כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
חידון: מה אתם יודעים על רחל המשוררת?
לכתבה בבלוג הספרייה
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
עכשווי - ישראל
כל המסורות
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
עכשווי - ישראל
-
1.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) אורי אהרן
-
2.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) אורי קרויזר
-
3.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) אלכס בן דוד בקר
-
4.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) גרשון קנאי
-
5.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) דוד רפאל בן עמי
-
6.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) הנרי צימר
-
7.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) ללא מבצע
-
8.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) מיכאל יעקב פרידמן
-
9.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) מרדכי ברויאר
-
10.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) מתפללי בית כנסת בנין ציון
-
11.
מרכז אסיה וקווקאז - הודו בית הכנסת "שערי צדק" - דימונה
-
12.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס בטבריה תשנ"ז
-
13.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
-
14.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
נגן שירים ברצף
|
אלי ציון ועריה אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ וְכִבְתוּלָה חֲגוּרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ עֲלֵי אַרְמוֹן אֲשֶׁר נֻטַּשׁ בְּאַשְׁמַת צֹאן עֲדָרֶיהָ וְעַל בִּיאַת מְחָרְפֵי אֵל בְּתוֹךְ מִקְדַּשׁ חֲדָרֶיהָ עֲלֵי גָלוּת מְשָׁרְתֵי אֵל נְעִימֵי שִׁיר זְמָרֶיהָ וְעַל דָּמָם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ כְּמוֹ מֵימֵי יְאוֹרֶיהָ עֲלֵי הֶגְיוֹן מְחוֹלֶיהָ אֲשֶׁר דָּמַם בְּעָרֶיהָ וְעַל וַעַד אֲשֶׁר שָׁמַם וּבִטּוּל סַנְהֶדְרֶיהָ עֲלֵי זִבְחֵי תְמִידֶיהָ וּפִדְיוֹנֵי בְּכוֹרֶיהָ וְעַל חִלּוּל כְּלֵי הֵיכָל וּמִזְבֵּחַ קְטוֹרֶיהָ עֲלֵי טַפֵּי מְלָכֶיהָ בְּנֵי דָוִד גְּבִירֶיהָ וְעַל יָפְיָם אֲשֶׁר חָשַׁךְ בְּעֵת סָרוּ כְּתָרֶיהָ עֲלֵי כָבוֹד אֲשֶׁר גָּלָה בְּעֵת חָרְבַּן דְּבִירֶיהָ וְעַל לוֹחֵץ אֲשֶׁר לָחַץ וְשָׂם שַׂקִּים חֲגוֹרֶיהָ עֲלֵי מַחַץ וְרֹב מַכּוֹת אֲשֶׁר הֻכּוּ נְזִירֶיהָ וְעַל נִפּוּץ אֱלֵי סֶלַע עֲוִילֶיהָ נְעָרֶיהָ עֲלֵי שִׂמְחַת מְשַׂנְאֶיהָ בְּשָׂחְקָם עַל שְׁבָרֶיהָ וְעַל עִנּוּי בְּנֵי חוֹרִין נְדִיבֶיהָ טְהוֹרֶיהָ עֲלֵי פֶשַׁע אֲשֶׁר עָוְתָה סְלוֹל דֶּרֶךְ אֲשׁוּרֶיהָ וְעַל צִבְאוֹת קְהָלֶיהָ שְׁזוּפֶיהָ שְׁחוֹרֶיהָ עֲלֵי קוֹלוֹת מְחָרְפֶיהָ בְּעֵת רַבּוּ פְגָרֶיהָ וְעַל רִגְשַׁת מְגַדְפֶיהָ בְּתוֹך מִשְׁכַּן חֲצֵרֶיהָ עֲלֵי שִׁמְךָ אֲשֶׁר חֻלַּל בְּפִי קָמֵי מְצֵרֶיהָ וְעַל תַּחַן יְצַוְּחוּ לָךְ קְשׁוֹב וּשְׁמַע אֲמָרֶיהָ |
|
