ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד אֲשֶׁר דִּבֶּר לַה' אֶת־דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל־ה' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל־אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל׃ וַיֹּאמַר אֶרְחָמְךָ ה' חִזְקִי׃ ה' סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה־בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן־יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי׃ מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן־אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃ אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי־מָוֶת וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתוּנִי׃ חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת׃ בַּצַּר־לִי אֶקְרָא ה' וְאֶל־אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו׃ וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי־חָרָה לוֹ׃ עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ־מִפִּיו תֹּאכֵל גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ׃ וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו׃ וַיִּרְכַּב עַל־כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּדֶא עַל־כַּנְפֵי־רוּחַ׃ יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ חֶשְׁכַת־מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים׃ מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי־אֵשׁ׃ וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה' וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ בָּרָד וְגַחֲלֵי־אֵשׁ׃ וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם׃ וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל מִגַּעֲרָתְךָ ה' מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֶּךָ׃ יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים׃ יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז וּמִשֹּׂנְאַי כִּי־אָמְצוּ מִמֶּנִּי׃ יְקַדְּמוּנִי בְיוֹם־אֵידִי וַיְהִי־ה' לְמִשְׁעָן לִי׃ וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי׃ יִגְמְלֵנִי ה' כְּצִדְקִי כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי׃ כִּי־שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי ה' וְלֹא־רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי׃ כִּי כָל־מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי וְחֻקֹּתָיו לֹא־אָסִיר מֶנִּי׃ וָאֱהִי תָמִים עִמּוֹ וָאֶשְׁתַּמֵּר מֵעֲוֺנִי׃ וַיָּשֶׁב־ה' לִי כְצִדְקִי כְּבֹר יָדַי לְנֶגֶד עֵינָיו׃ עִם־חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם־גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם׃ עִם־נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם־עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל׃ כִּי־אַתָּה עַם־עָנִי תוֹשִׁיעַ וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל׃ כִּי־אַתָּה תָּאִיר נֵרִי ה' אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי׃ כִּי־בְךָ אָרֻץ גְּדוּד וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג־שׁוּר׃ הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת־ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃ כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי ה' וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ׃ הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי׃ מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמֹתַי יַעֲמִידֵנִי׃ מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחֲתָה קֶשֶׁת־נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי׃ וַתִּתֶּן־לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי׃ תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי׃ אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא־אָשׁוּב עַד־כַּלּוֹתָם׃ אֶמְחָצֵם וְלֹא־יֻכְלוּ קוּם יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי׃ וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּי׃ וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם׃ יְשַׁוְּעוּ וְאֵין־מוֹשִׁיעַ עַל־ה' וְלֹא עָנָם׃ וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר עַל־פְּנֵי־רוּחַ כְּטִיט חוּצוֹת אֲרִיקֵם׃ תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עָם תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם עַם לֹא־יָדַעְתִּי יַעַבְדוּנִי׃ לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי בְּנֵי־נֵכָר יְכַחֲשׁוּ־לִי׃ בְּנֵי־נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם׃ חַי־ה' וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרוּם אֱלוֹהֵי יִשְׁעִי׃ הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי וַיַּדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּי׃ מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי אַף מִן־קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי׃ עַל־כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם ה' וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה׃ מגדל [מַגְדִּיל] יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד־עוֹלָם׃ <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
המנון תודה של המלך דוד על עזרת ה', גדולתו וגבורתו, שבהן הושיע את דוד מכל צרותיו והביאו לניצחון ולשלטון. יש במזמור תודה זה גם מעין סיכום של פרשת חיים. מזמור זה מופיע בשינויים קלים, לשוניים בעיקר, גם בספר שמואל (ב' כב). הגרסה שבספר תהלים נראית קצת ערוכה ומיושרת, מעין מעבר בין השירה הראשונית, שיש בה צורות לשוניות עתיקות וביטויים בלתי ברורים, לבין נוסח שנמסר לרבים.
