דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
לוגו הספרייה הלאומית

חינוך לחקור ללמוד לחוות

An error has occurred please contact the administrator. List Name : Subjects Was not found!

צפנת פענח – חידות בתנ"ך

חידה לפרשת תזריע מצורע - פתרון והרחבות

תחילתה לאו דווקא בישראל
ומנהיגנו כמעט בגללה הומת על ידי האל
במדבר לא נעשתה כלל
ועל שמה נקרא הגלגל.
בזכותה נושענו ממצרים
ועד היום נחשבת לחותם משמיים.

מי אני? [2 מילים]

תשובה: ברית מילה

תחילתה לאו דווקא בישראל – ישמעאל נימול יחד עם אברהם.

 

מנהיגנו כמעט בגללה הומת על ידי האל – על פי הכתוב, משה רבנו כמעט מת בדרכו ממדין למצרים: "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי. וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת." (שמות ד', כד-כו). רוב המפרשים מסבירים, שהכוונה הייתה להרוג את משה ולא את התינוק, מפני שמשה לא מל את בנו.

 

במדבר לא נעשתה כלל – לפי המסופר ביהושע: "כִּי מֻלִים הָיוּ כָּל הָעָם הַיֹּצְאִים וְכָל הָעָם הַיִּלֹּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם לֹא מָלוּ" (יהושע ה', ה).

 

ועל שמה נקרא הגלגל – "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא גִּלְגָּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יהושע ה', ט). חרפת מצרים היא העורלה.

 

בזכותה נושענו ממצרים – בפסוק מספר יהושע העורלה מכונה "חרפת מצרים". ככל הנראה, מפסוק זה הסיקו  חז"ל שישראל לא מלו במשך שנות השעבוד הרבות במצרים.

על כך נאמר במכילתא: הגיע שבועתו, שנשבע הקדוש ברוך הוא לאברהם שיגאל את בניו, ולא היה בידם מצות שיתעסקו בהם כדי שיגאלו, שנאמר: "שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה" (יחזקאל ט"ז, ז) ערום מכל מצות. נתן להם הקדוש ברוך הוא שתי מצות: דם פסח ודם מילה, שיתעסקו בם כדי שיגאלו, שנאמר: "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (מכילתא דרבי ישמעאל בא פרשה דפסחא ה').

 

ועד היום נחשב לחותם משמיים – אצל חז"ל המילה (ברית המילה) נקראת "חותם". כך מופיע בברכה שאנו מברכים בברית המילה "וצאצאיו חתם באות ברית קדש". ר' יוסף בכור שור מבאר כינוי זה בפירושו לבראשית: "שאשים חותם בבשרך להיות לסימן שאתה עבד לי" (בראשית י"ז, ב).




עיון

בהרחבה נעמוד על משמעותה הייחודית של מצוות ברית המילה.

אברהם אבינו הצטווה על המילה, ששני דברים מבליטים את ייחודה:

  • מכל תרי"ג מצוות הצטווה אברהם אבינו על מצווה אחת ויחידה – ברית מילה.
  • ברית המילה נקראת "לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם" (בראשית י"ז, יא), משמע שאינה עוד אחת ממצוות התורה, אלא טמונה בה משמעות יסודית של הקשר שבין עם ישראל לקב"ה.

ברית המילה קשורה בקשר הדוק לקורבן פסח:

  • "וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ" (שמות י"ב, מח) – אדם שלא מל, גם מסיבות של פיקוח נפש, אינו יכול לאכול את קורבן הפסח. יתרה מכך, אדם שבנו הקטן או עבדו לא נימולו, גם כן אסור בהקרבת קורבן פסח (רמב"ם הלכות קרבן פסח פ"ה ה"ה). לעומת זאת, אדם שלא מל חייב בכל שאר מצוות התורה.
  • שתי מצוות אלו – קורבן פסח וברית מילה – הן מצוות עשה היחידות שעונשן כרת. כרת הוא עונש שבדרך כלל מוטל על אדם שעובר על מצוות לא תעשה חמורות, אבל הימנעות פסיבית מקיום מצוות קורבן פסח ומילה מחייבת גם כן עונש חמור זה.
  • בשני צמתים מרכזיים בחיי האומה, קורבן פסח וברית מילה נעשו יחד: ביציאת מצרים נימולו סמוך להקרבת קורבן פסח (שמות י"ב, נ; רמב"ן שם על פסוק מג), ומיד עם הכניסה לארץ ישראל בימי יהושע בן-נון נערכה ברית מילה המונית לקראת הקרבת קורבן פסח (יהושע פרק ה').
  • במדרש שהבאנו לעיל, חז"ל טענו שבזכות דם המילה ודם פסח זכו ישראל להיגאל ממצרים, ודרשו זאת על המילים בספר יחזקאל "בדמייך חיי" (ט"ז, ו) – דם הפסח ודם המילה.