קינה קדומה שהיתה נפוצה בכל מנהגי התפילה והסידורים אולם בימינו מושרת רק בקהילות האשכנזיות. את הקינה שר הקהל כולו, בעמידה, והיא חותמת את סדר הקינות הנאמרות בתפילת שחרית של תשעה באב. זוהי הקינה היחידה שיש לה לחן משלה, לעומת שאר הקינות הנאמרות בנעימת קינה קבועה. הקינה הזו שימשה השראה לקינה על השואה הנקראת 'אלי אלי נפשי בכי', אותה חיבר הרב ביאלר בורשה עירו, אליה שב עם תום מלחמת העולם. הפיוט נפתח במילה - 'אֱלִי' – שפירושה הוא 'שאי קינה, בכי', אולם המצלול שלה הוא רב משמעות, שכן הוא נשמע גם כמו פנייה אל האל. באמצעות כפל משמעות זה פונה המשורר בה בעת אל ציון ואל האל: לציון הוא אומר- בכי, קונני, ואילו לקב"ה הוא כמו אומר - אלי, ראה מה היה לציון ועריה. המשורר משתמש בשני דימויים נשיים על מנת לתאר את כאבה וצערה של ציון – מצד אחד כאבה של היולדת, כאב המביא עמו חיים חדשים, ומצד שני אסונה של כלה שהתאלמנה עוד קודם שמומשה בריתה עם חתנה. לאורך הפיוט נמנית רשימת אסונותיה של ציון, סיבות אבלה, הבנויה על המלים הפותחות כל שורה "עלי" ו"ועל" לסירוגין. רשימת הפורענויות מסודרת על סדר הא"ב, על הדרך שבה בנויים רוב פרקיה של אם הקינות – מגילת איכה. צורה ספרותית זו מעידה על היקפו המלא של האסון שפקד את העם. רק בבית האחרון מסתבר שהפיוט אינו מהווה רק פנייה אל ציון לזעוק את זעקתה, אלא גם פנייה לאלוהים להקשיב לזעקה זו, שכן באסונה של ציון מתחלל גם שמו של האל. הפיוט פותח כל בית במלה עֲלֵי ומסיים בחרוז "הָ" ובכך מעצים ומהדהד קולות של שבר, אנחה ויללה - אנו כמו שומעים אָה, אַי, אַלְלַי. גם המלה הפותחת את הפיוט - אֱלִי - היא בעלת מצלול רב משמעות - באשר היא נשמעת גם כ-אֵלִי - במשמעות של פנייה לאל. כך פונה המשורר בה בעת אל ציון ואל האל: לציון הוא אומר- בכי, קונני, ואילו לקב"ה הוא כמו אומר - אלי, ראה מה היה לציון ועריה. |
| • אֱלִי – יללי, שאי קינה, בכי. הביטוי לקוח מיואל (א, ח) ושם אומר רש"י - אליא מתרגמינן קינה. • צִיּוֹן וְעָרֶיהָ – ציון והערים הנלוות אליה. • כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ – כבכיה של היולדת מכאב צירי הלידה. • וְכִבְתוּלָה חֲגוּרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ – השיבוץ מיואל א, ח: אֱלִי כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ. נראה כי הנביא והפיטן מדמים את אבלה של ציון לאבלה של אשה שטרם שמימשה אהבתה מת בעלה, שכן היא בתולה המתאבלת על בעל נעוריה. • עֲלֵי אַרְמוֹן אֲשֶׁר נֻטַּשׁ – בכי על בית המקדש שנעזב. • בְּאַשְׁמַת צֹאן עֲדָרֶיהָ – באשמת עם ישראל. • וְעַל בִּיאַת מְחָרְפֵי אֵל – כניסת האויבים, המגדפים את אלוהי ישראל. • בְּתוֹךְ מִקְדַּשׁ חֲדָרֶיהָ – אל תוך חדרי בית המקדש. • עֲלֵי גָלוּת מְשָׁרְתֵי אֵל – בכי על הלוויים שגלו. • נְעִימֵי שִׁיר זְמָרֶיהָ – הלוויים שהנעימו שירים וזמירות בבית המקדש. הביטוי שאוב מכינויו של דוד המלך, שנקרא נעים זמירות ישראל (שמואל ב כג, א). • הֶגְיוֹן מְחוֹלֶיהָ – קול נגינת ריקודיה. • אֲשֶׁר דָּמַם בְּעָרֶיהָ – אשר נדם. • וְעַל וַעַד אֲשֶׁר שָׁמֵם וּבִטּוּל סַנְהֶדְרֶיהָ – על בתי הדין והסנהדרין שבטלה. הסנהדרין היתה בית הדין הגדול שישב בלשכת הגזית שבבית המקדש. • זִבְחֵי תְמִידֶיהָ – קרבן התמיד