שמות התלמידות:
מאי מושיוף, נועם דניאל, מור חזן, יובל וולקוף
שאלת החקר:
מהם ההבדלים בין הסידור האורתודוקסי לרפורמי? מה ההבדלים משקפים?
בחרנו סידור רפורמי (שהמהדורה הראשונה שלו יצאה לאור בשנת 1895). הסידור הודפס על ידי הצבא האמריקני עבור חיילים יהודים ששירתו בצבא ארה"ב. ניסינו לבדוק מהם הבדלי הנוסח בין הסידור הרפורמי לבין הסידור האורותודקסי־מסורתי, ומה הם משקפים.
בסרטון הצגנו פגישה בין חייל אורתודוקסי וחייל רפורמי בצבא האמריקני במלחמת העולם הראשונה. התפילה זה לצד זה חושפת את המבדיל אך גם את המחבר ביניהם.
תהליכי עומק עוברים על החברה היהודית בתפוצות: השוואת זכויותיהם לאלו של כלל האוכלוסייה מובילה לתהליכים של התערות בחברה הכללית, חילון, רפורמה בדת והגדרה עצמית חדשה. לצד תהליכים אלו ובתגובה להם מתרחשים תהליכי נגד של הסתגרות והתבדלות.
▲
שמות התלמידים:
שני שטינמן, נתנאל אלדדי, טל קידר, נטלי סרדצה
שאלת החקר:
כיצד הציור "ברכת הרב" משקף את הפער בין מסורת למודרנה באמצע המאה ה־19?
חקרנו את ציורו של הרמן יונקר, שהיה אומן נוצרי גרמני ותלמידו וממשיך דרכו של הצייר היהודי מוריץ דניאל אופנהיים. ניסינו להבין כיצד הדמויות השונות בציור משקפות את הפערים והמתחים שהיו בחברה היהודית באותה התקופה בין המסורת למודרנה.
בסרטון ילד שסובל בבית הספר מבקש מאביו ללכת לבית הכנסת. האב מתפלא, שכן אין זה בית מסורתי, אך נעתר לבקשתו של הילד, שזוכה לברכה מרגשת מהרב.
▲
שמות התלמידים:
ניר דרעי, אריאל בן-אור, עדי קלמר, דניאל נוביצקי
שאלת החקר:
מדוע כתבו יהודי אנגליה תפילה וברכה לכבוד המלכה ויקטוריה? כיצד הברכה משקפת את יחסם ותחושותיהם כלפיה?
קראנו את התפילה שחוברה בקהילת "קהל קדוש שער השמיים", הקהילה של בית הכנסת הספרדי העתיק בלונדון, במלאת יובל למלכותה של המלכה ויקטוריה. ראינו שהיהודים שיבחו את המלכה על יחסה הטוב ליהודים. ניסינו להבין את הקשר של המלכה ליהודים ולהבין מדוע העריכו אותה כל כך.
בסרטון היסטוריונית לוקחת את הצופים למסע בדברי ימי אנגליה, ובעיקר מתמקדת בהשפעת יחסה האוהד של המלכה ליהודים על חייהם ועל מעמדם בממלכה.
▲
שמות התלמידים:
רונה לנדרמן, עמית איבגי
שאלת החקר:
מה מיקומן של הדמויות על הציר שבין מסורת למודרנה בציור "פורים" של אופנהיים?
התבוננו בציורו של האומן היהודי־גרמני מוריץ דניאל אופנהיים וניסינו לשער מהם הסיפורים שהדמויות מספרות לנו על חייהן היהודיים ועל השינויים שעברו עליהן
בסרטון הצגנו יהודי שחי בתקופת המעבר מחיים מסורתיים לחיים מודרניים חוגג את חג הפורים בחיק משפחתו. תוך כדי כך הוא מעביר בראשו את הגלגולים שעבר עולמו הדתי מילדות ועד בגרות.
▲
שמות התלמידים:
עומר חסיד, אלירן בן חי, עידן אמוויב, גלעד קרטר
שאלת החקר:
כיצד השפיעו פרעות קישינב (כיום במולדובה) על היהודים שחיו באימפריה הרוסית?
