הודעות

ללא סימן.

סימן:

שיר שווה-חרוז; החרוז '-תּוֹ' מבריח את סופי הטורים לכל אורך השיר. מלבד זאת אין בפיוטנו חריזה נוספת.

מבנה וחריזה:

משקל כמותי [=שיטת משקל שאומצה על ידי משוררי ספרד העברית בהשפעת השירה הערבית בת הזמן. הוא מבוסס בעיקרו על אבחנה בין תנועות באורכים שונים: לתנועה ארוכה תיחשב כל הברה הפותחת בשווא-נע או חטף, שלאחריו תנועה 'רגילה' כלשהי; תנועה ארוכה מכונה 'יתד', וסימנה: U–. לתנועה קצרה תיחשב כל הברה הכוללת תנועה 'רגילה' שאין לפניה שווא-נע או חטף; זו תכונה, בפשטות, 'תנועה', וסימנה: –. צירופים מוסכמים מראש של 'יתדות' ו'תנועות' יוצרים 'עמודים' המכונים בשמות הגזורים מהטיית השורש פ.ע.ל, וצירופים מוסכמים של 'עמודים' יוצרים כמה דגמי משקל עיקריים. לדגמים אלו ישנם כינויים שונים]. אמנם פיוטנו נכתב על ידי חכם איטלקי, אך היה זה בשעה שמורשת שירת ספרד כבר צברה השפעה כבירה אף מחוץ לספרד. במקרה שלפנינו, שקול הפיוט בדגם הקלאסי המכונה 'המהיר', שסימנו:

– – U– – –  U– – –. ואכן, כל צלעות 'יגדל אלהים חי' ערוכות יתדות ותנועות בסדר הזה. נדגים למשל את ארבעת הטורים הראשונים:

משקל:

–   –  U–  –   –  U–  –  –

–  –  U–  –    – U–  –  –

נִמְ-צָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִי-אוּ-תוֹ

יִגְ-דַּל אֱלֹ-הִים חַי וְיִשְׁ-תַּ-בַּח

–  –  U–  –   –    U–   –  –

–  –  U– – –  U– –  –

נֶעְ-לָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְ-דּוּ-תוֹ

אֶ-חָד וְאֵין יָ-חִיד כְּיִ-חוּ-דוֹ

–   – U–   –  –  U–   –   –

–   –  U–   –  –   U– – –

לֹא נַ-עֲרֹךְ אֵ-לָיו קְדֻ-שָּׁ-תוֹ

אֵין לוֹ דְמוּת הַ-גּוּף וְאֵי-נוֹ גּוּף

–   –  U–  –   –    U–   –   –

–    – U–  –  –  U–  –    –

רִא-שׁוֹן וְאֵין רֵא-שִׁית לְרֵא-שִׁי-תוֹ

קַדְ-מוֹן לְכָל דָּ-בָר אֲשֶׁר נִבְ-רָא