audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

אל רם חסין יה

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן אברהם מור
  • 2.
    מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן ירון פאר
  • 3.
    מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן ללא מבצע
  • 4.
    מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן שמעון לב-טהור
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אל רם חסין יה
מעגל השנה לכל עת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אֵל רָם חֲסִין יָהּ שׁוֹכֵן עֲלִיָּה – הפיוט נפתח בפניה אל האל הנישא השוכן במרומים. הצירוף 'חסין יה' מתוך תהלים (פט, ט): ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ... ועניינו הדגשת עוצמת האל וכוחו.
    • מַהֵרָה גוֹאֵל לְעַם שִׁבְטֵי יָהּ – גאל את עמך במהרה. הצירוף שִׁבְטֵי יָהּ מיוסד על תהלים קכב, ד: שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ...
    • אֵל נִשָּׂא וָרָם – כינוי לאל, על פי ישעיהו (ו, א): בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא...
    • גַּלֵּה קֵץ נֶעְלָם – חשוף את מועד בוא הגאולה.
    • לִבְנֵי אַבְרָהָם עַם בָּחַר לוֹ יָהּ – כינוי לישראל, המבליט את מחויבותו של הקב"ה לעמו אשר בחר. מיוסד על תהלים (קלה, ד): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ.
    • שׁוֹכֵן בַּשַּׁחַק – שוכן בשמים.
    • מֵהֶם אַל תִּרְחַק – אל תרחק מעמך. אף על פי שאתה, האל, בשמים, ועמך בארץ, אל תרחק מהם, אלא הוכח את זיקתך אליהם בגאולתם.
    • לְזֶרַע יִצְחָק – כינוי לישראל. נזכר לראשונה בספרות חז"ל – ראו למשל במדרש התנאי מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, פרק טו: "אבל אנו עמך ונחלתך וצאן מרעיתך בני אברהם אוהבך זרע יצחק יחידך משפחת יעקב בכורך".
    • הוֹצֵא לִרְוָיָה – גאל אותנו; מיוסד על תהלים (סו, יב): הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה. ואפשר ש'רְוָיָה' כאן היא כינוי לארץ ישראל, כפי שעולה מפרשנות רד"ק לפסוק בתהלים.
    • לִבְנֵי יַעֲקֹב שְׁלַח אֵלִיָּה – שלח את אליהו הנביא, מבשר הגאולה, לעם ישראל, ככתוב במלאכי (ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. הכינוי 'בני יעקב' מבוסס על פסוקי מקרא רבים; בנקודה זו משלים הפייטן את אזכור שלושת אבות האומה – אברהם, יצחק ויעקב.
    • מִקְדַּשׁ הֲדוֹמָךְ יָשִׁיר בּוֹ עַמָּךְ – לכשייגאל, ישיר עם ישראל לך במקדש, שהוא כהדום לרגליך. לטור זה יש זיקה לנבואת ישעיהו (סו, א): כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי...; אך דומה שקרוב אליו יותר השימוש באותו דימוי בדברי דוד בספר דברי הימים א (כח, ב): וַיָּקָם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ עַל רַגְלָיו וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי אַחַי וְעַמִּי אֲנִי עִם לְבָבִי לִבְנוֹת בֵּית מְנוּחָה לַאֲרוֹן בְּרִית ה' וְלַהֲדֹם רַגְלֵי אֱלֹהֵינוּ וַהֲכִינוֹתִי לִבְנוֹת.
    • בְּשִׁירַת מֹשֶׁה נָבִיא בְּחִיר יָהּ – לאחר שהשלים את אזכור האבות, עובר הפייטן לרמז למשה רבנו. שירת משה הוא צירוף המופיע בספרות המדרש (ראו למשל שיר השירים רבה, פרשה א, יא).
    • הָרֵם עַם אֶבְיוֹן וּבְנֵה אַפִּרְיוֹן – רומם את עמך המושפל, ובנה את בית המקדש. הכינוי הוא על דרך הדרש לפסוק משיר השירים (ג, ט): אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. ראו למשל מדרש שיר השירים רבה (פרשה ג, א): "אפריון עשה לו... אפריון זה משכן".
    • לְגֶזַע אַהֲרֹן יַקְרִיבוּ לְיָהּ – בבית המקדש ישרתו בני אהרן הכהנים, בעבודת הקרבנות.
    • חַזֵּק וְאַסֵּף לְבֵית יוֹסֵף – חזק וקבץ את עם ישראל. הכינוי רווח בלשון המקרא, וראו למשל זכריה (י, ו): וְגִבַּרְתִּי אֶת בֵּית יְהוּדָה וְאֶת בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ...
    • יִרְבּוּ וְיִפְרוּ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָה – הגפן היא סמל מובהק של פריון במקרא. ראו למשל תהלים (קכח, ג): אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ...
    • אַמֵּץ בֶּן דָּוִד וְיִשְׁפֹּט תָּמִיד – קרב את משיח בן דוד שיבוא וישפו וישפוט בצדק.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?