תל אביב תשט"ז.
גאון מ"ד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, כרך ב. ירושלים תרצ"ח.
דודזון י' דודזון, אוצר השירה והפיוט, 3 כרכים, נויארק תרפ"ה-תרצ"א.
דוראן י"מ דוראן, ספר מעשה אפוד, וינה תרכ"ה.
הורוביץ B. Horowitz, "Coffee, coffee houses and the Nocturnal rituals of Early Modern Jewry". AJS Review, 14 (1989). Pp. 17-46.
הלוי ש' הלוי, ספרי ירושלים הראשונים. ירושלים תשל"ב.
זוהר צ' זוהר. "קהילות ישראל שבסוריה 1880-1918". פעמים, 44 (תש"ן), עמ' 80-109.
זנר, דו-משמעות W. Zenner, "Ambivalence and Self-Image among Oriental Jews in Israel". Jewish Journal of sociology, 5 (1963). Pp. 214-223.
זנר, החיים נ' זנר, "החיים הפנימיים של יהודי סוריה בשלהי התקופה העות'מאנית". פעמים, 3 (תש"ם). עמוד 45-38.
טור-סיני מ' טור-סיני, הלשון והספר, כרך ו2, ירושלים תשי"ג.
יגל יעקב ספר יגל יעקב. בעריכת יעקב חי בורלא, ירושלים תרמ"ה.
יערי, אגרות א' יערי, אגרות ארץ ישראל, תל-אביב תש"ג.
יערי, הדפוס - -, "הדפוס העברי בארם-צובא. הדפוס העברי בארצות המזרח. חלק ראשון, ירושלים, תרצ"ז, עמוד 31-52.
יערי, שלוחי - -, שלוחי ארץ ישראל2, ירושלים 1977.
יצחק ירנן ספר יצחק ירנן, בעריכת רפאל יוסף אלטאראס. ירושלים תרי"ד.
ישמח ישראל ספר ישמח ישראל, בעריכת יעקב חי בורלא, ירושלים תרל"ד.
כץ R. Katz, "The Singing of baqqashot by Aleppo Jews". Acta Musicologica, 40 (1968). Pp. 65-85.
לאנייאדו ד"צ לאנייאדו. לקדושים אשר באר"ץ - לתולדות חכמי ורבני אר"ץ2 ירושלים תש"ם.
לוי י' לוי, אנתולוגיה לחזנות ספרדית. כרך 1, ירושלים 1964.
מקרא קדש ספר מקרא קדש, בעריכת מרדכי עבאדי, ארם-צובא תרל"ג.
מרדכי ר' משה מרדכי, ספר אגרת הטיול, אר"צ.
נג'ארה ר' ישראל נג'ארה, מימי ישראל, בתוך זמירות ישראל, ונציה ש"ס.
נותן זמירות ספר נותן זמירות, ערך אברהם בכר שמואל שאלתיאל, סאלוניקי 1879.
נעים זמירות ספר נעים זמירות, שלוניקו תרפ"ט.
סרוסי, בקשות א' סרוסי, "יגלה כבוד מלכותך": פיוט של ר' ישראל נג'ארה בפי השבתאים ולחניו, תרביץ (בדפוס).
סרוסי, המוסיקה E. Seroussi, `La musica sefardi en el Imperio Otomatio: Nuevas fuentes literarias". Aclas del simposi International sobre cultrura sefardita. Barcelona 1993. pp. 279-294.
סרוסי, מקאם "The Turkish Makam in the Musical culture of the Ottoman Jwes: Sources and Examples". Israel Studies in Musicology, 5 (1990). Pp. 43-68.
סרוסי, פישריף "The Pesrev as a Vocal Genre in Ottoman Hebrew sources". Turkish Music Quarterly, 4, no 3 (1991). Pp. 1-9.
סתהון מ' סתהון, ספר קהלת משה, ארם צובא תרל"ג.
עבאדי מ' עבאדי, ספר דברי מרדכי, ארם-צובא תרל"ג.
עבוד, בקשות ח"ש עבוד, ספר הבקשות לשבת. ירושלים 1969.
עבוד, שירי זמרה - -, ספר שירי זמרה, ירושלים תרצ"ו. מהדורה שנייה: ספר שירי זמרה השלם עם ספר הבקשות לשבת, ירושלים תשי"ג.
ענתיבי, אהל א' ענתיבי, ספר אהל ישרים, ליוורנו תר"ג.
ענתיבי שירה ר' ענתיבי, ספר שירה חדשה, ארם-צובא תרנ"ח.
פאר מ' פאר, המורה: מסכת חייו של ר' עזרא עטייה, ירושלים 1991.
פלדמן W. Feldman. "Cultural Authority and authenticity in the Turkish Repertory". Asian Music, 22, no. 1(Fall-Winter 1991-2), pp. 73-111.
פנטון P. Fenton, "Les baqqāśōt d'oritnet et d'occident` , Rever des Etudes Juives, 134, no: 1-2 (1975), pp. 101-121.
קסטל י' קסטל, ספר קול זמרה, ירושלים תרנ"ו.
קשאני ר' קשאני, "שירת הבקשות", מהות, ח-ט (1991-1992), עמוד 65-71.
רובינסון I. Robinson, "Messianic Prayer Vigils in Jerusalem in the Early Sixteenth Century", Jewish Quarterly Review, 72 (1981). Pp. 32-42.
רומרו וקאראסדו E. romero and L. Carraccedo.`Poesia judeo-espańola admonitiva`, Sefarad, 37 (1997), pp. 429-451.
רקנטי ד' רקנטי, "שירת הקדש uzמרתה בשלוניקי". ספר זיכרון שלוניקי, כרך 2, תל אביב 1986, עמוד 337-347.
שולוואס מ' שולוואס, רומא וירושלים, ירושלים תש"ד.
שילוח, אלפו A. Shiloah, "Aleppo, Musical Traditioin". Encyclopaedia Judaica, 1972, vol. 2, col. 565.
שילוח, בקשות "Bakkashot, Musical Rendition". Encyclopaedia Judaica, 1972, vol. 4, col. 117.
שילוח, השירה א' שילוח, "השירה הליטורגית היהודית בספרד והתפתחותה". מורשת ספרד, ירושלים תשנ"ב, עמוד 714-725.
שילוח, מסורת Jewish Musical Traditions, Detroit 1992.
שיר ושבחה ספר שיר ושבחה, בהוצאת ר"ה הכהן, ירושלים 1905: מהדורה שניה מורחבת, ירושלים 1921.
שיר חדש ספר שיר חדש, נא אמון תרל"ז.
שפתי רננות ספר שפתי רננות, אלג'יר תרמ"ז.
