דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

תפילת 'על הניסים' ליום העצמאות

איילת לזרובסקי

11/12/2018

תקציר המאמר

לקראת יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל, בשנת תש"ט, חשו אנשי הרבנות הראשית לישראל כי יש צורך בתפילות מיוחדות עבור יום העצמאות; לא קשה להבחין שתפילת "על הניסים" אינה נכללת בנוסח שפרסמה הרבנות, אולם במהלך השנים מאז היו שסברו כי מן הראוי שתהיה תפילה כזו בתוך סדרי התפילות וברכת המזון ליום העצמאות, ונעשו כמה וכמה ניסיונות לנסח אותה; ולהלן עשרה מניסיונות אלה.

לתקציר המלא

​​​​​​​​​​​תפילת 'על הניסים' היא תפילת הודיה קצרה המיועדת לחנוכה ולפורים, שבהם אנו חוגגים ישועה שאירעה לעם ישראל בדרך נס. היא נאמרת בתוך "ברכת ההודאה", אחת הברכות בתפילת העמידה, וכן בתוך "ברכת הארץ" , שהיא הברכה השנייה בברכת המזון.[​1​]

​תפילת "על הניסים" מורכבת מכמה חלקים: תחילה נאמר משפט הקדמה קצר, הזהה בחנוכה ובפורים ["על הניסים ועל הפורקן... בימים ההם בזמן ​הזה']; ולאחר מכן מופיע קטע המיוחד לאותו חג, שבו מתוארות הן הצרה שחווה עם ישראל והן הישועה ממנה [כאשר הנוסח בחנוכה ארוך ומפורט יותר]; ובנוסחים התימניים מופיעה בסוף גם בקשה לעתיד.[2]

אבל מה הקשר בין תפילת "על הניסים" ובין יום העצמאות? מתברר שיש קשר לא מועט, שכן מאז הקמת המדינה נעשו ניסיונות לא מעטים לחבר תפילה כזו עבור יום העצמאות. 

לקראת יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל, בשנת תש"ט, חשו אנשי הרבנות הראשית לישראל כי יש צורך בתפילות מיוחדות עבור יום העצמאות; וכך כתבו בעניין זה הרבנים הראשיים דאז, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג:

המפנה היסודי שחל בחמלת ה' עלינו, להצלתנו ולפדות נפשנו עם הכרזת עצמאותנו בארץ, מחייב אותנו לקיים ולקבל עלינו לדורות את יום הכרזת מדינת ישראל, הוא יום ה' באייר שבכל שנה, ליום שמחה של אתחלתא דגאולה [=התחלת הגאולה] לכלל ישראל, ולהוציא את היום שבו נעשה הנס הגדול הזה מכלל מנהגי האבלות של ימי ספירת העומר, עם מתן הוראות לתפילת הודיה ודרשות מעין המאורע בבתי הכנסת[3] 

הם חשו כי התחולל לנגד עיניהם נס של ממש ועם ישראל זכה לישועה עצומה, שלא ניתן להתעלם ממנה גם מן ההיבט הדתי; וכדרכם של יהודים מאמינים, הם חיפשו דרכים לשלב את מאורעות השעה בתוך מסגרת התפילות. בסופו של דבר פרסמה הרבנות סדרי תפילות מיוחדים ליום זה, והקהילות הציוניות-דתיות קיבלו עליהן את התפילות הללו והן מתפללות בהן עד היום [אם כי יש גיוונים בין הקהילות השונות].[4]

לא קשה להבחין שתפילת "על הניסים" אינה נכללת בנוסח שפרסמה הרבנות, אולם במהלך השנים מאז היו שסברו כי מן הראוי שתהיה תפילה כזו בתוך סדרי התפילות וברכת המזון ליום העצמאות, ונעשו כמה וכמה ניסיונות לנסח אותה; ולהלן עשרה מניסיונות אלה: 


1.

נראה כי הראשון שחיבר תפילה כזו היה הרב פרופ' עזרא ציון מלמד,[5] לקראת יום העצמאות הראשון. לדבריו, "כל מאורע לאומי בתולדותינו מצא ביטויו גם בתפילה, אם בתוספת או בשינוי... הנס הגדול שעשה לנו ה'... בשחרור לאומי ובמדינה עצמאית, עדיין לא הטביע את חותמו על תפילותינו... אין להסתפק בסדר תפילה חגיגי ביום העצמאות ובאמירת הלל גמור (בברכה), אלא יש לציין את המהפכה הגדולה הזאת, שחולל צור ישראל וגואלו בחיי העם, בהוספות ושינויים בתפילת יום יום... והבלטת נס זה צריכה להיעשות בייחוד בתפילה (בה"א הידיעה), היא תפילת שמונה עשרה... כהצעה אני מביא בזה כמה דברים שסידרתי בעזרת החונן לאדם דעת [=הקב"ה], ואולי תינתן בזה דחיפה לגדולים וטובים ממני, שייגשו ליצירה הראויה לשמה".[6] זה הנוסח שהוא הציע: 

