ירידת גשמים כתיקון עולם: עיון בפיוט שפעת רביבים

---

שפעת רביבים – מילים וביצועים

יש הבדל עצום בין התפיסה הרווחת אצל האדם המודרני ובין תפיסת האדם העתיק בכל הנוגע למערכת היחסים בין האדם לטבע. המחשבה שקיים יחס בין מצב העולם הטבעי ובין מצבו המוסרי של האדם באה לידי ביטוי בפרשה השנייה של קריאת שמע, כשהתורה מודיעה שירידת הגשם תלויה במעשיהם של בני אדם. רעיון זה נראה מחוסר היגיון עבור האדם המודרני, והוא מקבל אותו רק מכוח נאמנותו למסורת הדתית. לעומת זה, האדם העתיק, הרגיל לתפוס את העולם באחדותו הכוללת, מבין בלא כל קושי שהפרת האיזון הטבעי והפרת סדרי החברה האנושית תלויים זה בזה.

מתוך "ספר תפילת כל המועדים", צנעא, תימן, 1937,מתוך אוסף משפחת גרוס, תל־אביב, באדיבות המשפחה

על רקע זה ניתן להבין את פיוטו המשובב של רבי שלמה אבן גבירול, "שפעת רביבים", הפותח את תיקון הגשם בשמיני עצרת. מתוך עשר שורותיו, ארבע בלבד מדברות ישירות על הגשם, ושאריתן על גאולת ישראל והאנושות. אין זה אלא שהמשורר רואה בירידת הגשמים ענף של התיקון הכללי של המציאות כולה. כאשר הגשמים יורדים יש ביטוי לפיוס כללי בתוך הסדר הטבעי, ונפתח על ידי כך פתח לשאר התיקונים, של היציאה מהגלות ותיקון העולם בכלל:

שִׁפְעַת רְבִיבִים יוֹרִיד מִזְּבוּלָיו
לְחַיּוֹת זֶרַע וְלָתֵת פְּרִי יְבוּלָיו
מְטַר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ יוֹרִיד עִם אֲגָלָיו
הֱיוֹת דָּשֵׁן וְשָׁמֵן כָּל פְּרִי עֵץ וְעָלָיו

כל אלה בקשה להפרחת צמח השדה ופרי העץ. מתוך שהמשורר מצפה שתיענה תפילתו, הוא צופה גם לביאת המשיח: חִישׁ וּשְׁלַח עֹפֶר. בקשת החשת הגאולה היא בניגוד לנאמר בשיר השירים שהגאולה תבוא רק אחרי כיליון הרע: "עד שיפוח היום ונסו הצללים". אדרבה, מבקש המשורר – טֶרֶם יְנוּסוּן צְלָלָיו.

הבקשה מגובה על ידי זכות אברהם: זָכֹר יִזְכֹּר לִי נוֹטֵעַ אֲשָׁלָיו ("ויטע אשל בבאר שבע"), משום שבאותו אשל ביטא אברהם לפי מסורת חז"ל את מידת החסד ורחבות הלב כלפי העוברים והשבים, שהיה מאכילם ומשקם מפירותיו. כך ראוי שיוריד ה' את הגשם ויושיענו מהגלות מהרה, כדי לבטא את מידתו של אברהם.

המוטיבים המתארים את כנסת ישראל המצפה לתקומתה לקוחים אף הם משיר השירים: "גן נעול אחותי כלה", "שלחייך פרדס רימונים". מתוך כך נאמר בשירנו: קוֹמֵם גַּן נָעוּל וּפַרְדֵּס רִמּוֹן שְׁתִילָיו. אף ירושלים והמקדש, המשולים לצואר (המחבר את הראש לגוף, כדרך שהמקדש מחבר את העליונים והתחתונים) הדומה למגדל השן, מוזכרים: קִרְיַת חָנָה דָוִד וּמִגְדַּל עֹז חֲיָלָיו / שׁוֹבֵב (=השב) לְצַוַּאר הַשֵּׁן (=לירושלים) מְלוּאֵי הוֹד כְּלִילָיו (=כתרי כהונה ומלכות) /  בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת.

ולבסוף, חזון אחרית הימים האוניברסלי: וְנָהְרוּ כָל הַגּוֹיִם אֵלָיו / אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו.

הרב אורי שרקי הוא רב קהילת "בית יהודה" בירושלים, מלמד במכון מאיר ובראש יהודי.