פריט המקור שבחרנו הוא ציור של אפרים משה ליליין לזכר הקורבנות שנרצחו בפרעות קישינב. בעקבות הציור חקרנו מה היה הרקע לפרעות הנוראיות, כיצד הן השפיעו על יחסו של העולם כולו ליהודים ובייחוד מה הייתה השפעתן על הקהילות היהודיות. הפרעות הן דוגמה להתגברות האנטישמיות במזרח אירופה בתחילת המאה ה־20. ההסתה נגד היהודים ודרשות של כמרים הביאה את ההמונים לרצוח יהודים. ראינו כי בעקבות הפרעות נוצרו יצירות אומנות רבות, ובהן יצירתו של ליליין המתארת יהודי זקן עטוף בטלית ומעליו מלאך והפואמה "בגיא ההריגה" מאת חיים נחמן ביאליק.
בסרטון הצגנו את נקודת המבט של ילד שחווה את התפרצות הפרעות בעיר קישינב. רעשים וצעקות מלווים את הילד כאשר הוא מגולל את סיפורו בפני הקהל.
▲
שמות התלמידים:
אלמוג שוהם, אגם יהושוע, אורי סטולר, שלי טייק לק
שאלת החקר:
מה היו המניעים להגירת יהודים מרוסיה לארה''ב בסוף המאה ה־19?
גלוית "שנה טובה" שנשלחה בשנת 1909 מספרת סיפור היסטורי מעניין שמשך את תשומת ליבנו. הגלויה מלמדת על האופטימיות והתקווה של היהודים המהגרים לקראת החיים החדשים בארה"ב ועל העזרה שהגישו להם אחיהם היהודים האמריקאים. בניגוד לתהליך האמנציפציה בארצות שונות באירופה בסוף המאה ה־18, סבלו היהודים באימפריה הרוסית מרדיפות וגזרות. הצאר סירב להעניק להם זכויות ופרסם חוקים שהגבילו את יכולתם של היהודים להתפרנס או להתגורר מחוץ לערים. לכן החלו היהודים להגר לארה''ב בתקווה ששם הם יזכו לחירות ושוויון.
בסרטון שלושה יהודים שונים מגוללים את סיפור בריחתם מרוסיה הצארית לעבר חופי ארה''ב.
▲
שמות התלמידים:
גל סוורי, ליאור קרדי, נעה ואק, עדי ברלזון
שאלת החקר:
"האם היה חיבור או נתק בין הזרמים השונים ביהדות בסוף המאה ה־19? כיצד הדבר בא לידי ביטוי?"
הפריט שבחרנו הוא הגלויה "ברכת הרב", שנוצרה בשנת 1900 בעיר פרנקפורט בגרמניה, והיא מבטאת את הדיסונס שרצינו לחקור. מצד אחד אפשר להתרשם מן הציור שבין היהודים המסורתיים לבין אלו שזנחו את היהדות המסורתית היו קיימים קשרים. ואולם מצד אחר המחקר מלמד שהמתח ביניהם היה גדול, והם חשו חוסר אמפתיה זה כלפי זה. הציור מייצג מצב אוטופי ולא את הקונפליקט בפועל.
בסרטון הצגנו רב קהילה שחי בזמן שיהודים רבים זנחו את המסורת מתכוון לפתוח בפניהם את בית הכנסת אך נתקל בקונפליקטים רבים.
▲
שמות התלמידים:
מיאלין שמש, פריאל יפה אלון, שי אהרונוב, שלי פיליפוביץ
שאלת החקר:
כיצד באו לידי ביטוי תהליכי השינוי במעמדם של היהודים בגרמניה במאה ה־19?
ציור של תפילת יום הכיפורים בזמן המצור על העיר מץ במלחמה בין צרפת לגרמניה בשנת 1870. הציור משקף את ההשתלבות היהודים בחברה הכללית בגרמניה בתחומים שונים: בכלכלה, בחברה, בצבא ובשלטון. הציור מודפס על מטפחת בד אדומה, וסביבו מופיע הפסוק "הלא אב אחד לכלנו הלא אל אחד בראנו" המבטא את יחסי הידידות בין חיילים בני דתות שונות.
בסרטון שני חיילים בצבא הגרמני בני דתות שונות נלחמים יחד מול צרפת ונעשים שותפים לאותו הגורל.
▲
