הודעות

אל הפיוט – מלים, לחן וביצוע

סימן:   דויד. על פי דוידסון וחוקרים אחרים, חתימה מעין זו מאפשרת לייחס את הפיוט, גם אם מספק, לר' דויד בן אלעזר בקודה (ספרד, המאה ה-11). חריזת השיר ומשקלו, כפי שיתוארו להלן, מעידים מכל מקום על סגנון ספרדי מובהק.

מבנה וחריזה:   שיר שווה-חרוז בתבנית קלאסית – כל טורי השיר נחתמים בחרוז '-נָה'; אין חריזה ב'דלת' [=צלעו הראשונה של כל טור, להבדיל מן ה'סוגר' – צלעו השנייה]. נדגים את המבנה בשלושת הטורים הראשונים:

דּוֹק וָחוּג רָעֲשׁוּ וַתִּשְׁכֹּן עָלַי עֲנָנָה

וְכָל מְאוֹרֵי אוֹר קָדְרוּ וְחַמָּה וּלְבָנָה

יוֹם רַבָּתִי בַגּוֹיִם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה

משקל:   משקל הברתי-דקדוקי [=שיטת משקל שאינה מונה שוואים-נעים וחטפים במניין ההברות, אלא מבליעה אותם בהברות הסמוכות להם]. ברוב הטורים 11 הברות (כמובן, ללא מנייה של שוואים-נעים וחטפים), אך לעתים חורג הפייטן מן המשקל ובונה טורים בני 10, 12 ואפילו 13 הברות. נדגים את המשקל באותם טורים בהם הדגמנו לעיל את המבנה והחריזה:

-        -   -   - - -  -   --   -  -

דּוֹק וָחוּג רָעֲשׁוּ וַתִּשְׁכֹּן עָלַי עֲנָנָה

-     -  -      -   -   - - -     - - -

וְכָל מְאוֹרֵי אוֹר קָדְרוּ וְחַמָּה וּלְבָנָה

-     -- -   - - - -    -    -   - -

יוֹם רַבָּתִי בַגּוֹיִם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה