ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
הבנתי שהספרייה הלאומית מחויבת לשמור על המידע האישי והפרטיות שלי והסכמתי לתנאי השימוש המופיעים כאן
אני מעוניין לקבל דיוור
או
יש לך חשבון פייסבוק? השתמשו בו על מנת להירשם לאתר שלנו! נא אשר פרטיך הרשומים להלן ולחץ על כפתור ההרשמה
זכור אותי
שכחת סיסמה?
משתמש חדש במערכת?
הרשם עכשיו!
הזן את כתובת הדואר האלקטרוני שלך ונשלח אליך קישור לשחזור הסיסמה:
לתקציר המלא
אל הפיוט: מלים, לחן ובצוע
ישראל (שם הפייטן). "יָהּ רִבּוֹן... שְׁבָחִין... רַבְרְבִין... אֱלָהָא... לְמִקְדָּשָׁךְ...".
סימן:
שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] במבנה מעין-אזור [=מבנה הכולל בתוכו מערכת חריזה כפולה: חריזה קבועה בסופי המחרוזות, וחריזה פנימית מתחלפת ממחרוזת למחרוזת]. כך למשל באה חריזה זו לידי ביטוי במחרוזת השניה של השיר:
מבנה וחריזה:
שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא
לָךְ אֱלָהָא קַדִּישָׁא בְּרָא כָל נַפְשָׁא
עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא
חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא
את החריזה בפיוטנו ניתן לסמן כך: תתתת / אאאת / בבבת / גגגת / דדדת / הההת; פירושו של דבר הוא שבכל המחרוזות מוקדש חרוז עצמאי לשלוש הצלעות הראשונות (מסומן באותיות מרצף האל"ף-בי"ת), בה בשעה שהן חולקות חרוז זהה ('-יָא') המשותף לכולן, בצלע הרביעית (מסומן באות תי"ו). יוצאת מכלל זה המחרוזת הראשונה, שכולה חורזת כחרוז הזהה הקבוע, בהתאם לנורמה רווחת במסורת הפיוט.
משקל הברתי-פונטי [=משקל המבוסס על מניית שוואים-נעים וחטפים במניין ההברות, כתנועות לכל דבר. נפוץ מאוד בשירת ר' ישראל נג'ארה, ונעשה לצורת המשקל הרווחת ביותר בשירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות]. בכל צלע 10 הברות (אם כי יש בפיוט חריגות קלות ממניין זה).
משקל:
למאמר המלא
