ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת: טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן: לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת: עֲלֵי-עָשׂוֹר וַעֲלֵי-נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר: כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן: מַה-גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ: אִישׁ-בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל-לֹא יָבִין אֶת זֹאת: בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי-עַד: וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה': כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי-הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן: וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן: וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה: שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ: עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ: לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה' צוּרִי וְלֹא-עלתה (עַוְלָתָה) בּוֹ: <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
מזמור צ"ב בתהלים, המושר בקבלת שבת לאחר אמירת לכה דודי ונאמר גם בתפילת שחרית של שבת ובעת הוצאת ספר תורה בתפילת מנחה. המזמור מתאר את שמחתו של המשורר במעשי ה' ובסיפור שבחיו. הוא מדבר על הצדיקים והצלחתם, לעומת הרשעים שהצלחתם היא רגעית וחולפת. מזמור זה היה נאמר ע"י הלוויים בעת הקרבת קרבן התמיד של יום השבת. חז"ל נתנו טעם לאמירת מזמור זה בשבת: 'מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים. |
|
• מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת - מזמור תהלים זה מכונה בשני כינויים - 'מזמור' ו'שיר', והלויים היו אומרים אותו על הדוכן בשעת הקרבת קרבן התמיד של יום השבת (ראו משנה, מסכת תמיד, ו, ז) 'מזמור' ו'שיר' הם שניים מהכינויים המצויים בראש מזמורי התהלים.
הפירוש לקוח מפירוש 'דעת מקרא' לספר תהלים, בידי עמוס חכם. |
| כותר |
תהלים צב: מזמור שיר ליום השבת |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;סוכות;סליחות;פסח;שבועות;שבת;שלושה רגלים |
| מועד התפילה |
אחר |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת - מזמור תהלים זה מכונה בשני כינויים - 'מזמור' ו'שיר', והלויים היו אומרים אותו על הדוכן בשעת הקרבת קרבן התמיד של יום השבת (ראו משנה, מסכת תמיד, ו, ז) 'מזמור' ו'שיר' הם שניים מהכינויים המצויים בראש מזמורי התהלים.
• טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן - נכון וראוי להודות לה' ואשרי מי שזוכה לכך ולשיר לכבוד ה', המכונה עליון.
• לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת - טוב לספר את חסדיך בכל בוקר ובוקר ולספר בכל לילה ולילה את נאמנותך לעמך.
• עֲלֵי-עָשׂוֹר וַעֲלֵי-נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר - טוב להודות לה' בלווית נגינה בכלי נגינה. עשור הוא כלי נגינה בעל עשרה מיתרים. 'הגיון' הוא אמירה, השמעת קולות המיה, בין בכלי בין בפה, בין באדם בין בבעלי חיים (ראו ישעיהו לא, ד; נט, יא).
• כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן - אתה ה' משמח אותו בפעולותיך ומשום כך אני מתאווה להודות ולזמר לך בנבל ובכינור. אני שמח במעשי ידיך ומביע את שמחתי בזמרה.
• מַה-גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ - כמה נשגבים ונפלאים מעשיך ה', ומחשבותיך עמוקות מאד. על המחשבות נאמר 'עמקו' ועל המעשים 'גדלו', לרמוז שהמחשבות העמוקות מסבבות מעשים גדולים, כאילן שמשורשיו העמוקים צומחים ענפים גדולים וגבוהים.
• אִישׁ-בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל-לֹא יָבִין אֶת זֹאת - רק האיש השוטה וחסר הדעה אינו מכיר בגודלם ובעומקם של מעשי ה' ואינו מודה לה' על חסדו ואמתו.
• בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי-עַד - בשעה שהרשעים פורחים ונראים כמצליחים בחייהם, הם דומים לעשב הפורח לשעה קלה בלבד. כן הצלחת הרשעים חולפת מהר והם כלים ואובדים מן העולם. ובשעה שהרשעים, פועלי האוון, מוציאים ציץ, הם נובלים מהר כמו עשב.
• וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה' - אתה ה' עליון, תקיף ושליט לעולם.
• כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי-הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן - המשורר ברוב התרגשותו נוקט לשון כאילו ברגע זה ממש הוא רואה לנגד עיניו את אויבי ה' באובדנם, וכל פועלי האוון, הרשעים, נשמדים.
• וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן - ואתה ה' הרימות את קרני למעלה כקרן הראם הגבוהה, שימחת אותי בישועתך. קרני ראם הן סמל לחוזק ולשבירת האויבים, ונתברך בהן יוסף, שעליו נאמר: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי-אָרֶץ... (דברים לג, יז). ואני סכתי, משחתי את גופי בשמן רענן, בשמן חדש שריח בשמיו חזק. הסיכה בשמן היא מסמלי השמחה וחגיגת הישועה.
• וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי - זכיתי לראות במפלת אויבי ולשמוע את סיפור מפלת אויבי הרשעים. 'שׁוּרָי' הוא כינוי לאויבים בספר תהלים.
• צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה - הצדיק פורח כמו התמר, הדקל, החוזר ופורח שנה אחרי שנה, ולא כמו הרשע שפריחתו היא כפריחת העשב הפורח יום אחד בלבד ואחר כך אובד לנצח. הצדיק יצמח ויגדל וישלח ענפים כארז שבלבנון.
• שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ - הצדיקים הפורחים כתמר ומשגשגים כארז, שתולים, נטועים בבית ה', ופורחים בחצרות ה', בבית המקדש.
• עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ - גם בימי זקנותם יהיו בצדיקים במלוא כוחם ויעשו מעשים טובים ומבורכים, כמו התמר העושה פירות שנים רבות מאד.
• לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה' צוּרִי וְלֹא-עלתה (עַוְלָתָה) בּוֹ - הצדיקם יזכו להאריך ימים בטובה, כדי שיגידו וילמדו את הכל כי ישר הוא ה' ואין בו עוולה, רשעות.
הפירוש לקוח מפירוש 'דעת מקרא' לספר תהלים, בידי עמוס חכם.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
