זמין בין השנים 1948-1911

​​העיתון פלסטין נחשב לאחד העיתונים הערביים החשובים ביותר בתקופת המנדט. העיתון החל לצאת לאור ב-15 לינואר 1911. תחילה הופיע העיתון במתכונת שבועית, אך מהר מאוד החל לצאת פעמיים בשבוע, זאת עד לסגירתו על ידי השלטונות העות'מאניים בנובמבר 1914. בשנת 1921 שבה והתחדשה הוצאת העיתון. עם חידוש הופעתו במהלך שנת 1921, הופיע שלוש פעמים בשבוע, ומספטמבר 1929 הפך לעיתון יומי. העיתון היטיב לנצל את החידושים הטכנולוגיים לשיפור רמתו, והעמיד בפני שאר העיתונאים רמה עיתונאית מקצועית גבוהה. פלסטין היה העיתון בעל התפוצה הרחבה ביותר בחברה הפלסטינית עד להופעתו של העיתון המתחרה אלדפאע שהופיע בשנת 1934 (להרחבה בנושא התפוצה, ראו את המבוא). היות שהעיתון נהג לסקור את אירועי השביתה הכללית וקרא להרחבתה, נסגר תכופות בצו השלטונות; בתקופות הללו, בין השנים 1939-1936, יצא במקומו לאור עיתון בשם אלאח'באר.

בעקבות הלחימה ביפו בשנת 1948, העתיק העיתון את משרדיו לירושלים, שם שכנו משרדיו עד למיזוגו בשנת 1967 עם העיתון אלמנאר.

מייסדו של פלסטין היה עיסא דאוד אלעיסא (יפו 1878-ביירות 1950), ומאוחר יותר הצטרף אליו בן דודו מצד אביו יוסף חנא אלעיסא (יפו 1948-1870). עיסא אלעיסא נולד ביפו, והיה בוגר האוניברסיטה האמריקאית בביירות. אלעיסא היה פעיל מאוד במאבק הפלסטיני נגד שלטונות המנדט ונגד התנועה הציונית בארץ. במהלך השביתה הכללית ב-1936 העתיק אלעיסא את מושבו לביירות שם התגורר עד סוף ימיו. בן דודו, יוסף אלעיסא, נולד ביפו, והמשיך אף הוא את לימודיו בביירות. עם סגירת העיתון ב-1914, נעצר ונכלא בדמשק, שם השתקע לאחר שחרורו וייסד עיתון בשם אל"ף ב"א; עיתון זה המשיך לצאת לאור עד 1958.

עיסא ויוסף אלעיסא היו שניהם לאומנים ערבים; הם התנגדו לשלטון העות'מאני והמנדטורי, לתנועה הציונית ולהשתלטות הכמורה היוונית על הכנסייה האורתודוכסית בירושלים. בגיליונות הראשוניים, הגדירו העורכים את העיתון "כעיתון עות'מאני חוקתי המשרת בכתיבתו את טובת הכלל".2 בהמשך, נטה העיתון יותר ויותר אל עבר הפן-ערביות. במהלך שנות העשרים יצא העיתון נגד תופעת הפלגנות בחברה הפלסטינית והסיעתיות המפלגתית המתחרה במלים הבאות: "הרוח הסיעתית חדרה לרוב הרבדים בחברה, אתה יכול לראות אותה בקרב העיתונאים, המתלמדים ופשוטי העם. אם תשאל פלוני במי הוא תומך הוא ישיב לך בגאווה: חסיני או נשאשיבי או... ואז יתחיל לשפוך את כעסו הרב נגד המחנה היריב בסגנון המעורר שאט נפש".3 ככלל, העיתון הוגדר כעיתון חדשותי פוליטי מובהק, ובלטו בו מגמת הפן-ערביות ועיסוקו בעניינים עדתיים נוצריים.

 

1 בשנת 1967, התמזג פלסטין עם עיתון אחר, אלמנאר, ושניהם יחדיו יוצא לאור כעיתון אחד בשם אלדסתור שיוצא לאור עד היום בירדן.

2 מצוטט אצל כבהא, עיתונות בעין הסערה (ירושלים: יד בן צבי, 2004), עמ' 32.

3 מצוטט שם.