בין המאה השש־​עשרה למאה התשע-עשרה תיעדו רוב הקהילות והגופים היהודיים הבין-קהילתיים של יהדות אירופה את רישומיהן בספרים שיועדו לכך וכונו בעברית 'פנקסים'. הפנקסים נכתבו בכתב יד, ובהם תיעוד של חיי הקהילה והמשפחה, פעילויות הדת, התרבות והמסחר וכן של מגע הקהילה היהודית עם הממשלה הכללית ועם גופים לא-​​יהודיים. עוד מפורטת בפנקסים פעילות הגופים היהודיים שיזמו את כתיבתם, ואופן ניהולם. פנקסים אלו הם אפוא אוצר בלום של ידע הנוגע לעבר היהודי.