חינוך לחקור ללמוד לחוות

שאלת החקר:

כיצד מלחמת השפות סביב הקמת הטכניון השפיעה על מעמדה של השפה עברית ביישוב? מה הייתה העמדה של אליעזר בן יהודה במאבק הזה?

"הטכניון בחיפה הוקם על ידי החברה היהודית־גרמנית ""עזרה"" והיה המוסד הראשון להשכלה גבוהה בארץ. החלטת הנהלת החברה שהלימודים יהיו בשפה גרמנית עוררה התנגדות מצד מורים רבים, ותוך זמן קצר פרץ מאבק סוער בכל הארץ. בעקבות המאבק התקשתה החברה להשיג תרומות, נפסקה הבנייה, ונדחתה פתיחת שנת הלימודים בטכניון. ואולם, בסיומו של המאבק זכתה השפה העברית למעמד בכורה בתור שפת ההוראה ביישוב, והדיבור והשימוש בה היו לערך לאומי חשוב."

בסרטון הצגנו את הרקע למלחמת השפות ואת העמדות השונות במאבק. ניסינו להמחיש את עוצמת הסכסוך ואת הסערה שהתעוררה בארץ באמצעות הקולות שנשמעים לאורך הסרטון. בחרנו לסיים בהצגה סמלית של עמדתו של אליעזר בן יהודה בנושא זה בעזרת פריט המקור שממנו התחלנו את החקר שלנו.

שאלת החקר:

מדוע הסכימה גרמניה לחתום על הסכם השילומים? כיצד השפיעה חתימת ההסכם על מדינת ישראל?

התחלנו את החקר מתצלום של מנחם בגין בהפגנה נגד הסכם השילומים. למדנו שבשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, נאלצו מנהיגיה לקבל החלטות קשות: האם ניתן לשאת ולתת עם מדינה הנושאת באחריות על פשעי הנאצים? האם קבלת שילומים מגרמניה נחשבת בגידה בזיכרון הנספים בשואה? או שמא התרומה של השילומים לחיזוק הכלכלה של מדינת ישראל הצעירה היא דווקא הבעת כבוד לזכרם? גילינו שאין תשובות פשוטות לשאלות הללו. עוד ניסינו להבין מה היו המניעים של גרמניה לחתימה על ההסכם: האם הם היו תוצאה של הכרה בפשעי הנאצים וביטוי של תשובה? האם היא עשתה זאת משיקולים מדיניים?

בסרטון שיצרנו רצינו להראות מה הייתה עמדתו של מנחם בגין בנושא הסכם השילומים. ניסינו לבטא את תחושותיו של המנהיג לנוכח ההחלטה שקיבלה מדינת ישראל, ולדעתו עמדה בסתירה לערכים של הציונות.

שאלת החקר:

מה הייתה עמדתו של ראש העיר אהוד אולמרט בעימותים בין דתיים לחילוניים בעיר?

כאשר מצאנו את פריט המקור שלנו הזדהינו עם הטענות של האנשים שפרסמו אותו: הם טענו שראש העיר איננו מתייחס לצרכים ולרגשות של האוכלוסייה הדתית ומאפשר חילול שבת במרחב הציבורי. לאחר מכן בחרנו עוד מקורות, ובהם עדותו של ראש העיר עצמו על הפרשה. למדנו מן הפריטים על המורכבות של הקונפליקט. לדעתנו אין די בחוקים כדי לפתור את הקונפליקט בין דתיים לחילוניים. יש צורך ברצון טוב של כל אחד מן הצדדים לראות את צרכיו של הצד האחר ולהתחשב בו.

בסרטון רצינו להראות את הפסיפס האנושי של תושבי ירושלים. הצגנו בו אנשים שונים, דתיים וחילונים שנפגשים בסיטואציות שונות. הם מתעמתים זה עם זה, כועסים זה על זה, ומוכיחים זה את זה. כל כך מסובך! אז איך באמת אפשר לנהל עיר כמו ירושלים? מה דעתכם?

שאלת החקר:

למה בחרה מפלגת מרצ בזכויות הנשים לאחד הנושאים המרכזיים במצע שלה?

התרשמנו מכרזת התעמולה של מרצ, שמצדיעה לנשים ומדגישה את נושא שוויון האישה. בעקבותיה למדנו על המאבק שניהלו נשים לאורך המאה ה־20 למען הזכות להיבחר לתפקידים ציבוריים וליטול חלק בהנהגת מדינה. למדנו גם על כמה עמדות בהלכה היהודית בנושא מנהיגות של נשים. לדעתנו גם כיום אין שוויון מלא בין המינים במדינת ישראל, וזהו נושא שחשוב לקדם.