קטע האודות לפרק לקוח מתוך פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לתהלים, מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
|
• (א) לַמְנַצֵּחַ, לְעֶבֶד ה', לְדָוִד, אֲשֶׁר דִּבֶּר לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם, בפרק הזמן שבו הִצִּיל ה' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל. (ב) וַיֹּאמַר דוד: אֶרְחָמְךָ, אוהַב אותך, ה' חִזְקִי, מקור חוזקי, מחזקי. (ג) ה' סַלְעִי, כמו על הסלע המוצק אוכל להישען עליך, להתרומם או לחסות בצלך כדי להינצל מפורענויות, וּמְצוּדָתִי, מבצרי וּמְפַלְטִי. ה' מציל אותי גם באופן פעיל. אֵלִי, צוּרִי, סלעי, חוזקי שאֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, כוח ישועתי, מִשְׂגַּבִּי, המעוז הגבוה שלי. הביטויים שבפסוק משקפים הגנות ואופני תמיכה גדלים והולכים. (ד) מְהֻלָּל אֶקְרָא ה', תמיד אני מהלל את ה' בתפילתי הואיל וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ. מכל הסכנות שנקלעתי אליהן בחיי ומכל רדיפותי ניצלתי - (ה) אֲפָפוּנִי, סבבו אותי חֶבְלֵי, חבלים הכורכים ומושכים אל מָוֶת, ובמובן נוסף: חבלי ייסורים, וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל, נחלים של רשעות, או: זרמים בלתי נשלטים יְבַעֲתוּנִי, הפחידו אותי. (ו) חֶבְלֵי שְׁאוֹל, קבר סְבָבוּנִי, קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת, מלכודות שהנכנס אליהן עלול שלא לצאת מהן חי. (ז) בַּצַּר לִי אֶקְרָא לה', וְאֶל אֱלֹֹהַי אֲשַׁוֵּעַ, והוא יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ את קוֹלִי, וְשַׁוְעָתִי ששיוועתי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו. בחלקו השני של המזמור מתוארת התגלות ה' בפאר ובעצמה. התגלות זו אינה קשורה דווקא למאורעותיו של דוד. תיאור כולל זה מזכיר מאורעות התגלות גדולים, כגון מעמד הר סיני: (ח) וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, וּמוֹסְדֵי, יסודות ההָרִים יִרְגָּזוּ, ינועו וירעדו, וַיִּתְגָּעֲשׁוּ, כִּי חָרָה לוֹ. ה' זעם על האויבים. (ט) מרוב כעס וחמימות עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ, וְאֵשׁ היוצאת מִפִּיו תֹּאכֵל, גֶּחָלִים, ניצוצות בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ. הוא הופיע באופן מבהיל. (י) וַיֵּט, ה' הִטה את השָׁמַיִם, כופף אותם כלפי מטה וַיֵּרַד, וַעֲרָפֶל היה תַּחַת רַגְלָיו. (יא) וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב, מצורות המרכבה האלוקית, וַיָּעֹף, וַיֵּדֶא, טס עַל כַּנְפֵי רוּחַ. גילוי שכינה מלוּוה ברוח חזקה. (יב) בהופעתו יָשֶׁת, ישים, יפרוש חֹשֶׁךְ להיות לו סִתְרוֹ, ואת סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ, המסַכים שסביבותיו ישים חֶשְׁכַת מַיִם, ענני גשם כבדים, עָבֵי, העננים שבשְׁחָקִים. (יג) עם זאת, מִנֹּגַהּ, מהזיו שכנֶגְדּוֹ את עָבָיו המאפילים עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ. אלו הם אופני התגלות הבוקעים ומתגלים מתוך ההסתר. (יד) וַיַּרְעֵם, השמיע רעם בַּשָּׁמַיִם ה', וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ, הקול נשמע אף הוא כמו בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ. הצירוף של קרח ואש מבטא עצמה אלוקית. (טו) וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם - את האויבים, וּבְרָקִים רָב, ירה וַיְהֻמֵּם, הבהיל ושבר אותם. בהתגלות ה' העולם כולו מזדעזע. (טז) פני הקרקע נבקעים, וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי, ערוצי מַיִם, וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת, יסודות התֵּבֵל. הכול נפתח, ועמקי