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. ​אַתָּה הָאֵל עוֹרַרְתָּ אֶת לֵב אֲבוֹתֵינוּ לָשׁוּב לְהַר נַחֲלָתְךָ, לָשֶׁבֶת בָּהּ וּלְקוֹמֵם אֶת הֲרִיסוֹתֶיהָ וְלַעֲבֹד אֶת אַדְמָתָהּ. וּבַעֲמֹד עָלֵינוּ שִׁלְטוֹן רֶשַׁע וַיִסְגֹּר אֶת שַׁעֲרֵי אַרְצֵנוּ בִּפְנֵי אַחֵינוּ הַנִּמְלָטִים מֵחֶרֶב אוֹיֵב אַכְזָרִי וַיְשִיבֵם בָּאֳנִיּוֹת לְאִיֵּי הַיָּם וּלְחוֹפִים נִדָּחִים, אַתָּה בְעֹזְּךָ מִגַּרְתָּ אֶת כִּסְאוֹ וַתְּשַׁחְרֵר אֶת הָאָרֶץ מִיָּדוֹ. וּבְקוּם עָלֵינוּ אוֹיְבִים מִבַּיִת וַיִּתְנַכְּלוּ לָנוּ לְהַשְמִידֵנוּ, אַתָּה בִגְבוּרָתְךָ הִפַּלְתָּ עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד וַיַּעַזְבוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וַיָּנוּסוּ בְּבֶהָלָה וּבְחִפָּזוֹן אֶל מִחוּץ לִגְבוּלוֹת אַרְצֵנוּ. וּבְבוֹא עָלֵינוּ שִׁבְעָה גּוֹיִם לִכְבֹּשׁ אֶת אַרְצֵנוּ וּלְשׂוּמֵנוּ לְמַס עוֹבֵד, אַתָּה בְרַחֲמֶיךָ עָמַדְתָּ לִימִין צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים ​בְּיַד חַלָּשִׁים וְרָבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וּבִזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה עָזַרְתָּ לְבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְהַרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹת מוֹשְבוֹתֵינוּ וּלְהַעֲלוֹת אֶת אַחֵינוּ מִמַּחֲנוֹת הַהֶסְגֵּר. עַל הַכֹּל אֲנַחְנוּ מוֹדִים לְךָ, ה' אֱלֹקֵינוּ, בִּכְפִיפַת רֹאשׁ, וּבְיוֹם זֶה, יוֹם חַגֵּנוּ וְשִׂמְחָתֵנוּ, אֲנַחְנוּ פוֹרְשִׂים אֶת כַּפֵּינוּ וּמִתְחַנְּנִים עַל אַחֵינוּ הַפְּזוּרִים, וְאוֹמְרִים: אָנָּא, אָבִינוּ רוֹעֵנוּ, קַבְּצֵם בִּמְהֵרָה לִנְוֵה קֹדְשְׁךָ וְהַשְׁכֵּן אוֹתָם בּוֹ בְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וּבְהַשְׁקֵט וָבֶטַח. הַרְחֵב נָא אֶת גְּבוּלוֹת אַרְצֵנוּ כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לְזַרְעָם מִנְּהַר פְּרָת וְעַד נַחַל מִצְרָיִם. בְּנֵה נָא אֶת עִיר קֹדְשְׁךָ יְרוּשָׁלַיִם בִּירַת יִשְׂרָאֵל וּבָהּ תְּכוֹנֵן אֶת בֵּית מִקְדָשְׁךָ כִּימֵי שְׁלֹמֹה. וְכַאֲשֶׁר זִכִּיתָנוּ לִרְאוֹת אֶת רֵאשִׁית גְּאֻלָּתֵנוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ - כֵּן תּחַיֵּנוּ וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל הַשְּׁלֵמָה, וְחַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם, אָמֵן! 

זוהי תפילה מפורטת מאד, המודה לקב"ה על הטובות הרבות שהרעיף על עם ישראל בארצו: החזרה לארץ ושיקומה מהריסותיה; סילוק הבריטים הסוגרים את שערי הארץ בפני הפליטים; ניסי מלחמת השחרור; עליית הפליטים ממחנות ההסגר. על כל אלה מובעת תודה גדולה, שאחריה גם בקשות לעתיד: קיבוץ גלויות במהרה; הרחבת הארץ עד גבולות ההבטחה; בניין ירושלים ובית המקדש; והבאת הגאולה השלמה.  

נראה שהכותב מושפע עמוקות מהתרחשויות זמנו, ומודע היטב לכך שהוא עד למאורעות כבירים, שעליהם הוא מודה לאל בתפילה שופעת ונרגשת.[7] עם זאת הוא אינו מסתפק בכך, וממשיך את המסורת היהודית העתיקה המבקשת כי הטובות ימשיכו לבוא.  

נוסח זה התקבל בכמה קהילות בציבור הדתי-לאומי, ובהן קהילות הקיבוץ הדתי,[8] אולם הרבנות הראשית ורוב הרבנים בחוגי הציונות הדתית לא תמכו בהוספה זו, וסברו כי יש לדבוק בסדר התפילה שפרסמה הרבנות [ונראה שהסתייגות זו מכל נוסחי תפילות 'על הניסים' תקפה עד היום].

 ליום העצמאות.jpg


שמחת חוגגים ברחובות העיר תל אביב ליד קולנוע מוגרבי, 
כשהוכרז באום על כינונה של מדינת היהודים​ בארץ ישראל. באדיבות הנס פין, 1947.​


2.

נוסח אחר פרסם בשנת תשל"ב הרב ד"ר ישראל ויינשטוק:[9]

בימי האימה החשיכה, כשירדה השואה על בית יעקב, ובחמת הצר הצורר הוחרבו והושמדו כל קהילות אירופה באש ובהרג ובאבדון, וריחפה כליה על כל בני בריתך, גברו רחמיך על פליטת צאנך והצמחת קרן ישועה לעמך ולארצך. ובשנת תש"ח חשפת זרוע עוזך והוצאתנו מאפלה לאורה ומשעבוד לחרות ועצמאות, והנחלתנו היום הזה, יום תקומת ישראל, יום תחילה לקץ גלותנו ולקיבוץ נדחינו ושיבת שלטון ישראל לארץ קדשנו. כן ה' אלוהינו, צורנו וגואלנו, תשוב ותקרב את קץ הישועה, ונראה בגאולת כל פזורי עמך ובבנין שממות ארצך ועירך והיכלך, ונודה לך על ישועתנו ועל פדות נפשנו. 

נוסח זה קצר יותר, ומדגיש דברים שונים: הוא מזכיר את השואה וקושר בינה לבין קום המדינה כסיבה ותוצאה, כך שבתוך השואה נכמרו רחמי הקב"ה על ישראל, רחמים שהגיעו לידי ביטוי בשנת תש"ח, בהקמת המדינה. הוא כותב כי קום המדינה הביא לעצמאות ישראל, לתחילת סיום הגלות וקיבוץ הגלויות, ולשלטון עם ישראל בארצו [ואין הוא מזכיר כלל את מלחמת השחרור]. בסיום התפילה גם הוא, כמו מלמד, ממשיך ומבקש את הגאולה השלמה, את קיבוץ הגלויות השלם, וכן את בניין הארץ, ירושלים ובית המקדש.[10] 


3.

