ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
הבנתי שהספרייה הלאומית מחויבת לשמור על המידע האישי והפרטיות שלי והסכמתי לתנאי השימוש המופיעים כאן
אני מעוניין לקבל דיוור
או
יש לך חשבון פייסבוק? השתמשו בו על מנת להירשם לאתר שלנו! נא אשר פרטיך הרשומים להלן ולחץ על כפתור ההרשמה
זכור אותי
שכחת סיסמה?
משתמש חדש במערכת?
הרשם עכשיו!
הזן את כתובת הדואר האלקטרוני שלך ונשלח אליך קישור לשחזור הסיסמה:
לתקציר המלא
אל הפיוט- מילים, לחן וביצוע
פיוט זה נשען על מזמור ל' בתהלים. מזמור זה מוכתר בכותרת מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד[1], ואולם על פי תוכנו הוא מתאר תהליך של היוושעותו של המשורר מצרה (אויב ו/או מחלה). שני היסודות הללו – שירה הקשורה במקדש (אֲשׁוֹרֵר כְּשִׁיר מוּשִׁי וּמַחְלִי) וסיפור הישועה שהושיע האל את השר מצרתו - מופיעים גם בפיוט.
הבית הראשון בפיוט, כמו הפסוק הראשון שבמזמור, סובב סביב ציר הגובה: ה' דילה, כלומר הרים אותי, ואני ארומם ואנשא אותו. מוטיב זה יחזור בביטוי שונה בבית המרכזי שבפיוט. שם המכאוב מתואר כמצולות, כלומר הוא אזור השפל בציר הגובה שנמתח בבית הראשון.
כמו בתהלים, גם המשורר שר את שירו כבר לאחר ידיעת הסוף הטוב והישועה. לכן שני השירים נפתחים בקביעה החיובית, המספרת שרווח לכותביהם. לאחר הפתיחות החיוביות מופיעות בשניהם תיאורי הצרות. בפיוט שלנו – המכאוב והצריפה.
[1] בכותרת המזמור התקשו רבים, הן מצד עצמה – הרי דוד לא זכה לחנוך את המקדש, שהרי הוא נבנה בימי שלמה בנו, הן מצד הקשר שלה אל המזמור. עיינו בפרשנות על מזמור זה.
למאמר המלא