תהום נחשפים. כל זה מִגַּעֲרָתְךָ, ה', מִנִּשְׁמַת, נשיבת רוּחַ אַפֶּךָ המזיזה את כל העולם. בצד תיאור גדולתו של ה' ועצמתו בעולם כולו מוצג הממד האישי הקרוב: (יז) יִשְׁלַח ה' את ידו מִמָּרוֹם ויִקָּחֵנִי, יַמְשֵׁנִי, הוא שולף אותי מִמַּיִם רַבִּים, (יח) כלומר, יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי העָז וּמִשֹּנְאַי כִּי אָמְצוּ, אשר חזקו מִמֶּנִּי. (יט) אויבי יְקַדְּמוּנִי, יצאו לקראתי בְיוֹם אֵידִי, המשבר שלי. ובכל זאת, גם בנפילתי - וַיְהִי ה' לְמִשְׁעָן לִי. (כ) וַיּוֹצִיאֵנִי מן המצוקה לַמֶּרְחָב, יְחַלְּצֵנִי מן הצרה כִּי חָפֵץ בִּי. בדימויים אלה מתוארת הצלת דוד בהשגחה פרטית עליו ובדרכים נסיות הכרוכות בשידוד המערכות ובזעזוע המציאות. עזרת ה' המתמדת ותמיכתו בדוד ללא הרף, איננה חסרת טעם. (כא) יִגְמְלֵנִי ה' כְּצִדְקִי, כְּבֹר יָדַי, כניקיון כפי יָשִׁיב לִי. (כב) כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי ה', וְלֹא רָשַׁעְתִּי, סטיתי מֵאֱלֹהָי. (כג) כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי. אני מכיר אותם ומודע להם תמיד, וְחֻקֹּתָיו של ה' לֹא אָסִיר ממֶנִּי. (כד) וָאֱהִי, והייתי תָמִים עִמּוֹ, וָאֶשְׁתַּמֵּר מֵעֲוֹנִי. (כה) וַיָּשֶׁב ה' לִי כְצִדְקִי, כְּבֹר יָדַי, כפי תומי ויושרי שלְנֶגֶד עֵינָיו. אני זוכה לחסדי ה' ולישועתו המיוחדת משום שתמיד הלכתי בדרכיו. חסד זה של ה' איננו יחס מיוחד וחריג. זוהי דרכו: (כו) אתה, ה', עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד, עושה חסד, ועִם גְּבַר, אדם תָּמִים בדרכיו תִּתַּמָּם, אתה נוהג בתום. (כז) עִם נָבָר, נקי, חף תִּתְבָּרָר, גם אתה נוהג אתו באותו אופן, וְעִם עִקֵּשׁ, עקום תִּתְפַּתָּל, אתה הולך בדרך עקלקלות. (כח) כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ, ומנגד - עֵינַיִם רָמוֹת, שחצניות תַּשְׁפִּיל. ה' מודד מידה כנגד מידה עם האדם. שוב חוזר המזמור אל הדיבור האישי: (כט) כִּי אַתָּה תָּאִיר את נֵרִי, כלי קיבול השמן. אתה הוא המאיר את חיי - ה' אֱלֹֹהַי יַגִּיהַּ, מאיר את חָשְׁכִּי. (ל) כִּי בְךָ, בעזרתך אָרֻץ, אני רודף, או: מרוצֵץ גְּדוּד של אויבים, וּבעזרת אלֹֹהַי אֲדַלֶּג על פני שׁוּר, חומה. דוד דילג כביכול מעל לחומות הערים הבצורות שכבש. (לא) אתה הָאֵל אשר תָּמִים דַּרְכּוֹ, נוהג עם הכול בשלמות ומשיב לאדם את גמולו הראוי לו. אִמְרַת, משפטו והבטחתו של ה' צְרוּפָה, מנוקה מכל פגם. וכמאמרו מָגֵן הוּא ה' לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ. (לב) כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי ה', וּמִי צוּר, סלע זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ. אין מעוז ותוקף מלבדו, ולכן החוסים בו זוכים לכל ההגנה הדרושה, גם כשהם נקלעים למצבי דחק. (לג) הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי, חוגר אותי בחָיִל, כוח והצלחה וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי, עושה את דרכי ישרה ושלמה. (לד) הוא מְשַׁוֶּה, מיישר, מעמיד את רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת הרצות במהירות וביציבות רבה, ולאחר מכן עַל בָּמֹתַי, רמותי, תעצומותי יַעֲמִידֵנִי, כדרך האיילים המגיעים אל פסגות ההרים. (לה) מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה, וְנִחֲתָה, ירדה, כביכול, קֶשֶׁת נְחוּשָׁה לזְרוֹעֹתָי. עשית את זרועותי כקשת חזקה שאינה נשברת. או: כל אחת מידי חזקה לדרוך כראוי קשת חזקה. (לו) וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ, הגנתך וישועתך, וִימִינְךָ, יכולתך ועצמתך תִסְעָדֵנִי, תומכת בי, וְעַנְוַתְךָ, שאתה מוכן לרדת ולעזור לי