דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/ETV/PublishingImages/hazon/hazon.jpg

 כשהחזון איש פגש את בן גוריון

חן מלול 28/07/2016

​​​​​​​



יש קרבות שנדמה שנמשכים מאז ועד עולם: כזה היה המפגש/התקוטטות בין שניים מהאישים החשובים ביותר בעם ישראל בדורם. המפגש ב-20 באוקטובר 1952, בין ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, ובין מעצב דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל, הרב אברהם ישעיהו קרליץ (הידוע בכינוי, 'החזון איש').
בדירה הצנועה והסגפנית שבה חי החזון איש בבני ברק נדחסו באותו ערב גורלי, ראש הממשלה, עוזריו (ביניהם הנשיא לעתיד, יצחק נבון) ומנהיג הקהילה החרדית הזעומה במדינת ישראל. ראש הממשלה פתח בשאלה הכה רלוונטית: "איך נוכל לחיות יהודים דתיים ושאינם דתיים, מבלי שנתפוצץ מבפנים. יש לנו השקפות שונות. איך נחיה יחד?"


לשאלה הזאת היה לחזון איש תשובה כמו מוכנה מראש. הוא העלה משל תלמודי ידוע על שני גמלים ההולכים בדרך, כאשר האחד נושא משא והשני לא. לפי ההלכה, הסביר הרב, על הגמל חסר המשא לפנות את הדרך לגמל הסוחב. הוא לא השאיר מקום לפרשנות ופירש בעצמו את המשל: אנו, בני הקהילה החרדית נושאים בעול תורה ומצוות. ולכן, על הציונים הכופרים לסור מדרכנו.


 

ג ג כגק

דוד בן גוריון במבואת הכניסה לביתו של החזון איש בבני ברק


 


בן גוריון, לא בדיוק המנהיג שנוטה לבטל את עצמו בפני איש, הגיב מיד: ומה עם קליטת העלייה, הביטחון, הקמת המדינה, זה לא עול?

מהר מאוד התברר – לא שהדבר היה הפתעה לאיש מהיושבים – ששני האישים רואים את הדברים בצורה שונה בתכלית. בן גוריון אמנם הכיר בחשיבות העצומה שבלימוד התנ"ך, אבל רצה בתרומה ובשילוב הקהילה החרדית בארץ הנבנית. החזון איש הזדעזע מחילול השבת ופריקת עול המצוות על ידי הציונות והאמין בלב שלם שרק חידוש עולם התורה שנחרב בשואה יאפשר את הצלת עם ישראל.