 

מה משמעות הקשר בין שתי המצוות האלה?

מצוות אלו מבטאות את הזהות היהודית.

הרמב"ם מדגיש את משמעות הברית מצד ישראל: "שיהיה לאנשי זאת האמונה כלם, רצוני לומר מאמיני יחוד השם, אות אחד גשמי שיקבצם" (מורה נבוכים ג, מט).

ר' יוסף בכור שור מדגיש את הברית מצד ה': "ואתנה בריתי ביני ובינך – שאשים חותם בבשרך להיות לסימן שאתה עבד לי, וכן בריתי, כדרך העבדים שיש להם חותם בבגדיהם להראות שהם עבדים וכפופין לאדוניהם [...] אף כאן חתם הקב"ה בבשרינו שאנו עבדים לו, במקום שאין אדם יכול להפשיט ולהשליך מעליו". (בראשית י"ז, ב).  

קורבן פסח הוא המצווה המעשית הראשונה שקיים עם ישראל מיד בצאתו ממצרים, ובכך ביטא את אמונתו בקב"ה באותה שעה, ומאז עם ישראל חוזר ומקריב את קורבן פסח כביטוי להמשך אמונתו בה'.

ברית המילה היא חתימה ראשונה על הברית בינינו לבין ה', ואילו קורבן פסח הוא חידוש שנתי של הברית בין ישראל לקב"ה.

משל למה הדבר דומה? לאדם ששוכר דירה וחותם על חוזה עם המשכיר, ובכל שנה ושנה הוא מחדש את חוזה השכירות. כך גם בקשר הנצחי שבין עם ישראל לקב"ה, ברית המילה היא החתימה הראשונית על הקשר, וקורבן פסח הוא ביטוי לחידוש הקשר מדי שנה בשנה. 

משמעות זו מסבירה את הקשר בין שתי מצוות אלו, ומסבירה מדוע המצווה היחידה שעליה צווה אברהם אבינו הייתה דווקא מצוות המילה.

הרחבה חינוכית

מעניין שגם בימינו אחוזים גבוהים ביותר בעם ישראל מקפידים על קיום מצוות אלו. בסקרים שונים עולה כי 94% עושים ברית מילה לבניהם, וכ-94% חוגגים את ליל הסדר בדרכים שונות.

  • לדעתכם, מדוע רבים כל כך מקפידים על מצוות אלו?
  • מדוע רבים כל כך מכאיבים לתינוק הרך שזה עתה נולד, גם אם אינם דתיים?

 

הביטוי המצמרר "בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל ט"ז, ו), קשור לנבואה נוספת של יחזקאל היושב בגולת בבל – חזון העצמות היבשות (פרק ל"ז). בחזון זה מתאר הנביא את התעוררות עם ישראל ממוות לחיים, מגלות לגאולה. תיאורו של יחזקאל את הבקעה המלאה עצמות יבשות מזכיר את התמונות הקשות ממחנות ההשמדה, שבהן נראים גלים של עצמות אדם. ואולם המשכו המרגש של הפרק מתאר את תחיית העם, כפי שזכינו בדורנו לתקומה לאחר השואה.

קראו את השיר של נעמי שמר, שנכתב בהשראת דברי הנביא יחזקאל. הקשיבו לאחד הביצועים, וחשבו:

  • האם יש מילים עתיקות שנותנות לכם כוח ומרפא?
  • האם יש סיטואציה, אישית או לאומית, שבה אתם מרגישים תחיית עצמות יבשות? בשורת חיים ותקווה לאחר התבוססות בדם?

 

על מסירות הנפש של עם ישראל לשמירה על ברית המילה ניתן ללמוד גם מהסיפור הבא:

את הסיפור סיפר רבי ישראל שפירא, הרב מבולז'וב, שהיה עד לו בעת שהותו במחנה הריכוז יאנובסקה:

 

בכל בוקר, עם עלות השחר, הגרמנים נהגו להובילנו אל מחוץ למחנה ליום של עבודה קשה, שהסתיים רק עם רדת החשכה. כל זוג עובדים קיבל מסור ענק והיה צריך לנסר את מכסת בולי העץ שלו. בגלל התנאים האיומים ששררו במחנה ומנות הרעב שהיינו אמורים להתקיים מהן, רובנו בקושי יכולנו לעמוד על רגלינו. אך המשכנו לנסר, ביודענו שחיינו היו תלויים בכך. כל מי שהתמוטט במהלך עבודתו או שלא הצליח לנסר את המכסה היומית שלו, היה נהרג במקום.