תַרְבֵּנִי, מפרנסת ומגדילה אותי. (לז) תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי, אתה מאפשר לי לפסוע פסיעות גדולות, כלומר להתקדם במהירות וביעילות, וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי בריצה הזאת. (לח) ומתוך כך אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִֹּיגֵם, וְלֹא אָשׁוּב מהמלחמה עַד כַּלּוֹתָם, שיושמדו. (לט) אֶמְחָצֵם, אני שובר את האויבים, וְלֹא יֻכְלוּ קוּם, יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי. (מ) וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל, חיזקת אותי לַמִּלְחָמָה, תַּכְרִיעַ את קָמַי, הקמים עלי תַּחְתָּי. (מא) וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף, בזכותך הם בורחים מלפני, וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם, אני משמיד אותם. (מב) הם יְשַׁוְּעוּ לעזרה, וְאֵין מוֹשִׁיעַ. הם יפנו עַל, אל ה', וְלֹא עָנָם. (מג) וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר המתפזר עַל פְּנֵי רוּחַ, שלא נשאר ממנו דבר, כְּטִיט, רפש רטוב שבחוּצוֹת אֲרִיקֵם, אשפכם. (מד) תְּפַלְּטֵנִי, הצלת אותי מֵרִיבֵי, ממריבות בתוך העָם, תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גם בגּוֹיִם. כיבושי הנרחבים הקנו לי שלטון לא רק במקומות הסמוכים המוכרים לי. גם עַם, עמים שלֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדוּנִי, מקבלים את מרותי. (מה) לְשֵׁמַע אֹזֶן, גם אותם שיודעים עלי רק מפי השמועה, יִשָּׁמְעוּ לִי, נשמעים לפקודותי מרחוק. בְּנֵי נֵכָר, אויבים וזרים יְכַחֲשׁוּ, ישקרו ויחניפו לִי כדי להכניע עצמם לפני וכדי לזכות בחסדי מרוב פחדם מפני מעמדי האיתן והתקיף. (מו) בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ, מתייבשים וקמלים, סר כוחם וְיַחְרְגוּ, הם נאלצים לצאת בבהלה מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם, ממסגרות ההגנה שלהם, ממבצריהם. המשורר, שהוא גם הכובש והמצביא, מסיים ואומר: (מז) חַי ופועל ישועות הוא ה', וּבָרוּךְ הוא צוּרִי, וְיָרוּם, מרומָם אֱלֹֹהֵי יִשְׁעִי, (מח) הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי, וַיַּדְבֵּר, מכניע, מוביל עַמִּים תַּחְתָּי. (מט) ה', שהוא מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי ואַף מִן קָמַי, העומדים נגדי תְּרוֹמְמֵנִי, מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי. (נ) עַל כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם, ה', וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה: (נא) מַגְדִּל יְשׁוּעוֹת למַלְכּוֹ דוד, המלך שבו בחר ה', וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לזה שנמשח למלכות - לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ - עַד עוֹלָם.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| כותר |
תהלים יח: למנצח לעבד ה' לדוד |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
(א) לַמְנַצֵּחַ, לְעֶבֶד ה', לְדָוִד, אֲשֶׁר דִּבֶּר לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם, בפרק הזמן שבו הִצִּיל ה' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל. (ב) וַיֹּאמַר דוד:
אֶרְחָמְךָ, אוהַב אותך, ה' חִזְקִי, מקור חוזקי, מחזקי. (ג) ה' סַלְעִי, כמו על הסלע המוצק אוכל להישען עליך, להתרומם או לחסות בצלך כדי להינצל מפורענויות, וּמְצוּדָתִי, מבצרי וּמְפַלְטִי. ה' מציל אותי גם באופן פעיל. אֵלִי, צוּרִי, סלעי, חוזקי שאֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, כוח ישועתי, מִשְׂגַּבִּי, המעוז הגבוה שלי. הביטויים שבפסוק משקפים הגנות ואופני תמיכה גדלים והולכים.
