זמין בין השנים 1947-1945

​כתב עת פוליטי סוציאליסטי שיצא על ידי "אגודת המשכילים הערבים בפלסטין". על שער הגיליון הראשון (6 יולי 1945) הופיעה סיסמת כתב העת: "שליחות הלאומיות המודעת והתרבות החופשית", המתארת את מטרותיו ושאיפותיו. במאמר הפותח את כתב העת ניתן להתרשם מהרעיונות והאידיאות שעמדו בבסיס הוצאתו לאור. ביניהן, אפשר לציין את השאיפה ללמוד מלקחי העבר ולפעול להקמת תנועה לאומיות המושתתת על אווירה תרבותית, יצירתית, פתוחה וחופשית; לאומיות המכונה "לאומיות קונסטרוקטיבית" (אלקומיה אלאנשאאיה). לאומיות זו אינה מושתתת על קנאות למוצא, לגזע או לדת, אלא משתפת פעולה עם שאר העמים במטרה לכונן מציאות "נאה ובריאה" בה יוכל האדם לצמוח וליצור בחופשיות, כולל שוק כלכלי-חופשי בצל משטר דמוקרטי-ליברלי. למעשה, מאמר זה מהווה מניפסט לכינון תודעה של לאומית "חיובית" שעורכי העיתון קיוו שתסייע להתגבר על המצב ההרסני אליו נקלעה החברה הפלסטינית כתוצאה מהמשברים הפוליטיים שפקדו אותה.

סקירה של המאמרים שהופיעו בגיליון הראשון מביאה לידי ביטוי חלק ניכר מהערכים שעמדו בבסיסו של כתב העת במשך שלוש השנים בהן יצא לאור.

כותרתו של המאמר הראשון, שנכתב על ידי הסופר הדגול והעיתונאי הלבנוני המפורסם ראיף ח'ורי (1967-1913), מבטאת היטב את מטרותיו של כתב העת: "השאלה הפלסטינית והמצב החדש: קריאה לאיחוד השורות בדרך לכינון משטר לאומי". במאמר השני, של הרופא ח'ליל בדירי, "אגרת הרפואה והרופאים", מדגיש המחבר את העובדה שחברה בריאה מושתתת על אדם בריא, ושהאדם בשונה משאר בעלי החיים מתאפיין בכך שהוא נושא בשליחות. המאמר השלישי, מאת הסופר והעיתונאי אמיל חביבי, דן בנושא "האימפריאליזם שולט בדרכים חדשות". מאמר נוסף, פרי עטה של אישה בעילום שם (הגברת ר.ב.) מצביע על הבעיות ביחסה של החברה הערבית לאישה בכלל, והצורך בהשתלבותה של האישה בחיי החברה, בתקווה שדבר זה יוביל לכינון חברה בריאה יותר. הגיליון פרסם גם מאמר בכלכלה-פוליטית בו התווה המחבר סאמי חביבי את הדרכים לכינון כלכלה לאומית-פוזיטיבית הפתוחה לשווקים לאומיים אחרים. הגיליון ייחד כמה עמודים גם לענייני ספרות, שירה ותרבות, כולל סקירת יצירותיהם של סופרים מערביים אחדים. חשוב לציין כי גיליון זה כלל גם אגרת לנוער הערבי.

חלק מרכזי מהמחברים היו מקורבים למחנה הסוציאליסטי הערבי בארץ, וחלקם אף היו חברים באגודות סוציאליסטיות שהתנגדו בתוקף לרעיון הציוני ולשלטון המנדט "הקפיטליסטי הלא-דמוקרטי". ניכר מאוד מהגיליונות הנוספים שנושא אופיו של המשטר הפוליטי העסיק מאוד את עורכי העיתון, ששבו והדגישו את חשיבותו של משטר פוליטי דמוקרטי ומתורבת.

לא ברור מתי בדיוק הפסיק העיתון לצאת לאור, אך סביר שזה קרה במהלך שנת 1948.