בשנת תשנ"ח פרסמה ישיבת ההסדר רמת-גן את סידור "גואל ישראל" ליום העצמאות ויום ירושלים, ובו מופיע הנוסח הבא:[11]  

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשוּעוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לָנוּ בַּזְּמַן הַזֶּה.

כְּשֶׁעָמְדוּ צִבְאוֹת עֲרָב עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּבִקְשוּ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת יוֹשְׁבֵי אַרְצֶךָ, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים, וּבָהֶם עַם שְׂרִידֵי חָרֶב אֲשֶׁר נִצְּלוּ מִתֹּפֶת הָאֵש שֶׁל שֹוֹנְאֶיךָ, אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה, וְשִׂבְּרוּ לִמְצֹא מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָם בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לָהֶם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָנוּ בְּעֵת צָרָתֵנוּ, הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתָם וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתָּם, זָקַפְתָּ קוֹמָתֵנוּ וְקוֹמַמְתָּ אֶת חֵרוּתֵנוּ, רַבְתָּ אֶת רִיבֵנוּ, דַּנְתָּ אֶת דִּינֵנוּ, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתֵנוּ, מָסַרְתָּ רַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, טְמֵאִים בְּיַד קְדוֹשִׁים, וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹש בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשוּעָה גְּדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה, הִדְבַּרְתָּ עַמִּים תַּחְתֵּנוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵנוּ, וְנָתַתָּ לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ, אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבוּלוֹתֶיהָ, וְהֶחֱזַרְתָּנוּ אֶת מְקוֹם מִקְדַּש הֵיכָלֶךָ. כֵּן עֲשֵׂה עִמָּנוּ נֵס וָפֶלֶא לְטוֹבָה, הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ, וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ, וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ תְּקַבֵּץ, וְנִשְׂמַח בְּבִנְיַן עִירֶךָ וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. 

נוסח זה, יותר מן הנוסחים הקודמים, נשען על תפילת "על הניסים" לחנוכה ופורים, הן במבנה והן בביטויים זהים או דומים; ובכך הוא מקרב את הנס של הקמת המדינה אל הניסים שנעשו באותם ימים, ושם אותם על רצף היסטורי אחד.

נוסח זה עוסק בעיקר במלחמת השחרור: תחילה הוא מתאר את המצוקה הגדולה, ולאחר מכן הוא מתאר את הניסים הרבים שהתרחשו במלחמה זו; וגם הוא מסיים בתפילה לעתיד: לניצחון על אויבי ישראל, ישיבה בארץ, קיבוץ גלויות, בניין ירושלים ובית המקדש, ומלכות בית דוד.     


4.

ב"סידור המקדש", שהוציא הרב ישראל אריאל במכון המקדש בשנת תשנ"ט,[12] מופיע נוסח המבוסס על סידור "גואל ישראל", עם כמה שינויים (המודגשים כאן, לשם הנוחות):  

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאות וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

כְּשֶׁעָמְדוּ צִבְאוֹת עֲרָב עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּבִקְשוּ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת יוֹשְׁבֵי אַרְצֶךָ, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים, וּבָהֶם עַם שְׂרִידֵי חָרֶב אֲשֶׁר נִצְּלוּ מִתֹּפֶת הָאֵש שֶׁל שֹוֹנְאֶיךָ, אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה, וְשִׂבְּרוּ לִמְצֹא מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָם בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר נשבעת לאברהם יצחק ויעקב. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לישראל בְּעֵת צָרָתם, הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָת אויבינו וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתָּם, זָקַפְתָּ קוֹמָתֵנוּ וְקוֹמַמְתָּ אֶת חֵרוּתֵנוּ, רַבְתָּ אֶת רִיבֵנוּ, דַּנְתָּ אֶת דִּינֵנוּ, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתֵנוּ, מָסַרְתָּ רַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וטְמֵאִים בְּיַד קְדוֹשִׁים, זקפת את קומתנו, שברת עול הגויים מעל צוארנו ותולך אותנו קוממיות בארצנו, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשוּעָה גְּדוֹלָה כְּהַיּוֹם הַזֶּה, הִדְבַּרְתָּ עַמִּים תַּחְתֵּנוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ, וְנָתַתָּ לָנוּ אחוזת נחלה רחבת ידיים בארץ אבותינו. כֵּן עֲשֵׂה עִמָּנוּ נֵס וָפֶלֶא לְטוֹבָה, וּנְפוּצוֹתֵינוּ תְּקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וזכנו לרשת את הארץ הטובה במלוא רוחב גבולותיה כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש, וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. 

נוסח זה שונה מנוסח סידור "גואל ישראל" בהדגשה החוזרת ונשנית על כך שארץ ישראל היא הארץ שהובטחה לשלושת האבות; בהשמטת אזכור הניצחון הצבאי במלחמת השחרור; וכן בשינויים בבקשות לעתיד, בהן מוזכרים הישיבה בארץ וקיבוץ הגלויות בלבד (ללא בקשה לניצחון על האויבים, בניין ירושלים ובית המקדש, והחזרת מלכות בית דוד). 


5.