בחרנו להציג את הנושא בסרט מבוים. צילמנו את עצמנו בתור מפגינות הנאבקות למען זכויות נשים. את הסצנות השונות הראינו במסגרת של תוכנית טלוויזיה. אנחנו מקוות שבעקבות הצפייה בסרט שלנו גם אתם תזדהו עם הנושא.

שאלת החקר:

מה קרה לתינוקות של עולים מתימן שנולדו בארץ בשנות ה־50? מה הביא לפרוץ הפרשה?

פרשת חטיפת ילדי תימן היא נקודת שבר באמון בין האזרחים לממשלה. תחקירים רבים גילו כי בשנות ה־50 אלפי ילדים של הורים שעלו מתימן ומארצות המזרח נחטפו והועברו למשפחות אשכנזיות בארץ ובחו"ל. העדויות הגיעו מן המשפחות עצמן, שסיפרו איך הדבר התרחש. הפרשה עוררה כעס רב, ואולם, המסמכים היו חסויים ונאסר לעיין בהם. אחד המנהיגים הראשונים של המאבק בנושא היה עוזי משולם.

בסרטון רואים שיחת שכנות בין אם שבנה נחטף לבין שכנתה שמבינה לליבה. השיח מגולל את הכאב והצער של האם.

שאלת החקר:

כיצד התנהל תהליך החתימה על הסכם השלום בין ישראל למצרים?

בקריקטורה שבחרנו רואים את בגין וסאדאת הולכים על חבל דק שתלוי בגובה רב לעבר יונה. היא מסמלת את השלום החמקמק שאותו הם מנסים לתפוס. צייר הקריקטורה מטיל ספק אם ייחתם הסכם שלום וזאת בשל המחלוקות בין שני הצדדים והוויתורים הרבים הנדרשים מכל צד. התהליך לקראת החתימה על הסכם השלום בין המדינות בשנת 1979 החל עם ביקורו של סדאדת בישראל בשנת 1977 והסתיים בשנת 1982 עם פינוי חצי האי סיני.

בסרטון הצגנו את מנחם בגין ואנואר סאדאת הולכים על חבל דק. נפילתם מן החבל על מפת חצי האי סיני מביאה לחתימה על הסכם היסטורי.

שאלת החקר:

מדוע החליט מנחם בגין לחתום על הסכם השלום עם מצרים? כיצד הוא התמודד מתנגדי ההסכם ועם  ההאשמות נגדו?

מסירת חצי האי סיני ופינוי היישובים במסגרת הסכם השלום עם מצרים עוררו פולמוס עז. חברי כנסת ממפלגות הימין וגם חברים במפלגת הליכוד, המפלגה שבגין עמד בראשה, מתחו ביקורת קשה על ההסכם. בגין עצמו היה מראשי התומכים ברעיון ארץ ישראל השלמה, ונדרש ממנו אומץ רב כדי לחתום על ההסכם. הוא הכריע בעד ההסכם, למרות הוויתורים הכואבים, וזאת כדי למנוע מלחמות. התצלום שבחרנו, שבו נראים בגין, סאדאת וקרטר לוחצים ידיים בבית הלבן, מלמד על האומץ והתושייה שהפגין בגין למען השלום.

בסרטון הפגשנו את גאולה כהן ומנחם בגין בחנות מכולת. הפגישה מלבה את הוויכוח האידאולוגי ביניהם בעניין מסירת חצי האי סיני לידי מצרים.

שאלת החקר:

כיצד התבטאה מחאתם של "הפנתרים השחורים"? אילו יחסים שררו ביניהם לבין הממשלה?

"הפנתרים השחורים" הייתה תנועת מחאה שהוקמה בשנת 1971 על ידי ישראלים צעירים בני הדור השני של עולים מארצות ערב. הם טענו כי במדינת ישראל קיימת אפליה, גזענות וקיפוח כלפיהם. בזכות פעילותם התעוררה מחאה ציבורית רחבה מאוד, שלא ירדה מסדר היום. הממשלה בישראל בראשותה של גולדה מאיר ניסתה להשתיק את "הפנתרים השחורים" ואסרה את מנהיגיהם. בזיכרון הקולקטיבי הישראלי נחקקה האמירה של גולדה כלפי הפנתרים "הם לא נחמדים", שסולפה והוצאה מהקשרה. הכרזה שבחרנו משנת 1971 משקפת את האיבה ששררה בין תנועת "הפנתרים השחורים" לבין הממשלה שמכנה אותם "מבוקשים" שיש להעמידם לדין על פשעיהם.

בסרטון שהכנו מתנהלת שיחה בין ראשת הממשלה לשעבר גולדה מאיר לבין מנהיג "הפנתרים השחורים" צא'רלי ביטון. השיחה מתקיימת בעת ששניהם מתגוררים לעת זקנתם בבית אבות. הם משוחחים על התנהלותם ודעותיהם בזמן האירועים ההיסטוריים.