איך קוראים תהלים?
אתר הפיוט והתפילה

איך קוראים תהלים?

יואל שפיץ

קריאה של מזמור תהלים היא קריאה מורכבת במיוחד, משום שמצד אחד אנו אמורים לומר את הפסוקים כאילו הם בוקעים מתוכנו באופן ספונטני. קריאה כזו היא "קריאה אל ה'" במובן הכי פשוט של המילה, מתוככי הבטן, מהתפעלות הלב. מצד שני, לאמתו של דבר מזמורי תהילים לא נכתבו בידינו, הם קשים בדרך כלל להבנה ויש בהם רובדי משמעות רבים. במובן זה הקריאה בהם היא מפענחת. אמנם, עובדה זו נכונה לגבי כל התפילות, אך נדמה לי כי מזמורי תהילים הם קשים במיוחד להבנה, יותר מתפילת שמונה עשרה או ברכות קריאת שמע, ולכן כמעט בכל קריאה בהם נדרש פענוח מחודש.

לשער תהלים באתר הפיוט והתפילה

אחת השאלות הבסיסיות שעומדות לפני כל מתפלל, מתחיל או ותיק, היא השאלה כיצד יש לקרוא מזמור תהלים.

אם נתבונן בזה לרגע, נגלה שאנו מכירים סוגים שונים של קריאה. קריאה של רומן בלשי אינה דומה לקריאה של עיתון יומי. קריאה של שירה אינה דומה לקריאה של רשימת רכיבי המזון הכתובה על שקית של עוגיות.
אופן הקריאה שלנו משתנה על פי אופי הטקסט – ישנם טקסטים שאנו מנסים לפענח, ישנם טקסטים שאנו מנסים להתרגש מהם וישנם טקסטים שמהם אנו מנסים לשאוב מידע.

קריאה של מזמור תהלים היא קריאה מורכבת במיוחד, משום שמצד אחד אנו אמורים לומר את הפסוקים כאילו הם בוקעים מתוכנו באופן ספונטני. קריאה כזו היא "קריאה אל ה'" במובן הכי פשוט של המילה, מתוככי הבטן, מהתפעלות הלב. מצד שני, לאמתו של דבר מזמורי תהילים לא נכתבו בידינו, הם קשים בדרך כלל להבנה ויש בהם רובדי משמעות רבים. במובן זה הקריאה בהם היא מפענחת. אמנם, עובדה זו נכונה לגבי כל התפילות, אך נדמה לי כי מזמורי תהילים הם קשים במיוחד להבנה, יותר מתפילת שמונה עשרה או ברכות קריאת שמע, ולכן כמעט בכל קריאה בהם נדרש פענוח מחודש.

אז איך נקרא אותם?

הדימוי הכי טוב שהצלחתי למצוא עבור עצמי לקריאה בתהילים הוא 'קריאה מבצעת'. קריאה כזו היא "ביצוע" של ממש, כמו שחקן תיאטרון "המבצע" טקסט על הבמה. כדי לבצע את הטקסט השחקן צריך לערוך הכנות – הוא לומד את הטקסט בעל פה או כמעט בעל פה, הוא נכנס לדמות שאותה הוא משחק, הוא מזדהה עם הכוונות שלה, לומד את האופי שלה ואז – אומר את הטקסט. אם השחקן עובר את התהליך הזה באופן משביע רצון, הצופה משתכנע שהשחקן עצמו הוא מקור הטקסט. הטקסט נשמע כבוקע מתוכו, אף על פי שמישהו אחר כתב אותו, ושלפעמים מדובר בטקסט מורכב שאולי אפילו השחקן עצמו אינו מבין לחלוטין את כל הרמזים הטמונים בו.

אמנם, כאשר השחקן יורד מן הבמה הוא חוזר להיות מי שהוא, משום שלאמתו של דבר אין לו ולטקסט שום דבר אמִתי במשותף, הטקסט הוא של מישהו אחר. לעומת זאת, כאשר אנו קוראים תהלים, ו"נכנסים אל הדמות" של המתפלל, התפילה נשארת בתוכנו וממשיכה לרחוש ולפעול. הישארות התפילה בקרבנו היא "מנפלאות תמים דעים", והיא מה שמכונה בחסידות "שיירי זמרה" – אחרי הזמרה נשארים בנו השיירים שלה והולכים עמנו.

סידור מנהג אשכנז, גרמניה, 1300, דיו על קלף
מתוך אוסף משפחת גרוס, תל אביב. באדיבות המשפחה

לעילוי​ נשמת אמי, שושנה בת רבקה ז"ל​.