בשנת תשס"ו פרסם שלמה רוזנר מאמר שכותרתו היא '''על הניסים' ביום העצמאות".[13] לדבריו, "'על הניסים' הוא המסגרת הליטורגית הראויה להכיל את הצדקת קיומו של החג הזה [=יום העצמאות], שמכוחו שינינו הרגלי תפילה וזמן - ביטלנו תחנון, הוספנו הלל, הוספנו קריאה בתורה, הוספנו פסוקי נביא, ביטלנו אבלות ימי הספירה [=ספירת העומר]". הוא מבקר את נוסחי עזרא ציון מלמד וישראל ויינשטוק (כפי שראינו לעיל), ולאחר מכן הוא מביא את הנוסח שלו, ומסביר: "המבנה מחקה את הנוסח של חנוכה, כלומר מגדיר את הזמן ההיסטורי, מתאר את הבעיה, מצביע על התוצאה, מסיים בהודאה ותקווה; הדיבור משתדל להיות ישיר, פשוט, יבש ובהיר ככל הניתן; ואין שימוש במונחים גאולתיים. השארתי בטקסט, בסוגריים, חלופות אחדות, כי היה לי ספק בבחירתי... מעלָה גדולה תהיה לנוסח אם קריאתו תהיה אפשרית ואף רצויה לציבור חילוני במעמדים טקסיים שהוא מקיים לרגל חג העצמאות, בדומה ל'מתוך ביטחון בצור ישראל' במגילת העצמאות". וזה הנוסח שהוא מציע: 

בחודש אייר של שנת ה'תש"ח, חמישים שנה לאחר ייסודה של התנועה הציונית, בשנה השלישית לארגון האומות המאוחדות, שלוש שנים לאחר חורבן יהדות אירופה [רצח ששת המיליונים באירופה?] בידי הצורר הנאצי וסייעניו שונאי היהודים, הקים העם היהודי בארץ ישראל את מדינתו, היא מדינת ישראל. במ​לחמה הקים אותה. יושבי הארץ הערבים ביקשו למנוע בכוח את הקמתה, לסכל את החלטת האומות המאוחדות ואת רצונו של העם היהודי לכונן בארץ ריבונות יהודית. היישוב היהודי הקטן, בערים, במושבות ובקיבוצים, נציגו ושלוחו של עם ישראל לדורותיו ובכל תפוצותיו, נאבק בקמים עליו, המקומיים וצבאות של שבע מדינות שבאו לעזרתם. ברחמיך הרבים נתת בידו, אלוהינו ואלוהי אבותינו, את הניצחון על כל קמיו, סייעת לו לקבץ יהודים מגלותם, לשקם פליטים משברם וליישבם במולדתם. ציידת אותו בתבונת כפיים ונטעת בתוכו חכמת לב, שבהם השכיל לבנות את מדינתו, איתנה, יציבה, מקלט ומגן לכל יהודי באשר הוא [מקלט בטוח לעם היהודי?], חברה מכובדת במשפחת העמים. לשמך הגדול אנו מודים, ולחידוש ימינו כקדם אנו מצפים, לימים שבהם "תמלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". 

הנוסח אמנם מחקה את "על הניסים" לחנוכה מבחינת המבנה, אך לא מבחינת הסגנון ואוצר המילים, שכן הצעתו כתובה בעברית עכשווית. הוא מתחיל בהבאת הרקע ההיסטורי של הקמת המדינה, וקושר אותה אל התנועה הציונית ואל האו"ם (הנזכר פעמיים) והחלטתו, ואף מזכיר את השואה. הוא מדגיש את מלחמת השחרור, ומתאר את היישוב היהודי כשליח של עם ישראל לדורותיו ותפוצותיו. בחצי השני של התפילה מודגש הסיוע האלוהי: בניצחון במלחמה, בקיבוץ הגלויות ובשיקום הפליטים היהודיים; ובהמשך בהענקת תבונה וחכמה לבניית מדינה חזקה, שהיא מגן לכל יהודי וגם חלק ממשפחת העמים. גם הוא מסיים בתודה ובתקווה לעתיד: לחידוש ימינו כקדם ולידיעת הקב"ה בכל העולם כולו.[14] 


6.​

בשנת תשס"ט פרסמו אבי שמידמן ובן ציון שפיץ נוסח נוסף,[15] וכך הם מסבירים: "חתרנו לשלב ביטויים, רעיונות וציורים השייכים באופן מובהק ליום העצמאות תש"ח ולאירועים שמסביבו. כך, למשל, הרבינו להשתמש בביטויים השאובים ממגילת העצמאות: 'כל שומרי אמוניה' - כנגד מה שכתוב במגילת העצמאות: 'לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו'; 'שאיפת דורותיך' - כנגד מה שכתוב במגילת העצמאות: 'הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל'; 'לעמוד בזכות עצמו' - כנגד מה שכתוב במגילת העצמאות​: 'זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית'"; וזה הנוסח שהם מציעים: 

על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

בִּימֵי קִבּוּץ שְׂרִידֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹת חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת לְחֶמְדַּת נַחֲלָתָם, קָמוּ חֲלוּצֵי אֻמָּה, הֵרִימוּ נֵס וְחִבְּרוּ מְגִלָּה, וְתָבְעוּ אֶת זְכוּת הָעָם לַעֲמֹד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, כְּמַמְלָכָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת רָקְדוּ בַּחוּצוֹת, טַף וְנָשִׁים, זְקֵנִים וּנְעָרִים, בְּקוֹלוֹת שִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תְּקָפוּם בְּנֵי עַוְלָה, לְהַכְחִיד מִן הָאָרֶץ שֵׁם וּשְׁאֵרִית, וְלַיָּם לִזְרֹק כָּל שׁוֹמְרֵי אֱמוּנֶיהָ. וְאַתָּה לְיֵשַׁע עַמְּךָ מִהַרְתָּ, יְדֵי מְגִנֵּיהֶם חִזַּקְתָּ, וּכְלֵי אוֹיְבֵיהֶם נִפַּצְתָּ. תְּקוּמַת פְּאֵר עָשִׂיתָ וּמְדִינַת הָדָר הֵקַמְתָּ, רֵאשִׁית שְׁאִיפַת דּוֹרוֹתֶיךָ, מַחְסֶה וּמָעוֹז לְכָל שְׁבוּת עַמֶּךָ. 

