audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

חייב איניש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר חייב איניש
מעגל השנה פורים
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • מִחַיַּב אֱנִישׁ לְבַסּוֹמֵי בְּפוּרַיָּא – חייב אדם להתבשם (להשתכר) בפורים.
    • עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדֳּכַי – עד שלא יידע להבחין בין 'ארור המן' ו'ברוך מרדכי'. התלמוד הבבלי סומך לקביעה זו את הסיפור הבא: "רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי [ = רבה ורבי זירא עשו סעודת פורים יחד]. איבסום [= השתכרו]. קם רבה שחטיה לרבי זירא [=עמד רבה ו'שחט' (הרג) את רבי זירא, מתוך שכרותו]. למחר בעי רחמי ואחייה [=למחרת ביקש עליו רחמים מהקדוש ברוך הוא והחייה אותו]. לשנה אמר ליה [=כעבור שנה, כשהגיע שוב פורים, אמר לו רבה לרבי זירא]: ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי [=יבוא אדוני ונעשה שוב סעודת פורים יחד]! - אמר ליה: לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא [=אמר לו: לא בכל שעה ושעה מתרחש נס, כלומר – אם הצלחת להציל אותי ממוות לפני שנה, אין כל ערובה שתצליח בכך גם השנה...]". יש מן הפוסקים שביקשו לראות בסיפור זה, הפורימי כשלעצמו, ראייה לכך שהגמרא מתנגדת להפרזה בשתיית יין בפורים (כך למשל רבנו מנחם המאירי, מחכמי פרובאנס במאות ה- 13-14, בפירושו לסוגיה), אך יש גם שראוהו כמעשה אגדה שאינו משנה את מסקנתה ההלכתית של הסוגיה (כך למשל הרי"ף, מחכמי צפון אפריקה במאה ה-11). וראו עוד על כך במדור 'על הפיוט'.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?