ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
לַמּוֹלֶדֶת שׁוּבִי רָנִּי צַהֲלִי בַּת יְפֵהפִיָּה בְּתוֹכֵךְ אֶתֵן מִשְׁכָּנִי בָּנוּי עַל הַר הַמּוֹרִיָּה אוֹרִי נָאוָה כִּי בָא אוֹרֵךְ וְשִׁכְחִי יְמֵי שִׁפְלוּתֵךְ עוּרִי יָפָה שִׁירִי שִׁירֵךְ כִּי תַמּוּ יְמֵי גָּלוּתֵךְ וּבְנֵה אוּלַמָּךְ וּדְבִירָךְ שָׁמָּה עַל אֶרֶץ צְבִיָּה שׁוּבִי אֶל מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ שׁוּבִי אַתְּ וַאֲנִי אָשׁוּבָה וְאֶגְאַל אֶת שְׁבִיּוֹתַיִךְ וְיִהְיוּ לְאַלְפֵי רְבָבָה אֲרַחֵם עַל אַדְמוֹתַיִךְ וּתְהִי לְגֶפֶן פֹּרִיָּה רַעְיָה חֲבִיבָה עֲדִינָה גִּילִי שִׂמְחִי שִׁיר דַּבֵּרִי פִּרְחִי כְּצִיץ כַּשּׁוֹשַׁנָּה וּדְגִי וּרְבִי עֲשִׂי פֶרִי כִּי הַגְּאֻלָּה נְכוֹנָה וְאֶשְׁלַח יִנּוֹן וְאֵלִיָּה |
|
שיר ממסורת יהודי תוניסיה, שאותו חיבר אשר מזרחי ללחן של שיר ערבי. המשורר בחר לכתוב את שירו מפי הדוד, הפונה לרעיה במילות חיבה וברוך וקורא לה לשוב למולדת, לשוב אל דודהּ, לחדש ימיה כקדם. "שׁוּבִי אֶל מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ", הוא קורא לה, לא רק אל המקום הפיזי, הממשי, אלא אל מקורה, אל עצמיותה. אשר מזרחי עצמו ברח מארץ ישראל לתוניסיה מאימת הצבא הטורקי, ובה עשה את רוב שנותיו. למולדת הוא שב בסוף ימיו, אחרי מלחמת ששת הימים, ונפטר בירושלים כמעט מיד לאחר שובו. |
|
• לַמּוֹלֶדֶת שׁוּבִי רָנִּי - המשורר פונה אל כנסת ישראל, הבת היפהפיה, במלים המושמות בפי האל, וקורא לה לשוב לציון. המשורר נשען על נבואתו של זכריה (ב, יד): רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם ה'. |
| כותר |
למולדת שובי רוני |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום הזיכרון ויום העצמאות;יום ירושלים;לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• לַמּוֹלֶדֶת שׁוּבִי רָנִּי - המשורר פונה אל כנסת ישראל, הבת היפהפיה, במלים המושמות בפי האל, וקורא לה לשוב לציון. המשורר נשען על נבואתו של זכריה (ב, יד): רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם ה'.
• מִשְׁכָּנִי בָּנוּי עַל הַר הַמּוֹרִיָּה - בית המקדש, אשר עפ"י המסורת בנוי על הר המוריה, מקום עקדתו של יצחק אבינו.
• אוֹרִי נָאוָה כִּי בָא אוֹרֵךְ - האל קורא לנאוה, כנסת ישראל, להתעורר, שכן הנה יום גאולתה מגיע. עפ"י ישעיהו ס, א: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵך וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח. הכינוי נאוה לכנסת ישראל, הרעיה, לקוח משיר השירים (ראו שם א, ה; ו, ד).
• שִׁפְלוּתֵךְ - בגלות.
• וּבְנֵה אוּלַמָּךְ וּדְבִירָךְ - אולם ודביר הם כינויים לבית המקדש.
• שָׂמָּה עַל אֶרֶץ צְבִיָּה - ארץ ישראל מכונה גם ארץ הצבי,כפי שמופיע למשל בדניאל יא, טז: וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְכָלָה בְיָדוֹ. צבי מלשון חפץ בארמית, ארץ שהכל חפצים בה. כאן בוחר המשורר להטות את הביטוי ללשון נקבה, שכן מדובר בכנסת ישראל, המשולה גם לצביה, כמופיע בשיר השירים.
• שׁוּבִי אֶל מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ - שובי אל מקום משכנך, ארץ ישראל, עפ"י הפשט, ובעקבות רש"י לפסוק בשיר השירים (א, ח) המדבר על משכנות הרועים, הקריאה היא גם לשוב אל דרך אבותייך.
• שׁוּבִי אַתְ וַאֲנִי אָשׁוּבָה - הדוד קורא לרעיה לשוב אליו ואז אף הוא ישוב אליה. המשורר נשען על נבואתו של מלאכי (ג, ז): לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי וְלֹא שְׁמַרְתֶּם שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר ה' צְבָאוֹת וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה נָשׁוּב. כהד לכך עונה לו הרעיה בסוף מגילת איכה (ה, כא): הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.
• וְאֶגְאַל אֶת שְׁבִיּוֹתַיִךְ - את השבויים בגלות.
• וְיִהְיוּ לְאַלְפֵי רְבָבָה - האל מברך את הגולים, שירבו ויעצמו, עפ"י הלשון של ברכת נחור ולבן לרבקה בצאתה מחרן לארץ כנען להינשא ליצחק: וַיְבָרְכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה... (בראשית כד, ס).
• וּתְהִי לְגֶפֶן פֹּרִיָּה - אדמות ארץ ישראל יפרחו וירבו כגפן פוריה. הביטוי לקוח מתהילים קכח, ג: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. גפן היא גם כינוי לכנסת ישראל, שנמשלה לגפן עפ"י האמור במסכת חולין צב, ע"א: רבי ירמיה בר אבא אמר, גפן אלו ישראל. וכן הוא אומר (תהילים פ): גפן ממצרים תסיע, שלשה שריגים אלו שלשה רגלים שישראל עולין בהן בכל שנה ושנה .והיא כפורחת עלתה נצה - הגיע זמנן של ישראל.
• פִּרְחִי כְּצִיץ כַּשּׁוֹשַׁנָּה - בבוא הגאולה, תפרחי כשושנה. גם שושנה היא אחד מהכינויים בהם נתכנתה כנסת ישראל, כמופיע בשיר השירים (ב, ב): כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. המילה ציץ מקשרת אותנו אל הפסוק המתאר את מטהו של אהרון שאף הוא פרח באורח פלא, ממש כשם שתפרח כנסת ישראל בגאולה העתידה באורח ניסי ופלאי. כך כתוב בבמדבר יז, כג: וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.
• וּדְגִי - מלשון דגה. האל מברך את הרעיה שתפרה ותרבה כדגים, הידועים בפוריותם.
• וּרְבִי - התרבי.
• וְאֶשְׁלַח יִנּוֹן וְאֵלִיָּה - ינון הוא כינוי למלך המשיח (עפ"י סנהדרין צח, ע"ב). אליה הוא אליהו הנביא העתיד לבוא ולבשר את הגאולה, לפני בוא יום ה'. כך בנבואתו של מלאכי (ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
