הודעות

פיוט זה נשען על מזמור ל' בתהלים. מזמור זה מוכתר בכותרת מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד[1], ואולם על פי תוכנו הוא מתאר תהליך של היוושעותו של המשורר מצרה (אויב ו/או מחלה). שני היסודות הללו – שירה הקשורה במקדש (אֲשׁוֹרֵר כְּשִׁיר מוּשִׁי וּמַחְלִי) וסיפור הישועה שהושיע האל את השר מצרתו - מופיעים גם בפיוט.

הבית הראשון בפיוט, כמו הפסוק הראשון שבמזמור, סובב סביב ציר הגובה: ה' דילה, כלומר הרים אותי, ואני ארומם ואנשא אותו. מוטיב זה יחזור בביטוי שונה בבית המרכזי שבפיוט. שם המכאוב מתואר כמצולות, כלומר הוא אזור השפל בציר הגובה שנמתח בבית הראשון.

כמו בתהלים, גם המשורר שר את שירו כבר לאחר ידיעת הסוף הטוב והישועה. לכן שני השירים נפתחים בקביעה החיובית, המספרת שרווח לכותביהם. לאחר הפתיחות החיוביות מופיעות בשניהם תיאורי הצרות. בפיוט שלנו – המכאוב והצריפה.