הם ניסו ליצור נוסח הקשור הן אל תפילת "על הניסים" העתיקה (מבחינת המבנה) והן אל 'מגילת העצמאות' החדשה (מבחינת התוכן), וכך נקשרת התפילה אל ענייני היום.[16] הם מעמידים זו מול זו את השמחה היהודית מול המתקפה הזדונית והמרושעת של 'בני העולה', ומדגישים את ישועת ה' בניצחון במלחמה ובהקמת המדינה, שהיא 'מדינת הדר' ומענה לתקוות הדורות, ומהווה מקלט ומגן לכל יהודי.[17] 


7.

בשנת תש"ע פרסם הרב דוד בר חיים נוסח נוסף:[18] 

עַל הַנִּסִּים, הַגְּבוּרוֹת, הַתְּשוּעוֹת, הַמִּלְחָמוֹת וְהַפְּדוּת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בִּימֵי תְקוּמָתֵנוּ, בְּקוּם עָלֵינוּ בְּנֵי עֲרָב, לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֶל אֶרֶץ חֶמְדָּה, אָמְרוּ: לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָּנוּ בְּעֵת צָרָתֵנוּ, רַבְתָּ אֶת רִיבֵנוּ, דַּנְתָּ אֶת דִּינֵנוּ, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתֵנוּ, מָסַרְתָּ רַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד. לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל בָּעוֹלָם וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה, וּבַחֹדֶשׁ הַשֵׁנִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, פָּרַקנוּ עוֹל גּוֹיִם מֵעַל צַוָּארֵנוּ. כְּשֵׁם שֶׁעָשִֹיתָ לָּנוּ תְּשׁוּעָה בַּיָּמִים הָהֵם כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ בָּעֵת הַזּאֹת, וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ לָנֶצַח. 

תפילה זו דומה, הן במבנה והן בנוסחים, לתפילת 'על הניסים' לחנוכה. היא עוסקת כמעט כולה במלחמת השחרור: ברצון האויבים להשמיד את ישראל השבים לארצם, ובישועה הגדולה שנעשתה לעם ישראל; עד שבה' באייר (="בחודש השני בחמישה לחודש") הוכרזה המדינה, שהיא שחרור ישראל מעול הגויים. בתפילה זו מצוטטים שני פסוקים מתהילים ("לכו ונכחידם... עוד" (תהילים פג, ה); "המה כרעו... ונתעודד" (תהלים כ, ט)), והיא מסיימת בתפילה לעתיד, שאינה מציינת נושאים מפורטים אלא כתובה באופן כללי בלבד.

PICT0017.JPG


8.

בשנת תשע"ב חיבר עמוס חכם נוסח נוסף של התפילה;[19] וכך כתב על הדברים בנו, נח חכם, שפרסם את הנוסח: "בשנה שעברה, לקראת יום העצמאות, אבא חיבר נוסח של 'על הניסים' ליום זה. אינני יודע אם ביקש להפיץ נוסח זה ברבים ולהציעו כנוסח לכלל. יחד עם זאת, סבורני כי ראויים הדברים... להפיצם ברבים, ואולי יתקבל הנוסח וייכנס לסידור התפילה".[20] וזהו נוסח התפילה: 

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפּוּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לְעַמְּךָ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה.

בַּיָּמִים אֲשֶׁר שְׁאֵרִית פְּלֵיטַת יִשְׂרָאֵל, עַם שְׂרִידֵי חֶרֶב הַצַּר וְהָאוֹיֵב, מָצָא מָנוֹחַ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ, וְנוֹסְפוּ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים שָׁם מִלְּפָנִים, יַחַד כֻּלָּם בִּקְּשׁוּ לִפְרוֹק מֵעֲלֵיהֶם עוֹל מַלְכוּת זָדוֹן הַשּׁוֹלֶטֶת בָּאָרֶץ וּלְיַסֵּד אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. אָז נוֹעֲצוּ יַחְדָּו בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְהָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָה, וְאָמְרוּ קוּמוּ וְנָקוּמָה לַמִּלְחָמָה וְנַכְחִיד אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת מְדִינָתוֹ ולֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתָם וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתָּם, וְעָמַדְתָּ לְבָנֶיךָ בְּעֵת צָרָתָם וְנָתַתָּ לְבָנֶיךָ עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה בְּאוֹיְבֵיהֶם, וְנִצְּחוּם וְהִכּוּ בָהֶם מַכָּה גְּדוֹלָה וְגֵרְשׁוּם מִגְּבוּל יִשְׂרָאֵל. וְעָשִׂיתָ לְעַמְּךָ תְּשׁוּעָה גְּדוֹלָה, וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ. עַל כֵּן קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם חֲמִשָּׁה לַחוֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, הוּא חוֹדֶשׁ אִיָּר, לְיוֹם שִׂמְחָה וְהַלֵּל וְהוֹדָיָה. וּכְשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַזֹּאת כֵּן תּוֹסִיף לְהוֹשִׁיעֵנוּ וְתִגְאָלֵנוּ גְּאוּלָּה שְׁלֵמָה, וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה. 

נוסח זה פותח ברצון ניצולי השואה, שהצטרפו אל יהודי הארץ, להקים את מדינת ישראל [ושימו לב שהשלטון הבריטי מכונה 'מלכות זדון'], וממשיך ברצון 'בני ישמעאל' להילחם ולהשמיד אותם. לאחר מכן הוא מתאר את רחמי ה' שהושיע את ישראל ועזר להם לנצח במלחמה, באופן המזכיר את נוסח 'על הניסים' לפורים ולחנוכה. הוא ממשיך באמירה כי בני ישראל קיבלו עליהם את תאריך ה' באייר כיום 'שמחה והלל והודיה'; ומסיים בבקשה לעתיד - על הגאולה השלמה. 


9.