(ד) מְהֻלָּל אֶקְרָא ה', תמיד אני מהלל את ה' בתפילתי הואיל וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ. מכל הסכנות שנקלעתי אליהן בחיי ומכל רדיפותי ניצלתי - (ה) אֲפָפוּנִי, סבבו אותי חֶבְלֵי, חבלים הכורכים ומושכים אל מָוֶת, ובמובן נוסף: חבלי ייסורים, וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל, נחלים של רשעות, או: זרמים בלתי נשלטים יְבַעֲתוּנִי, הפחידו אותי. (ו) חֶבְלֵי שְׁאוֹל, קבר סְבָבוּנִי, קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת, מלכודות שהנכנס אליהן עלול שלא לצאת מהן חי. (ז) בַּצַּר לִי אֶקְרָא לה', וְאֶל אֱלֹֹהַי אֲשַׁוֵּעַ, והוא יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ את קוֹלִי, וְשַׁוְעָתִי ששיוועתי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו.
בחלקו השני של המזמור מתוארת התגלות ה' בפאר ובעצמה. התגלות זו אינה קשורה דווקא למאורעותיו של דוד. תיאור כולל זה מזכיר מאורעות התגלות גדולים, כגון מעמד הר סיני: (ח) וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, וּמוֹסְדֵי, יסודות ההָרִים יִרְגָּזוּ, ינועו וירעדו, וַיִּתְגָּעֲשׁוּ, כִּי חָרָה לוֹ. ה' זעם על האויבים. (ט) מרוב כעס וחמימות עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ, וְאֵשׁ היוצאת מִפִּיו תֹּאכֵל, גֶּחָלִים, ניצוצות בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ. הוא הופיע באופן מבהיל. (י) וַיֵּט, ה' הִטה את השָׁמַיִם, כופף אותם כלפי מטה וַיֵּרַד, וַעֲרָפֶל היה תַּחַת רַגְלָיו. (יא) וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב, מצורות המרכבה האלוקית, וַיָּעֹף, וַיֵּדֶא, טס עַל כַּנְפֵי רוּחַ. גילוי שכינה מלוּוה ברוח חזקה. (יב) בהופעתו יָשֶׁת, ישים, יפרוש חֹשֶׁךְ להיות לו סִתְרוֹ, ואת סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ, המסַכים שסביבותיו ישים חֶשְׁכַת מַיִם, ענני גשם כבדים, עָבֵי, העננים שבשְׁחָקִים. (יג) עם זאת, מִנֹּגַהּ, מהזיו שכנֶגְדּוֹ את עָבָיו המאפילים עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ. אלו הם אופני התגלות הבוקעים ומתגלים מתוך ההסתר. (יד) וַיַּרְעֵם, השמיע רעם בַּשָּׁמַיִם ה', וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ, הקול נשמע אף הוא כמו בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ. הצירוף של קרח ואש מבטא עצמה אלוקית. (טו) וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם - את האויבים, וּבְרָקִים רָב, ירה וַיְהֻמֵּם, הבהיל ושבר אותם. בהתגלות ה' העולם כולו מזדעזע. (טז) פני הקרקע נבקעים, וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי, ערוצי מַיִם, וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת, יסודות התֵּבֵל. הכול נפתח, ועמקי תהום נחשפים. כל זה מִגַּעֲרָתְךָ, ה', מִנִּשְׁמַת, נשיבת רוּחַ אַפֶּךָ המזיזה את כל העולם.