היה מוקרב תמיד, מדי יום, בבוקר ובערב. עם חורבן המקדש בטל התמיד. • וּפִדְיוֹנֵי בְּכוֹרֶיהָ – מצוות עשה היא לפדות את הבכורות ולתת לכהן חמשה שקלי כסף. מתנת כהנים זו אינה קשורה למקדש. • וְעַל חִלּוּל כְּלֵי הֵיכָל – האויבים טימאו וחיללו את כלי המקדש. • וּמִזְבֵּחַ קְטוֹרֶיהָ – מזבח הקטורת בבית המקדש. • עֲלֵי טַפֵּי מְלָכֶיהָ – הילדים, בני שושלת המלוכה. • בְּנֵי דָוִד גְּבִירֶיהָ –בני המלוכה, שנלקחו בשבי. • וְעַל יָפְיָם אֲשֶׁר חָשַׁךְ – נסתר יופים. • בְּעֵת סָרוּ כְּתָרֶיהָ – כאשר ירדה ממלכותה. • עֲלֵי כָבוֹד אֲשֶׁר גָּלָה – השכינה שגלתה עם חורבן הבית. עפ"י דברי כלתו של פנחס שקראה לבנה "אי כבוד" בשמואל א ד כא-כב: גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלוֹהִים וְאֶל חָמִיהָ וְאִישָׁהּ. וַתֹּאמֶר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי נִלְקַח אֲרוֹן הָאֱלֹוהִים. • בְּעֵת חָרְבַּן דְּבִירֶיהָ – בזמן חורבן מקדשה. • וְעַל לוֹחֵץ אֲשֶׁר לָחַץ – האויב שצרר. • וְשָׂם שַׂקִּים חֲגוֹרֶיהָ – הביא לאבלה. חגירת שק היא אחד ממנהגי האבלות (ראו ההפניה ליואל בפתיחת השיר). • מַחַץ וְרֹב מַכּוֹת – שבר ומכות, לפי הביטוי מישעיה ל, כו וּמַחַץ מַכָּתוֹ. • אֲשֶׁר הֻכּוּ נְזִירֶיהָ – שריה וחשוביה (מלשון נזר). • וְעַל נִפּוּץ אֱלֵי סֶלַע – לפי האמור בתהלים קלז, ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע אודות בת בבל. כאן הדברים מוסבים לילדיה של ציון אותם מנפץ האויב באכזריות אל הסלעים. • עֲוִילֶיהָ – ילדיה, מלשון עוּל ימים. • שִׂמְחַת מְשַׂנְאֶיהָ בְּשָׂחְקָם עַל שְׁבָרֶיהָ – האויב שמח על אסונה של ציון ומפלתה. • פֶשַׁע אֲשֶׁר עָוְתָה – על חטאיה. • סְלוֹל דֶּרֶךְ אֲשׁוּרֶיהָ – שאותם סללה ברגליה, כמו דרך חטאים. • צִבְאוֹת קְהָלֶיהָ – קהליה הרבים. • שְׁזוּפֶיהָ שְׁחוֹרֶיהָ – שנשרפו בחורבן. • קוֹלוֹת מְחָרְפֶיהָ – קולות אויביה מגדפיה. • בְּעֵת רַבּוּ פְגָרֶיהָ – כאשר מספר חלליה הלך וגדל. • רִגְשַׁת מְגַדְפֶיהָ – התאספות מקלליה. • בְּתוֹך מִשְׁכַּן חֲצֵרֶיהָ – בתוך חצרות משכנה, מקדשה. • שִׁמְךָ אֲשֶׁר חֻלַּל בְּפִי קָמֵי מְצֵרֶיהָ– שם ה' חולל בפי האויבים. • וְעַל תַּחַן יְצַוְּחוּ לָךְ – תחינתם שזועקים ומתחננים אליך. • קְשׁוֹב וּשְׁמַע אֲמָרֶיהָ – הקשב ושמע לדבריהם, לתחינתם. |
| כותר |
אלי ציון ועריה |
|---|---|
| מעגל השנה |
תשעה באב |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• אֱלִי – יללי, שאי קינה, בכי. הביטוי לקוח מיואל (א, ח) ושם אומר רש"י - אליא מתרגמינן קינה. • צִיּוֹן וְעָרֶיהָ – ציון והערים הנלוות אליה. • כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ – כבכיה של היולדת מכאב צירי הלידה. • וְכִבְתוּלָה חֲגוּרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ – השיבוץ מיואל א, ח: אֱלִי כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ. נראה כי הנביא והפיטן מדמים את אבלה של ציון לאבלה של אשה שטרם שמימשה אהבתה מת בעלה, שכן היא בתולה המתאבלת על בעל נעוריה. • עֲלֵי אַרְמוֹן אֲשֶׁר נֻטַּשׁ – בכי על בית המקדש