בשנת תשע"ה פרסם הרב איתי אליצור מאמר בשם "על הניסים ליום העצמאות".[21] הוא מבקר בו כמה מן הנוסחים שפורסמו לפניו,[22] ומוסיף: "משנה לשנה אני חש צורך בנוסח מיוחד של [על הניסים ל]יום העצמאות, שיבטא את עצמותו של יום, ולא יהיה רק לקט של פירורים מחגים אחרים... לכן אני מציע נוסח אחר. זאת הצעתי הגולמית, הקוראים מוזמנים להציע תיקונים והוספות. אני רואה את עצמי משוחרר מהתבנית הרגילה של על הניסים, ומבקש להתאים נוסח שיתאים כדי להודות ולהלל לקב"ה על הנס החשוב של הדור"; וזו הצעתו: 

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַהַצָּלָה וְעַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַשְּׁבוּת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בִּהְיוֹתֵנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ זְרוּיִים בָּעַמִּים וּמְפֻזָּרִים בָּאֲרָצוֹת, לִמְשִׁסָּה לָבַז לַחֶרֶב וְלַהֶרֶג, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים קִבַּצְתָּנוּ מִן הָעַמִּים וְאסַפְתָּנוּ מִן הָאֲרָצוֹת וְנָתַתָּ לָנוּ אֶת אַדְמָתֵנוּ, שַׁבְתָּ אֶת שְׁבוּתֵנוּ וְרִחַמְתָּנוּ (נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ). קִבַּצְתָּ אֶת נִדָּחֵינוּ מִקְּצֵה הַשָּׁמָיִם וְהֵבֵאתָנוּ אַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ, וְעָשִׂיתָ אוֹתָנוּ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֶיךָ וּבַחֲסָדֶיךָ. גָּאַלְתָּ אוֹתָנוּ וְאֶת נַחֲלָתֶךָ מִתַּחַת יַד זָרִים אֲשֶׁר מָשְׁלוּ בָנוּ, וְקִדַּשְׁתָּנוּ לְךָ לְבִלְתִּי מְשֹׁל בָּנוּ עוֹד זָרִים. זָכַרְתָּ אֶת בְּרִיתְךָ יַעֲקוֹב וְאֶת בְּרִיתְךָ יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתְךָ אַבְרָהָם וְזָכַרְתָּ אֶת הָאָרֶץ. שַׁבְתָּ אֶת שְׁבוּת עַמְּךָ וְאֶת שְׁבוּת אַרְצְךָ, וְהִצַּלְתָּנוּ מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לְהַשְׁמִידֵנוּ וּלְאַבְּדֵנוּ, וְנוֹדֶה וּנְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. 

נוסח זה, כדבריו, אכן אינו דומה לתפילת "על הניסים" המסורתית. הוא פותח בתיאור מפורט של הגלות הקשה שנגזרה על ישראל בעוונותיהם, ולאחר מכן מתאר באריכות את רחמי ה' על ישראל: קיבוץ הגלויות אל הארץ שהקב"ה נשבע לאבותינו, נתינתה לישראל ועשייתם ל'גוי אחד בארץ', וגאולה משלטון הזרים.[23]

בהסבר הוא כותב על יום העצמאות כי "העיקר בו הוא הגאולה, אירוע היסטורי ששינה את פני העולם. המלחמה היא הטפל", ונראה שמשום כך אין בנוסח זה אזכורים של מאורעות מסוימים (גם לא של מלחמת השחרור); ובמקום זה התפילה כתובה באופן כללי ומופשט יותר, שאכן מתמקד בדברים המסמלים את גאולת ישראל, ובהתממשות הנבואות העוסקות בגאולה זו.[24] 


10.

נדמה כי הנוסח החדש ביותר (לעת עתה, שלהי 2018) הוא זה שהציע ארגון "בית הלל" בשנת תשע"ח.[25] בהקדמה נכתב כי הם "קוראים לציבור להביט במציאות הארצית הנפרסת לפנינו. הטוב והברכה של חיינו במדינת ישראל מחייבים אותנו להביט נכוחה במציאות ול[ה]עלות על פינו את מה שעינינו רואות. מציאות פלאית זאת של תקומת העם היהודי בארצו מתוך תשועה גדולה והצלה מיד הקמים עלינו, אין לה אח ורע בהיסטוריית אומות העולם, והיא המובילה אותנו... למחויבות להרים עינינו כלפי השמים ולהודות לקב"ה על הטוב והחסד שנעשה עימנו. כפי שלימדו אותנו חז"ל בחנוכה ובפורים, עיקרה של תפילת התודה צריכה להיאמר... בתפילת העמידה... בית הלל מציעים לציבור לאמץ את נוסח 'על הניסים' הן בקרב בית הכנסת והן בקרב כל משפחה ומשפחה. אנו ממליצים לקרוא אותו בעת התפילה ביחיד ובציבור, ולא פחות מכך בברכת המזון של סעודת יום העצמאות. בכך נמשיך את תחושת התודה ו[ה]הלל אל תוך החגיגה הברוכה ברחבי מדינת ישראל, כל איש ומשפחה לפי דרכה ומנהגה".[26] וזו הצעתם: 

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בִּימֵי קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת וְרֵאשִׁית תְּקוּמַת הָעָם, כְּשֶׁעָמְדוּ אֻמּוֹת עֲרָב עַל עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל לְהָרְגָּם וּלְאַבְּדָם מֵאַרְצֶךָ, וּבְתוֹכָם שְׂרִידֵי חֶרֶב, אוּדִים מֻצָּלִים מֵאֵשׁ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים חִזַּקְתָּ אֶת יָדָם וְעוֹרַרְתָּ אֶת גְּבוּרָתָם, יָצָאתָ בְּקִרְבָּם וְלָחַמְתָּ אֶת מִלְחַמְתָּם, נָתַתָּ אֹיְבֵיהֶם נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם, וּגְאַלְתָּם מִיַּד חָזָק מֵהֶם. אָז נֶאֶסְפוּ בָנֶיךָ וְהֵקִימוּ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצֶךָ, וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְהִגְדִּילוּ תוֹרָתֶךָ, וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כִּדְבָרֶךָ, וְקָבְעוּ יוֹם עַצְמָאוּת זֶה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּקוּמָה.​ 

חלקו העיקרי של נוסח זה עוסק במלחמת השחרור, שהתרחשה בעת שהחלו קיבוץ הגלויות ותקומת עם ישראל, ובתוכו שרידי השואה; ומודגשת הישועה הניסית, כאשר הקב"ה הוא הנלחם את מלחמתם של ישראל ומנצח את אויביהם. לאחר מכן יש מעבר אל הימים שלאחר המלחמה, בהם נבנתה המדינה ובניה ישבו בה בבטחה, תוך קביעת יום העצמאות כיום הודיה והלל.