בצד תיאור גדולתו של ה' ועצמתו בעולם כולו מוצג הממד האישי הקרוב: (יז) יִשְׁלַח ה' את ידו מִמָּרוֹם ויִקָּחֵנִי, יַמְשֵׁנִי, הוא שולף אותי מִמַּיִם רַבִּים, (יח) כלומר, יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי העָז וּמִשֹּנְאַי כִּי אָמְצוּ, אשר חזקו מִמֶּנִּי.
(יט) אויבי יְקַדְּמוּנִי, יצאו לקראתי בְיוֹם אֵידִי, המשבר שלי. ובכל זאת, גם בנפילתי - וַיְהִי ה' לְמִשְׁעָן לִי. (כ) וַיּוֹצִיאֵנִי מן המצוקה לַמֶּרְחָב, יְחַלְּצֵנִי מן הצרה כִּי חָפֵץ בִּי.
בדימויים אלה מתוארת הצלת דוד בהשגחה פרטית עליו ובדרכים נסיות הכרוכות בשידוד המערכות ובזעזוע המציאות.
עזרת ה' המתמדת ותמיכתו בדוד ללא הרף, איננה חסרת טעם. (כא) יִגְמְלֵנִי ה' כְּצִדְקִי, כְּבֹר יָדַי, כניקיון כפי יָשִׁיב לִי. (כב) כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי ה', וְלֹא רָשַׁעְתִּי, סטיתי מֵאֱלֹהָי. (כג) כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי. אני מכיר אותם ומודע להם תמיד, וְחֻקֹּתָיו של ה' לֹא אָסִיר ממֶנִּי. (כד) וָאֱהִי, והייתי תָמִים עִמּוֹ, וָאֶשְׁתַּמֵּר מֵעֲוֹנִי. (כה) וַיָּשֶׁב ה' לִי כְצִדְקִי, כְּבֹר יָדַי, כפי תומי ויושרי שלְנֶגֶד עֵינָיו. אני זוכה לחסדי ה' ולישועתו המיוחדת משום שתמיד הלכתי בדרכיו.
חסד זה של ה' איננו יחס מיוחד וחריג. זוהי דרכו: (כו) אתה, ה', עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד, עושה חסד, ועִם גְּבַר, אדם תָּמִים בדרכיו תִּתַּמָּם, אתה נוהג בתום. (כז) עִם נָבָר, נקי, חף תִּתְבָּרָר, גם אתה נוהג אתו באותו אופן, וְעִם עִקֵּשׁ, עקום תִּתְפַּתָּל, אתה הולך בדרך עקלקלות. (כח) כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ, ומנגד - עֵינַיִם רָמוֹת, שחצניות תַּשְׁפִּיל. ה' מודד מידה כנגד מידה עם האדם.
שוב חוזר המזמור אל הדיבור האישי: (כט) כִּי אַתָּה תָּאִיר את נֵרִי, כלי קיבול השמן. אתה הוא המאיר את חיי - ה' אֱלֹֹהַי יַגִּיהַּ, מאיר את חָשְׁכִּי. (ל) כִּי בְךָ, בעזרתך אָרֻץ, אני רודף, או: מרוצֵץ גְּדוּד של אויבים, וּבעזרת אלֹֹהַי אֲדַלֶּג על פני שׁוּר, חומה. דוד דילג כביכול מעל לחומות הערים הבצורות שכבש. (לא) אתה הָאֵל אשר תָּמִים דַּרְכּוֹ, נוהג עם הכול בשלמות ומשיב לאדם את גמולו הראוי לו. אִמְרַת, משפטו והבטחתו של ה' צְרוּפָה, מנוקה מכל פגם. וכמאמרו מָגֵן הוּא ה' לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ. (לב) כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי ה', וּמִי צוּר, סלע זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ. אין מעוז ותוקף מלבדו, ולכן החוסים בו זוכים לכל ההגנה הדרושה, גם כשהם נקלעים למצבי דחק.
