במקורה, המרכיב הרביעי במערכת היוצר. מקומה של האהבה לפני הברכה השנייה שלפני קריאת שמע של שחרית, המסתיימת במילים: "הבוחר בעמו ישראל באהבה", ומכאן נגזר שמה.
בשירת ספרד נתפרקה מערכת היוצר לסוגים עצמאיים, והאהבה הפכה לסוג נפרד, העומד בפני עצמו. על פי רוב, האהבות נתחברו כשירי אזור או כשירים מעין אזוריים. בדרך כלל פיוטי האהבה מתארים את אהבת אלוהים לכנסת ישראל, תוך שימוש במוטיבים ובצירופי לשון שמקורם בשיר השירים.
דוגמאות לאהבה: ר' יצחק אבן גיאת, "בעלת אוב וקסם"; ר' יהודה הלוי, "יודעי, הפיצוני ימי עוני".
