אל הפיוט – מלים, לחן וביצוע
סימן: דויד. על פי דוידסון וחוקרים אחרים, חתימה מעין זו מאפשרת לייחס את הפיוט, גם אם מספק, לר' דויד בן אלעזר בקודה (ספרד, המאה ה-11). חריזת השיר ומשקלו, כפי שיתוארו להלן, מעידים מכל מקום על סגנון ספרדי מובהק.
מבנה וחריזה: שיר שווה-חרוז בתבנית קלאסית – כל טורי השיר נחתמים בחרוז '-נָה'; אין חריזה ב'דלת' [=צלעו הראשונה של כל טור, להבדיל מן ה'סוגר' – צלעו השנייה]. נדגים את המבנה בשלושת הטורים הראשונים:
דּוֹק וָחוּג רָעֲשׁוּ וַתִּשְׁכֹּן עָלַי עֲנָנָה
וְכָל מְאוֹרֵי אוֹר קָדְרוּ וְחַמָּה וּלְבָנָה
יוֹם רַבָּתִי בַגּוֹיִם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה
משקל: משקל הברתי-דקדוקי [=שיטת משקל שאינה מונה שוואים-נעים וחטפים במניין ההברות, אלא מבליעה אותם בהברות הסמוכות להם]. ברוב הטורים 11 הברות (כמובן, ללא מנייה של שוואים-נעים וחטפים), אך לעתים חורג הפייטן מן המשקל ובונה טורים בני 10, 12 ואפילו 13 הברות. נדגים את המשקל באותם טורים בהם הדגמנו לעיל את המבנה והחריזה:
- - - - - - - -- - -
דּוֹק וָחוּג רָעֲשׁוּ וַתִּשְׁכֹּן עָלַי עֲנָנָה
- - - - - - - - - - -
וְכָל מְאוֹרֵי אוֹר קָדְרוּ וְחַמָּה וּלְבָנָה
- -- - - - - - - - - -
יוֹם רַבָּתִי בַגּוֹיִם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה