ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
הבנתי שהספרייה הלאומית מחויבת לשמור על המידע האישי והפרטיות שלי והסכמתי לתנאי השימוש המופיעים כאן
אני מעוניין לקבל דיוור
או
יש לך חשבון פייסבוק? השתמשו בו על מנת להירשם לאתר שלנו! נא אשר פרטיך הרשומים להלן ולחץ על כפתור ההרשמה
זכור אותי
שכחת סיסמה?
משתמש חדש במערכת?
הרשם עכשיו!
הזן את כתובת הדואר האלקטרוני שלך ונשלח אליך קישור לשחזור הסיסמה:
לתקציר המלא
אל הפיוט: מלים, לחן וביצוע
ללא סימן.
סימן:
שיר שווה-חרוז; החרוז '-תּוֹ' מבריח את סופי הטורים לכל אורך השיר. מלבד זאת אין בפיוטנו חריזה נוספת.
מבנה וחריזה:
משקל כמותי [=שיטת משקל שאומצה על ידי משוררי ספרד העברית בהשפעת השירה הערבית בת הזמן. הוא מבוסס בעיקרו על אבחנה בין תנועות באורכים שונים: לתנועה ארוכה תיחשב כל הברה הפותחת בשווא-נע או חטף, שלאחריו תנועה 'רגילה' כלשהי; תנועה ארוכה מכונה 'יתד', וסימנה: U–. לתנועה קצרה תיחשב כל הברה הכוללת תנועה 'רגילה' שאין לפניה שווא-נע או חטף; זו תכונה, בפשטות, 'תנועה', וסימנה: –. צירופים מוסכמים מראש של 'יתדות' ו'תנועות' יוצרים 'עמודים' המכונים בשמות הגזורים מהטיית השורש פ.ע.ל, וצירופים מוסכמים של 'עמודים' יוצרים כמה דגמי משקל עיקריים. לדגמים אלו ישנם כינויים שונים]. אמנם פיוטנו נכתב על ידי חכם איטלקי, אך היה זה בשעה שמורשת שירת ספרד כבר צברה השפעה כבירה אף מחוץ לספרד. במקרה שלפנינו, שקול הפיוט בדגם הקלאסי המכונה 'המהיר', שסימנו:
– – U– – – U– – –. ואכן, כל צלעות 'יגדל אלהים חי' ערוכות יתדות ותנועות בסדר הזה. נדגים למשל את ארבעת הטורים הראשונים:
משקל:
– – U– – – U– – –
נִמְ-צָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִי-אוּ-תוֹ
יִגְ-דַּל אֱלֹ-הִים חַי וְיִשְׁ-תַּ-בַּח
נֶעְ-לָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְ-דּוּ-תוֹ
אֶ-חָד וְאֵין יָ-חִיד כְּיִ-חוּ-דוֹ
לֹא נַ-עֲרֹךְ אֵ-לָיו קְדֻ-שָּׁ-תוֹ
אֵין לוֹ דְמוּת הַ-גּוּף וְאֵי-נוֹ גּוּף
רִא-שׁוֹן וְאֵין רֵא-שִׁית לְרֵא-שִׁי-תוֹ
קַדְ-מוֹן לְכָל דָּ-בָר אֲשֶׁר נִבְ-רָא
למאמר המלא