Eng

תנ"ך סרווירה עיטורי חיות, אותיות מסוגננות ולימוד עברית

​בניגוד לתפיסה המקובלת של היהדות כדת המתנגדת לכל ביטוי אמנותי, מעולם לא היה בה איסור גורף על אמנות הציור, וניתן לראות כי קהילות שונות בתקופות שונות נהגו לעטר את ספריהן בשלל איורים ססגוניים. בין כתבי היד השונים שאוירו במהלך הדורות היה בראש ובראשונה התנ"ך. באמצעות התמונה (הצבועה, לרוב) יכלו אמנים יהודים להעביר את תפיסותיהם, רגשותיהם והלכי הרוח שקישרו עם המילה הכתובה ולהפיח חיים חדשים בסיפורי המקרא.         

תנ"ך | מאה נט-ס; ליסבון - ספריה לאומית 72, עמ' 244 

תנ"ך | מאה נט-ס; ליסבון - ספריה לאומית 72, עמ' 244

לצפייה בכתב היד

בשנת 1300 הועתק כתב יד של התנ"ך בעיירה בשם סרווירה, אשר נמצאת בחבל קטלוניה שבספרד. מלאכת ההעתקה כללה לא רק את התנ"ך, אלא גם את העתקת 'ספר המכלול' של רבי דוד קמחי על שני חלקיו: ספר הדקדוקים וספר השורשים. ספר המכלול של רד"ק כמו עוטף את תנ"ך סרווירה משני צדדיו; בפתיחת כתב היד מופיע החלק העוסק בפירוש התנועות בעברית, ובסופו ספר הניקוד הנכון בשפת הקודש. בכך מספק התנ"ך הזדמנות נפלאה להשחיז את ידיעת העברית של הקורא.

מעבר להצמדת חיבורו של רד"ק, תנ"ך סרווירה הינו יצירה יוצאת דופן אשר השפיעה ברבות השנים על כתבי יד אחרים בסגנונה הייחודי ובאיוריה המופלאים.

תנ"ך סרווירה אף נחתם בדרך ייחודית. מרבית כתבי היד נחתמים על ידי המעתיק או המאייר, אך פעמים נדירות על ידי שניהם. על תנ"ך סרווירה חתומים המעתיק והמאייר כאחד. יוסף הצרפתי, מאייר כתב היד, בחר לחבר את שמו באותיות זואומורפיות (משמע, כפי שניתן לראות, אותיות המורכבות מדמויות של בעלי חיים).

תנ"ך | מאה נט-ס; ליסבון - ספריה לאומית 72, עמ' 907 

חתימת המאייר

תנ"ך | מאה נט-ס; ליסבון - ספריה לאומית 72, עמ' 907

לצפייה בכתב היד

 

המעתיק של התנ"ך, שמואל בן אברהם, חותם את התנ"ך ומציין שהמלאכה נעשה בסריבירה (סרווירה), שם ישב בזמן שהחלים משבר בשוק. מוזכר גם בעליו המקוריים של כתב היד (ששמו נמחק), לו מאחל המעתיק ש"המקום יזכהו להנות בו תמיד ויתן לו בנים זכרים עסקים בתורה ובמצות ויהגו בו יומם ולילה..."

 

חתימת המעתיק

תנ"ך | מאה נט-ס; ליסבון - ספריה לאומית 72, עמ' 877

לצפייה בכתב היד