הודעות

י-ה-ו-ה. הפייטן אינו משקע בראשי המחרוזות את שמו, בהתאם למנהג הנפוץ בקרב פייטנים, אלא בוחר להציב בהן דווקא את שם השם: "יְדִיד... הָדוּר... וָתִיק... הִגָּלֶה".

סימן:

שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] במבנה מעין-אזור [=מבנה הכולל בתוכו מערכת חריזה כפולה: חריזה קבועה בסופי המחרוזות, וחריזה פנימית מתחלפת ממחרוזת למחרוזת]. נתבונן למשל בשתי המחרוזות הפותחות את הפיוט:

מבנה וחריזה:

מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְ

יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן

יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ

יָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל

מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טַעַם

כִּי יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ

נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ

הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם

בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְ

אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ

וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם

אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא

ניתן לראות כי לכל מחרוזת חרוז עצמאי בשני הטורים הראשונים, בעוד הטור השלישי קרוב בחריזתו – גם אם לא זהה – לזו של הטור השלישי בשאר המחרוזות. אמנם יש לציין כי פיוטנו מתאפיין בחריזה שאינה מדויקת תמיד; כך למשל חרוז הקבע '-לָם' החותם את המחרוזות השנייה, השלישית והרביעית, מתחלף במחרוזת הראשונה ב'-עַם'; אך העקרון אחיד.

משקל הברתי-פונטי [=משקל המבוסס על מניית שוואים-נעים וחטפים במניין ההברות, כתנועות לכל דבר. רווח מאוד בשירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות]. ברוב הצלעות: 9 הברות.

משקל: