ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
כי תבואו אל הארץ / מילים: יחיאל עדאקי ומנשה רבינא | לחן תימני מסורתי לחן "ארץ זבת חלב": אליהו גמליאל כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה וְנָתַן הָעֵץ פִּרְיוֹ וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת, עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת, עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת. וִישַׁבְתֶּם אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וִהְיִיתֶם כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת, עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת, עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת. וּבְנִיתֶם חָרְבוֹת עוֹלָם שֹׁמְמוֹת תְּקוֹמְמוּ וִחְיִיתֶם עַל-אַדְמַתְכֶם לָבֶטַח וּלְעוֹלָם. עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת, עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת, עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת. וואו וואו... אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. |
|
בעליות הראשונות החלה התפתחות מוזיקלית חדשה, שהמשיכה ככל שהתעצבה דמותה של החברה היהודית בארץ ישראל – בניית רפטואר שירים עברי חדש, מותאם לילדים הצעירים, המשלב בין המסורת היהודית, השפה העברית המתחדשת ומעגל השנה והחיים בארץ ישראל. ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, הפך במסגרת זו גם לחג הנטיעות, המסמלות את התחדשות היישוב היהודי באופן מעשי. השיר "כי תבואו אל הארץ" המוכר כאחד השירים המלווה את ט"ו בשבט במדינת ישראל, נולד בעצם ממקור מעניין. שנות השלושים של המאה העשרים. מנשה רבינא, מגדולי מלחיני ישראל (מלחניו: "אליעזר והגזר", "השקדיה פורחת" "מי ימלל"), ביקש לייצר שיר ילדים ישראלי חדש לט"ו בשבט. לשם כך הוא פנה ליחיאל עדאקי, איש ציבור, מלחין ומוזיקאי מיוצאי תימן, שגם הנהיג מקהלה ובה שמונים איש ואיש לשירת יהודי תימן. עדאקי שילב לחנים תימניים מוכרים למנגינה אחת, והצמיד לה את מילות הפסוק. רבינא עיבד את הלחן והמילים, וכך נולד בשנות השלושים של המאה העשרים השיר "כי תבואו אל הארץ", שנעשה לנחלת כלל ילדי ישראל. התוצר – המוצג לפניכם, הוא למעשה מעין פיוט משובץ בפסוקים מהמקרא ומהנביאים, כפי שניתן לראות בפירוש הצמוד. שינוי משמעותי הוא בפתח השיר. בעוד הפסוק מדבר על נטיעת כל עץ מאכל, בשיר המילה הסמוכה ל"עץ" היא "תחילה". מדוע? במדרש מופיע, כי תחילת מעשיו של הקב"ה בעולמו היו "במטע תחילה", בהתייחס לעצים שניטעו בגן עדן. המסר מכך הוא לעם ישראל – כאשר ייכנסו לארץ, תחילת עיסוקם תהא במטע. מסר זה מחובר לתפיסה ציונית-מעשית של התיישבות ועשייה. לביצוע השיר בדיסק "בואו לגני" צירפנו את הפסוק "ארץ זבת חלב ודבש" בלחנו של אליהו גמליאל, דמות ייחודית, מוזיקאי בולט בישראל בתחום ריקודי העם והשירה. המחרוזת מעבירה את המאזין מהלחן הרך והעדין שבשיר הראשון ללחן הקצבי והמוכר בשיר השני. אין ספק שהשילוב בין לחן תימני, מקורות מקראיים וישראליות מתחדשת יצר תוצאה נוגעת ללב. הדיסק "בואו לגני" הופק בשיתוף הזמנה לפיוט, משרד החינוך, יד בן צבי ובתמיכת קרן מתנאל.
|
| כותר |
כי תבואו אל הארץ |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
בעליות הראשונות החלה התפתחות מוזיקלית חדשה, שהמשיכה ככל שהתעצבה דמותה של החברה היהודית בארץ ישראל - בניית רפטואר שירים עברי חדש, מותאם לילדים הצעירים, המשלב בין המסורת היהודית, השפה העברית המתחדשת ומעגל השנה והחיים בארץ ישראל. ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, הפך במסגרת זו גם לחג הנטיעות, המסמלות את התחדשות היישוב היהודי באופן מעשי.
השיר "כי תבואו אל הארץ" המוכר כאחד השירים המלווה את ט"ו בשבט במדינת ישראל, נולד בעצם ממקור מעניין. שנות השלושים של המאה העשרים. מנשה רבינא, מגדולי מלחיני ישראל (מלחניו: "אליעזר והגזר", "השקדיה פורחת" "מי ימלל"), ביקש לייצר שיר ילדים ישראלי חדש לט"ו בשבט. לשם כך הוא פנה ליחיאל עדאקי, איש ציבור, מלחין ומוזיקאי מיוצאי תימן, שגם הנהיג מקהלה ובה שמונים איש ואיש לשירת יהודי תימן. עדאקי שילב לחנים תימניים מוכרים למנגינה אחת, והצמיד לה את מילות הפסוק. רבינא עיבד את הלחן והמילים, וכך נולד בשנות השלושים של המאה העשרים השיר "כי תבואו אל הארץ", שנעשה לנחלת כלל ילדי ישראל.
התוצר - המוצג לפניכם, הוא למעשה מעין פיוט משובץ בפסוקים מהמקרא ומהנביאים, כפי שניתן לראות בפירוש הצמוד. שינוי משמעותי הוא בפתח השיר. בעוד הפסוק מדבר על נטיעת כל עץ מאכל, בשיר המילה הסמוכה ל"עץ" היא "תחילה". מדוע? במדרש מופיע, כי תחילת מעשיו של הקב"ה בעולמו היו "במטע תחילה", בהתייחס לעצים שניטעו בגן עדן. המסר מכך הוא לעם ישראל - כאשר ייכנסו לארץ, תחילת עיסוקם תהא במטע. מסר זה מחובר לתפיסה ציונית-מעשית של התיישבות ועשייה.
לביצוע השיר בדיסק "בואו לגני" צירפנו את הפסוק "ארץ זבת חלב ודבש" בלחנו של אליהו גמליאל, דמות ייחודית, מוזיקאי בולט בישראל בתחום ריקודי העם והשירה. המחרוזת מעבירה את המאזין מהלחן הרך והעדין שבשיר הראשון ללחן הקצבי והמוכר בשיר השני.
אין ספק שהשילוב בין לחן תימני, מקורות מקראיים וישראליות מתחדשת יצר תוצאה נוגעת ללב.
הדיסק "בואו לגני" הופק בשיתוף הזמנה לפיוט, משרד החינוך, יד בן צבי ובתמיכת קרן מתנאל.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