יום אחד, בעודי דוחף ומושך את המסור הכבד יחד עם שותפי, ניגשה אליי אישה צעירה מקבוצת העבודה שלנו. חיוורון פניה הסגיר את היותה במצב גופני חלש ביותר. "רבי", היא לחשה לי, "יש לך סכין?"

מיד הבנתי את כוונתה, וחשתי אחריות כבדה מונחת על כתפיי.

"בתי", התחננתי בפניה, כשאני משתדל לגייס את כל האהבה והשכנוע שבלבי כדי להניאה מן המעשה שהיא מתכננת לעשות, "אל תיקחי את חייך. אני יודע שחייך כעת הם גיהינום עלי אדמות, שלעומתו המוות נראה כמו שחרור מבורך. אך לעולם אסור לנו לאבד תקווה. בעזרת השם, נשרוד את המבחן הזה ונגיע לימים טובים יותר".

ואולם האישה נראתה כאילו אינה שומעת את דבריי כלל. "סכין", היא שבה ואמרה, "אני מוכרחה סכין. עכשיו. לפני שיהיה מאוחר מדי".

באותו רגע, אחד השומרים הגרמנים הבחין בנו לוחשים וניגש אלינו: "מה היא אמרה לך?", תבע לדעת.

שנינו קפאנו על עומדנו. שיחה בשעת העבודה הייתה עבירה חמורה. רבים מיושבי המחנה נורו במקום בשל פשעים קטנים בהרבה.

האישה התאוששרה ראשונה: "ביקשתי ממנו סכין", היא אמרה. לאימתי הרבה, כיוונה אז את בקשתה לשומר: "תן לי סכין!"

גם הגרמני ניחש את כוונתה, וחיוך שטני ריחף על שפתיו. אין ספק שראה את גופות האנשים שמרוב ייאוש השליכו את עצמם בלילה על הגדר החשמלית שסבבה את המחנה, אך זה יהיה מחזה חדש עבורו. בעודו מחייך, שם ידו בכיסו ונתן לה סכין קטנה.

האישה לקחה את הסכין ומיהרה חזרה לעמדת העבודה שלה. היא רכנה מעל חבילת סמרטוטים קטנה שהניחה על בול עץ. פתחה את החבילה והוציאה ממנה תינוק זעיר. לפני עינינו הנדהמות, היא מלה את התינוק בן השבוע במהירות ובמיומנות רבה.

"ברוך אתה אדוני אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להכניסו בברית אברהם אבינו", אמרה בקול צלול.

בהחזיקה את הילד בזרועותיה, הרגיעה אותו ואז פנתה לשמיים: "אדון עולם! לפני שמונה ימים נתת לי ילד. אני יודעת שלא הוא ולא אני נשרוד זמן רב במקום הארור הזה. אבל עכשיו, כשתיקח אותו חזרה, תקבל אותו כיהודי שלם".

היא ניגשה לגרמני ואמרה: "הסכין שלך", החזירה לו את החפץ הקדוש ואמרה: "תודה".

שירים

הפסוק "וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל ט"ז, ו) שולב בשירה של נעמי שמר:

בְּדָמַיִךְ חֲיִי

מילים ולחן: נעמי שמר

 

המילים העתיקות נותנות בי כוח 
בקולות העתיקים אמצא מרפא 
הם עוזרים לי לחיות 
הם עוזרים לי לצמוח 
לברוא עולם יותר יפה 

ואעבור עלייך ואראך 
מתבוססת בדמייך 
ואומר לך בדמייך חיי 
חיי, חיי, בדמייך חיי 
ואומר לך בדמייך חיי 

ופתאום מעל ראשי נפתחת קשת 
מניפה צבעונית נפרשת 
מבשרת חיים, מבשרת תקווה 
ושלום ושלווה וחסד 

ואעבור עלייך...

ביצוע: רוחמה רז


ביצוע: פרחי צביה קטיף


פיוטי ברית מילה וסדר ברית המילה בנוסח מגוון עדות ישראל באתר פיוט


logo.png משרד החינוך קטן.jpg madaeyaroah.jpg