צפנת פענח – חידות בתנ"ך
|
חידה לפרשת כי תשא - פתרון והרחבות
|
ע"י הקב"ה הם נאמרו
כשליח ציבור העותר בתפילתו,
באלול בתחינה,
ביום כיפור למחילה,
בסוף ההגדה מלווה בשירה,
את הנהגת הקב"ה הם מגלים,
ובמתנה נמסרו למשה מאת הא-לוקים.
אני אחת מאלו, ומוזכרת בפרשה,
אך בסליחות קוטעים אותי באמצע,
כדי להפוך אותי מדין לרחמים.
מי אני?
תשובה:
"וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה" (שמות ל"ד, ז)
ע"י הקב"ה נאמרו – י"ג מידות נאמרו על ידי ה' למשה, וייחודן בכך שהקב"ה קורא בשמותיו ובדרכי הנהגתו למשה.
כשליח ציבור העותר בתפילה – מבוסס על הגמרא בראש השנה דף יז : " 'ויעבור ה' על פניו ויקרא' – [...] מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפילה".
באלול בתחינה ביום כיפור במחילה – הסליחות הנאמרות בימים אלו מבוססות בעיקר על י"ג המידות, והן נחשבות לתפילה החשובה ביותר בסליחות.
בסוף ההגדה מלווה בשירה – לקראת סוף הפיוט "אחד מי יודע" אנו מזכירים את "שלוש עשרה מידיא" (מידות). ייתכן שהפייטן מתכוון לשלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן, וייתכן שכוונתו לי"ג מידות רחמים. בכל מקרה, נאמר בשם המגיד ממזריטש, שי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם מכוונים כנגד י"ג מידות הרחמים.
את הנהגת הקב"ה הם מגלים – מידות אלו הן דרכי הנהגת ה' את עולמו.
נמסרו למשה במתנה מאת האלוקים – בהמשך הגמרא שהוזכרה במסכת ראש השנה נאמר: "אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם.... אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם".
אני אחת מאלו – "וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה" היא אחת מהמידות.
בסליחות קוטעים אותי באמצע כדי להפוך אותי מדין לרחמים – באמירת י"ג המידות בסליחות ובתחנון אומרים רק את תחילת הביטוי: "וְנַקֵּה", שמשמעו ניקוי החטא, ומשמיטים את ההמשך "לֹא יְנַקֶּה" שיש בו מידת דין, ה' לא מנקה לחלוטין את החטא.
פריטי מקור בספריה הלאומית
עיון
מהן י"ג מידות הרחמים?
ישנן כמה שיטות כיצד לחלק את הפסוקים ל-13 מידות שונות. נביא כאן 2 שיטות:
שיטת תוספות והרא"ש:
(א) ה'
(ב) ה'
(ג) אל
(ד) רחום
(ה) וחנון
(ו) ארך אפים
(ז) ורב חסד
(ח) ו(רב) אמת
(ט) נוצר חסד – לאלפים
(י) נושא עוון
(יא) ו(נושא) פשע
(יב) ו(נושא) חטאה
(יג) ונקה
רמב"ן טוען שהמידה האחרונה היא "ונקה לא ינקה, פוקד עוון אבות על בנים".
דעת רמב"ן תמוהה, מדוע פקידת העוון על הבנים היא חלק ממידות הרחמים?
ניתן להציע לכך כמה הסברים לכך:
- הרמב"ן כותב (שמות ל"ד, ו): "ויקרא מידה כי ינקה אותו בפקידה ההיא". כלומר, הענישה על החטא מנקה את החוטא, ובכך גם מידת הדין מטהרת את הנפש ומתקנת את החטא והחוטא.
- לפי שיטת התוספות והרא"ש ברור שמדובר בי"ג מידות של רחמים, ולכן, לדעתם, המידות הן עד "ונקה". ואולם עפ"י הרמב"ן, ייתכן שאלו הן י"ג דרכים בהנהגת הקב"ה את העולם, שכוללות רחמים, אך גם דין "ונקה לא ינקה פוקד עוון אבות על בנים".
להרחבה נוספת, מומלץ לעיין במאמרו של הרב איתמר אלדר.
י"ג מידות בתנ"ך
מידות הרחמים מוזכרות באופן חלקי כמה פעמים בספרי התנ"ך.
- לראשונה מזכיר אותם משה בתפילתו לאחר חטא המרגלים, במדבר י"ד, יז-יט: "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר. ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים"
- יואל ב', יג: "וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה"
- יונה ד', ב: "כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה"
- נחום א', ג: "ה' ארך אפים וגדל כח ונקה לא ינקה"
- תהילים פ"ו, טו: "ואתה אדני אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת"
- תהלים ק"ג, ח: "רַחוּם וְחַנּוּן ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד"
- תהלים קמ"ה, ח: "חַנּוּן וְרַחוּם ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד"
- נחמיה ט' יז: "וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְלֹא עֲזַבְתָּם"
שאלות למחשבה:
אילו מידות מופיעות בעקביות בכל התפילות?
לדעתכם, מדוע אלו המידות הנפוצות?
הרחבה חינוכית
כיצד "פועלות" המידות?
האם מידות הרחמים הן "פטנט" או "קמיע", שלאחר שאומרים אותו, מיד באופן אוטומטי ה' סולח לנו על חטאינו?
עונה על כך ר' אברהם סבע בספרו "צרור המור":
הרי אנו רואין פעמים בעוונותינו שאנו מתעטפים בטלית ואין אנו נענין?
אבל הרצון שכל זמן שישראל עושין כסדר הזה שאני עושה: לרחם ולחנן דלים, ולהאריך אפים, ולהאריך אפים, ולעשות חסד אלו עם אלו, ולעבור על מידותיהן, אז הן מובטחין שאינן חוזרות ריקם. אבל אם הם אכזריים ועושי רשעה, כל שכן שבהזכרת י"ג מידות הן נתפסין.
השלם: לדעת ר' אברהם סבע, כוחן של י"ג מידות הרחמים אינו באמירתן אלא ב...
ספרי דברים י"א, כב
"ללכת בכל דרכיו": אלו הן דרכי המקום: "ה' אל רחום וחנון ... ", ואומר: "והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט", וכי היאך אפשר לו לאדם לִקָרֶא בשמו של מקום?!
אלא נקרא המקום רחום, אף אתה היה רחום;
הקדוש ברוך הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון, שנאמר: "חנון ורחום ה' ... ועושה מתנות חנם";
נקרא המקום צדיק, שנאמר: "כי צדיק ה' צדקות אהב", אף אתה היה צדיק;
נקרא המקום חסיד, שנאמר: "כי חסיד אני נאם ה'", אף אתה היה חסיד.
לכך נאמר: "והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט", ואומר: "כל הנקרא בשמי וגו'", ואומר: "כל פעל ה' למענהו".
לפי הספרי, מה עלינו ללמוד ממידות ה'?
כיצד מתחברים דברי הספרי ודברי ר' אברהם סבע?
עיינו בפריט המקור על ר' ישראל סלנטר.
מה השוני העקרוני בין המידות שבפריט זה לבין המידות בפרשתנו?
מה עשוי להיות הקשר בין י"ג מידות שבתורה למידות שבפריט זה, בעקבות דברי הספרי ור' אברהם סבע?
