חינוך לחקור ללמוד לחוות

שנים עשר אחים אנחנו
וכולנו על לב אחד
הראשון הר נישא בצפון
החמישי מכללה בדרום
השביעי יישוב בשומרון
לעשירי לא הגיעה הספינה מיפו
והאחד עשר, לא אביב הוא רבו
מיהו האחד מאיתנו שעל כתפיו שָׁכֶן?
תשובה:
"שוהם"

שנים עשר אחים אנחנו - שנים עשר אבני החושן (בהשראת הפסוק: "שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד", בראשית מ"ב, יג)

וכולנו על לב אחד - אהרן נושא אותם על לבו ("וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ" שמות כ"ח, כט)

הראשון הר נישא בצפון - הר אודם

החמישי מכללה בדרום - מכללת ספיר

השביעי יישוב בשומרון - לשם

לעשירי לא הגיעה הספינה מיפו - תרשיש, יונה הנביא עלה על אוניה מיפו לתרשיש ולא הגיע לשם.

והאחד עשר, לא אביב הוא רבו - הישוב שוהם, שהרב דוד סתיו הוא רבו.

 

מיהו האחד מאיתנו שעל כתפיו שָׁכֶן? - שלושה אבני שוהם היו בבגדי הכהן הגדול. אחת בתוך 12 אבני החושן, אבנו של יוסף, ושתי אבני שהם נוספות על כתפות האפוד. על כל אחת היו כתובים שמות של ששה שבטים. (בהשראת הפסוק: "וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן" דברים ל"ג, יב)

פריטי מקור בספריה הלאומית

עיון

בגדי הכהונה:

בעמוד 6 של החוברת מופיעים שני ציורים של הכהן הגדול, בראשון הכהן הגדול לבוש בשמונת הבגדים הקבועים של הכהן הגדול, בגדים המכונים בחז"ל - "בגדי זהב", ובשני הוא לבוש בארבעת הבגדים המכונים בחז"ל - "בגדי לבן", בבגדים אלו הוא נכנס לקודש הקדשים ביום הכיפורים.

ארבעת הבגדים: מכנסים, כתנת, אבנט ומצנפת.

שמונת הבגדים: כל הנ"ל, ובנוסף אליהם – מעיל, אפוד, חושן וציץ.

ביום כיפור הכהן הגדול החליף את בגדיו פעמים רבות, כל מעבר מהקודש לקודש הקודשים ולהיפך כרוך בהחלפת בגדיו, ובסוף היום "הביאו לו בגדי עצמו ולבש ומלוין אותו עד ביתו ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקדש": (משנה מסכת יומא פרק ז)

 

משמעות בגדי הכהונה:

כל בגדי כהן גדול וכהן הדיוט הם "לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (כ"ח, ב מ), וכדברי רמב"ן: "שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים" (שם ב).

המכנסים נועדו למטרה ראשונית יותר: "לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה" (שם, מב).

לבגדי הזהב של הכהן הגדול יש מטרות נעלות יותר, לכל אחד מהבגדים מדגישה התורה מטרה אחרת:

	אפוד	חושן	אורים ותומים	ציץ	מעיל
"והיה על ... אהרון"	(יב) וְשַׂמְתָּ אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד		(ל) וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה'	(לח) וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן	(לה) וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת
"ונשא אהרון את ... בני ישראל"	אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אַהֲרֹןאֶת שְׁמוֹתָם	(כט) וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ	וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ	וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם	וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ
"לפני ה'" (לזיכרון, תמיד)	לִפְנֵי ה' עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרֹן:	לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד:	לִפְנֵי ה' תָּמִיד:	וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה':	לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת:

 

אם נצרף יחדיו את הביטויים החוזרים על עצמם נוכל להרכיב משפט שהוא עיקר פרשייה זו:

"אהרון נושא את בני ישראל עליובבואו לפני ה'תמיד"

 

שאלה עיונית למחשבה:

• מדוע דווקא ביום הכיפורים, הכהן הגדול אינו לובש את הבגדים המבאים את מהות תפקידו?
• יתירה מכך, מפשוטו של מקרא עולה, שחובת הכהן הגדול ללבוש בגדים אלו "לפני ה' תמיד", מדוע אם כן, ביום הכיפורים כאשר הוא נכנס לקודש הקדשים ונעמד ממש לפני ה', אין הוא לובש בגדי זהב?

הרחבה חינוכית

בעיון ראינו שהאחריות של אהרן הכהן מבוטאת דרך אברי גופו - "על כתפיו" "על ליבו" "על מצחו".

• כיצד אתם מבינים דימויים אלו?
• מה מיוחד בלב במצח ובכתפיים שהנשיאה עליהם, מבטאת את מנהיגותו של הכהן הגדול?

מדרש

ישנו מדרש המספר שיוסף כמעט נכנע ליצרו וכמעט נכשל וחטא עם אשת פוטיפר, כיצד התגבר ברגע האחרון?

באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות? דכתיב: "ורועה זונות יאבד הון".

מיד: "ותשב באיתן קשתו", א"ר יוחנן משום ר' מאיר: ששבה קשתו לאיתנו,

"ויפוזו זרועי ידיו" - נעץ ידיו בקרקע ויצאה שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו,

"מידי אביר יעקב" - מי גרם לו שיחקק על אבני אפוד? אלא אביר יעקב,

"משם רועה אבן ישראל" - משם זכה ונעשה רועה, שנאמר: "רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף". (תלמוד בבלי מסכת סוטה דף ל"ו עמוד ב)

• מה משמעות אבני האפוד לפי המדרש?
• מדוע היה כל כך חשוב ליוסף ששמו יהיה עליהם?

 

שירים

אודיו

אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל

לקט לחנים

באור לפיוט "מַרְאֵה כֹהֵן"

אתר הספריה הלאומית