(לג) הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי, חוגר אותי בחָיִל, כוח והצלחה וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי, עושה את דרכי ישרה ושלמה. (לד) הוא מְשַׁוֶּה, מיישר, מעמיד את רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת הרצות במהירות וביציבות רבה, ולאחר מכן עַל בָּמֹתַי, רמותי, תעצומותי יַעֲמִידֵנִי, כדרך האיילים המגיעים אל פסגות ההרים. (לה) מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה, וְנִחֲתָה, ירדה, כביכול, קֶשֶׁת נְחוּשָׁה לזְרוֹעֹתָי. עשית את זרועותי כקשת חזקה שאינה נשברת. או: כל אחת מידי חזקה לדרוך כראוי קשת חזקה. (לו) וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ, הגנתך וישועתך, וִימִינְךָ, יכולתך ועצמתך תִסְעָדֵנִי, תומכת בי, וְעַנְוַתְךָ, שאתה מוכן לרדת ולעזור לי תַרְבֵּנִי, מפרנסת ומגדילה אותי. (לז) תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי, אתה מאפשר לי לפסוע פסיעות גדולות, כלומר להתקדם במהירות וביעילות, וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי בריצה הזאת. (לח) ומתוך כך אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִֹּיגֵם, וְלֹא אָשׁוּב מהמלחמה עַד כַּלּוֹתָם, שיושמדו. (לט) אֶמְחָצֵם, אני שובר את האויבים, וְלֹא יֻכְלוּ קוּם, יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי. (מ) וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל, חיזקת אותי לַמִּלְחָמָה, תַּכְרִיעַ את קָמַי, הקמים עלי תַּחְתָּי. (מא) וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף, בזכותך הם בורחים מלפני, וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם, אני משמיד אותם. (מב) הם יְשַׁוְּעוּ לעזרה, וְאֵין מוֹשִׁיעַ. הם יפנו עַל, אל ה', וְלֹא עָנָם. (מג) וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר המתפזר עַל פְּנֵי רוּחַ, שלא נשאר ממנו דבר, כְּטִיט, רפש רטוב שבחוּצוֹת אֲרִיקֵם, אשפכם. (מד) תְּפַלְּטֵנִי, הצלת אותי מֵרִיבֵי, ממריבות בתוך העָם, תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גם בגּוֹיִם. כיבושי הנרחבים הקנו לי שלטון לא רק במקומות הסמוכים המוכרים לי. גם עַם, עמים שלֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדוּנִי, מקבלים את מרותי. (מה) לְשֵׁמַע אֹזֶן, גם אותם שיודעים עלי רק מפי השמועה, יִשָּׁמְעוּ לִי, נשמעים לפקודותי מרחוק. בְּנֵי נֵכָר, אויבים וזרים יְכַחֲשׁוּ, ישקרו ויחניפו לִי כדי להכניע עצמם לפני וכדי לזכות בחסדי מרוב פחדם מפני מעמדי האיתן והתקיף. (מו) בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ, מתייבשים וקמלים, סר כוחם וְיַחְרְגוּ, הם נאלצים לצאת בבהלה מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם, ממסגרות ההגנה שלהם, ממבצריהם.
המשורר, שהוא גם הכובש והמצביא, מסיים ואומר: (מז) חַי ופועל ישועות הוא ה', וּבָרוּךְ הוא צוּרִי, וְיָרוּם, מרומָם אֱלֹֹהֵי יִשְׁעִי, (מח) הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי, וַיַּדְבֵּר, מכניע, מוביל עַמִּים תַּחְתָּי. (מט) ה', שהוא מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי ואַף מִן קָמַי, העומדים נגדי תְּרוֹמְמֵנִי, מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי. (נ) עַל כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם, ה', וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה: (נא) מַגְדִּל יְשׁוּעוֹת למַלְכּוֹ דוד, המלך שבו בחר ה', וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לזה שנמשח למלכות - לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ - עַד עוֹלָם.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