שנעזב. • בְּאַשְׁמַת צֹאן עֲדָרֶיהָ – באשמת עם ישראל. • וְעַל בִּיאַת מְחָרְפֵי אֵל – כניסת האויבים, המגדפים את אלוהי ישראל. • בְּתוֹךְ מִקְדַּשׁ חֲדָרֶיהָ – אל תוך חדרי בית המקדש. • עֲלֵי גָלוּת מְשָׁרְתֵי אֵל – בכי על הלוויים שגלו. • נְעִימֵי שִׁיר זְמָרֶיהָ – הלוויים שהנעימו שירים וזמירות בבית המקדש. הביטוי שאוב מכינויו של דוד המלך, שנקרא נעים זמירות ישראל (שמואל ב כג, א). • הֶגְיוֹן מְחוֹלֶיהָ – קול נגינת ריקודיה. • אֲשֶׁר דָּמַם בְּעָרֶיהָ – אשר נדם. • וְעַל וַעַד אֲשֶׁר שָׁמֵם וּבִטּוּל סַנְהֶדְרֶיהָ – על בתי הדין והסנהדרין שבטלה. הסנהדרין היתה בית הדין הגדול שישב בלשכת הגזית שבבית המקדש. • זִבְחֵי תְמִידֶיהָ – קרבן התמיד היה מוקרב תמיד, מדי יום, בבוקר ובערב. עם חורבן המקדש בטל התמיד. • וּפִדְיוֹנֵי בְּכוֹרֶיהָ – מצוות עשה היא לפדות את הבכורות ולתת לכהן חמשה שקלי כסף. מתנת כהנים זו אינה קשורה למקדש. • וְעַל חִלּוּל כְּלֵי הֵיכָל – האויבים טימאו וחיללו את כלי המקדש. • וּמִזְבֵּחַ קְטוֹרֶיהָ – מזבח הקטורת בבית המקדש. • עֲלֵי טַפֵּי מְלָכֶיהָ – הילדים, בני שושלת המלוכה. • בְּנֵי דָוִד גְּבִירֶיהָ –בני המלוכה, שנלקחו בשבי. • וְעַל יָפְיָם אֲשֶׁר חָשַׁךְ – נסתר יופים. • בְּעֵת סָרוּ כְּתָרֶיהָ – כאשר ירדה ממלכותה. • עֲלֵי כָבוֹד אֲשֶׁר גָּלָה – השכינה שגלתה עם חורבן הבית. עפ"י דברי כלתו של פנחס שקראה לבנה "אי כבוד" בשמואל א ד כא-כב: גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלוֹהִים וְאֶל חָמִיהָ וְאִישָׁהּ. וַתֹּאמֶר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי נִלְקַח אֲרוֹן הָאֱלֹוהִים. • בְּעֵת חָרְבַּן דְּבִירֶיהָ – בזמן חורבן מקדשה. • וְעַל לוֹחֵץ אֲשֶׁר לָחַץ – האויב שצרר. • וְשָׂם שַׂקִּים חֲגוֹרֶיהָ – הביא לאבלה. חגירת שק היא אחד ממנהגי האבלות (ראו ההפניה ליואל בפתיחת השיר). • מַחַץ וְרֹב מַכּוֹת – שבר ומכות, לפי הביטוי מישעיה ל, כו וּמַחַץ מַכָּתוֹ. • אֲשֶׁר הֻכּוּ נְזִירֶיהָ – שריה וחשוביה (מלשון נזר). • וְעַל נִפּוּץ אֱלֵי סֶלַע – לפי האמור בתהלים קלז, ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע אודות בת בבל. כאן הדברים מוסבים לילדיה של ציון אותם מנפץ האויב באכזריות אל הסלעים. • עֲוִילֶיהָ – ילדיה, מלשון עוּל ימים. • שִׂמְחַת מְשַׂנְאֶיהָ בְּשָׂחְקָם עַל שְׁבָרֶיהָ – האויב שמח על אסונה של ציון ומפלתה. • פֶשַׁע אֲשֶׁר עָוְתָה – על חטאיה. • סְלוֹל דֶּרֶךְ אֲשׁוּרֶיהָ – שאותם סללה ברגליה, כמו דרך חטאים. • צִבְאוֹת קְהָלֶיהָ – קהליה הרבים. • שְׁזוּפֶיהָ שְׁחוֹרֶיהָ – שנשרפו בחורבן. • קוֹלוֹת מְחָרְפֶיהָ – קולות אויביה מגדפיה. • בְּעֵת רַבּוּ פְגָרֶיהָ – כאשר מספר חלליה הלך וגדל. • רִגְשַׁת מְגַדְפֶיהָ – התאספות מקלליה. • בְּתוֹך מִשְׁכַּן חֲצֵרֶיהָ – בתוך חצרות משכנה, מקדשה. • שִׁמְךָ אֲשֶׁר חֻלַּל בְּפִי קָמֵי מְצֵרֶיהָ– שם ה' חולל בפי האויבים. • וְעַל תַּחַן יְצַוְּחוּ לָךְ – תחינתם שזועקים ומתחננים אליך. • קְשׁוֹב וּשְׁמַע אֲמָרֶיהָ – הקשב ושמע לדבריהם, לתחינתם.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