 

       *  *  *  *  *

עד כאן באשר לנוסחים שונים של 'על הניסים' שהוצעו עבור תפילות יום העצמאות [ומן הסתם ישנם עוד]. תפילות אלה נשענות על תפילות 'על הניסים' לחנוכה ולפורים ברמות שונות של קירבה, ועוסקות בנושאים מגוונים הקשורים להקמת מדינת ישראל [התנועה הציונית, המנדט הבריטי, השואה וניצוליה, האו"ם, כ"ט בנובמבר, מלחמת השחרור והניצחון בה, שחרור מעול הגויים ומהגלות, מקלט לכל יהודי, קיבוץ גלויות, פיתוח המדינה, ועוד]; כאשר כל תפילה עוסקת רק בחלק מן הנושאים הללו, באופן המתאים לה.

נדמה כי התפילות המקובלות ליום העצמאות, אותן קבעה הרבנות, לא סיפקו [ועדיין אינן מספקות] מתפללים רבים. המאורעות כה כבירים ועצומים, ההתרחשויות מדהימות ומפעימות, תחושת ההודיה והכרת הטוב ממלאות את הלב - אך לכל אלה אין ביטוי מספיק בתפילה. על רקע זה נכתבות תפילות חדשות, הבאות למלא את החסר ולהשלים את הפער בין המציאות לבין התפילה, כאשר הן נסמכות [במידה רבה או מועטה] על תפילה קיימת, הקרובה ביותר שניתן למצוא: תפילת 'על הניסים'.

הרבנות, כאמור, לא כללה תפילה זו בנוסח המקובל של התפילות ליום העצמאות, ונראה שיש לכך שתי תוצאות שונות: מצד אחד נותר מקום נרחב ליצירת נוסחים רבים ומגוונים, המבטאים תפיסות עולם שונות; אך מצד שני יתכן שזו הסיבה לכך שאף אחד מן הנוסחים לא זכה לתפוצה רחבה ולא נכנס כנוסח מוסכם אל הסידור. קהילות שונות אמנם אומרות תפילה זו, בנוסח כזה או אחר, אך רוב הקהילות כלל לא הכניסו אותה אל תפילות יום העצמאות.

האם תיכנס תפילה זו ותהפוך לנחלת הכלל? קשה לדעת; אולם קרוב לוודאי שטרם נאמרה המילה אחרונה בעניין זה, ונראה שימים יגידו מה יעלה בגורלה של תפילת 'על הניסים' ליום העצמאות.

*  *  *  *  *
ואלה הפרטים המלאים של המאמרים שנזכרים לעיל:
נח חכם, 'אמונה בכוחות הגנוזים'  מתוך מוסף "שבת", מקור ראשון 26.7.2013.
הרב שמואל כ"ץ, חידוש שלא היה כמותו מימי בית שני , מתוך מוסף "שבת", מקור ראשון, 6.5.2011.


[1] על תפילת 'על הניסים' ונוסחיה ראו למשל בוויקיפדיה וביצועים שלה ראו באתר: על הניסים

[2] כפי שבנוסחים קדומים של תפילה זו הופיעה בקשה לעתיד [וראו בוויקיפדיה , בסעיף 'הודאה בלבד או גם בקשה?'].

[3] מתוך מאמרו של הרב שמואל כץ, 'יום העצמאות', באתר 'דעת' [וראו שם על יחס הרבנות הראשית ליום העצמאות, ועל גלגולי התהוותה של התפילה ליום העצמאות].

וכן ראו על כך במאמרו 'חידוש שלא היה כמותו מימי בית שני', באתר "מקור ראשון". 

[4] את סדר התפילות לערב יום העצמאות ראו למשל באתר 'בבא קמא', ואת סדר התפילות לשחרית ביום העצמאות ראו למשל כאן .

[5] מוזמנים להרחיב בקריאה על דמותו בויקיפדיה.

[6] מתוך מאמרו של הרב משה מימון אלחרר, 'פרקים ממשנתם של חכמי ספרד על הקמת המדינה, יום העצמאות ויום שחרור ירושלים'.

[7] שימו לב שהוא כותב בגוף ראשון: 'אנחנו' (בשונה מתפילות 'על הניסים' לחנוכה ופורים, הכתובות בגוף שלישי: 'הם'); ובעקבותיו הולכים רוב הנוסחים, הכתובים גם הם בגוף ראשון.

[8] וכך כותב שמואל רוזנר: "בשנה העשרים למדינה, תשכ"ח, בהוצאת הקיבוץ הדתי, הודפס לראשונה (ככל הידוע לי) סידור ליום העצמאות... המבוכה היא כנראה שדחתה לסוף הסידור, לעמודו האחרון, הערה מצטנעת: 'יש אומרים על הניסים בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון', ואחרי ההערה מוצע הנוסח הבא... מהדורות מאוחרות של סידור זה (לפחות שבע היו) השמיטו תפילה זו". על תוכנו של נוסח זה הוא מעביר ביקורת נוקבת: "הוא ארוך (כפליים ומעלה מהנוסח של חנוכה), מפותל... נוקט לשון גבוהה... מערב עבר ועתיד... מצרף הודיה לבקשה ולתקווה משיחית... [ו]אינו נוגע כלל במהותו של היום הנחגג ובהיבטיו החילוניים"; ראו במאמרו, ''על הניסים' ביום העצמאות'.

[9] שהיה חוקר קבלה וראש המחלקה הדתית בקק"ל, ונפטר בשנת תשמ"א. הוא פרסם את הנוסח באחת מן החוברות של קק"ל.

[10] ורוזנר מבקר גם נוסח זה: "הנוסח משבש את ההיסטוריה ומרבה במליצות. הוא מעוות את הקשר בין השואה להקמת המדינה, ומתעלם ממהותו של היום הנחגג ומהיבטיו החילוניים; אין לו שום סיכוי בציבור חילוני. אף על פי כן, אילו נקלט בבתי כנסת ובציבור - אפשר היה להשלים איתו".

[11] כאן תוכלו לראות את נוסחי תפילות יום העצמאות בסידור זה. הסידור מבוסס על נוסח הרב משה צבי נריה, שעליו תוכלו לקרוא כאן .

[12] על הרב ישראל אריאל ראו כאן 

[13] וניתן לקוראו כאן

[14] ​שלמה רוזנר עבד במרכז ההסברה [ובין היתר כתב את הטקסטים עבור מדליקי המשואות בערב יום העצמאות]. כאשר עד כה הוא כתב בגוף שלישי, ורק במשפט זה הוא עובר לגוף ראשון.

[15] ראו בבלוג: אבי שמידמן הוא ד"ר לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן וחוקר פיוט; בן ציון שפיץ היה הרב הראשי של אורוגוואי. 

[16] אך בתיאור ההיסטורי שלהם ישנו בלבול מסוים, שכן הם כותבים כי השמחה ותחילת המלחמה התרחשו בעקבות חיבור המגילה, כאשר במציאות הם אירעו בעקבות החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947; ואילו הקראת מגילת העצמאות והכרזת המדינה אירעו כחצי שנה מאוחר יותר, בה' באייר תש"ח, כשהמלחמה כבר היתה בעיצומה.

[17] ובשונה מן הנוסחים הקודמים - אין בנוסח זה תפילה לעתיד, והוא אף כתוב כולו בגוף שלישי.

[18] הוא עומד בראש 'מכון שילה', והתפילה מופיעה במאמרו 'יום תקומת ישראל ו'פורים המשולש'', שפורסם באתר המכון [יחד עם הצעה ל'על הניסים' עבור 'יום ירושלים']: וזהו קישור לראיון איתו בנושא 'על הניסים ביום העצמאות וביום ירושלים​?', המופיע ביוטיוב.

[19] על עמוס חכם תוכלו לקרוא כאן , ונראה שהוא חיבר תפילה זו סמוך לפטירתו באותה שנה. 

[20] ראו במאמרו 'אמונה בכוחות הגנוזים' , באתר 'מקור ראשון'.

[21] ראו כאן . הרב איתי אליצור הוא חוקר במכון "משפטי ארץ".

[22] הוא מביא את הנוסחים של עזרא ציון מלמד, ישראל ויינשטוק, סידור "גואל ישראל", סידור המקדש וכן שמידמן ושפיץ, וכותב: "מצאתי את הנוסחים האלה חסרים, משום שהם עושים מהעיקר טפל ומהטפל עיקר... חוסר יכולת להכיר בדבר החדש שיצר עבורנו כאן הקב"ה, ורצון להיצמד ללקט שליקטנו מחגים אחרים... כל המחברים לעיל לא הצליחו להתנתק מהתבנית של על הניסים... לעניות דעתי ההסתכלות הזאת מחטיאה את העיקר. כביכול אין אנו יכולים להודות לה' על גאולתנו בלי איזה פרי חדש או בגד חדש בדמותו של הצר הצורר אשר דימה להשמידנו והקב"ה הצילנו מידו, ואין זה עיקרו של יום. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם, ואנו ממשיכים לחיות כמו שחיינו לפני שעמד אותו רשע, בלי חידוש. לא כן יום העצמאות, שהעיקר בו הוא הגאולה, אירוע היסטורי ששינה את פני העולם. המלחמה היא הטפל. נכון שהגאולה נכנסה לכל שלושת הנוסחים, אבל בדלת האחורית. הנוסח הרביעי [=שמידמן ושפיץ] בעיניי חסר מכמה סיבות אחרות: הוא נטפל לקטנות ולא חשובות כגון בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת רָקְדוּ בַּחוּצוֹת, טַף וְנָשִׁים, זְקֵנִים וּנְעָרִים, בְּקוֹלוֹת שִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה... וְלַיָּם לִזְרֹק כָּל שׁוֹמְרֵי אֱמוּנֶיהָ, ועוד. המדינה מגיעה בסופו של דבר (אחרי שברישא משמע שאת המדינה הקימו בני האדם, ולקב"ה השארנו את תפקידו המסורתי - להצילנו מיד הגויים הרשעים), וגם כאן הגאולה טפלה".

[23] הדברים חוזרים על עצמם שוב ושוב, באופנים שונים, כנראה משום שזהו נוסח ראשוני של התפילה, או כדבריו: 'הצעה גולמית'.

[24] אין בתפילה זו בקשה לעתיד וזה מפתיע משהו, שכן דווקא בנוסח המתמקד בגאולה יכולנו לצפות לבקשה על הגאולה השלמה.

[25] ראו באתר 'בית הלל', שם מובא גם דיון הלכתי ק​צר. כאן באתר תוכלו להאזין לביצוע התפילה ולקרוא על חיבורה.

[26] והם כותבים כי הצעתם נכתבה 'לרגל שנת השבעים למדינת ישראל', וזהו 'נוסח בן שבעים מילים' (ואכן כך הדבר, ללא ההקדמה 'על הניסים... בזמן הזה'). על נוסח זה כתב איתי אליצור, בסיום מאמרו שלעיל [שהוא גירסה מאוחרת של מאמרו המקורי]: "כמה שנים אחרי שכתבתי את האמור לעיל, הופץ הנוסח של ארגון בית הלל... הנוסח הזה אף הוא מרגיש כבול לתבנית הקבועה של על הניסים (הוא יצוק בתבנית על הניסים של חנוכה). הוא נותן הרבה מקום להקמת המדינה, אבל עדיין הוא שם את עיקר הדגש על מלחמת השחרור (אולי גם זה בגלל התבנית שבה הוא יצוק)".