סדר הוצאת ספר תורה לראש השנה

נוסף על קריאת פרשת השבוע בכל שבת, שמקומה מרכזי ומשמעותי, קבעו חז"ל את הקריאות במועדים וימים טובים. תוכן הקריאות מוסיף משמעות מיוחדת לחג, ובמסורות האשכנזיות לקריאת התורה בראש השנה וביום הכיפורים מנגינת טעמים מיוחדת, חגיגית יותר, המזכירה בטעמיה את מנגינות פיוטי הימים הנוראים.

טקס הוצאת ספר התורה בשבת חגיגי ומרומם, הוצאת הספר מארון הקודש והולכתו אל הבימה נתפס כבעל חשיבות מיוחדת. הזוהר אומר על כך: "כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי הרחמים בשמיים, ובכך מעוררים את האהבה למעלה" (זוהר ויקהל רו). בימים הנוראים הוצאת ספר התורה חגיגית, מלכותית ומרוממת אף יותר מהוצאת ספר התורה בשבת. בבתי כנסת רבים ישנה פרוכת מיוחדת לימים נוראים ועליה פסוקים ועיטורים מתאימים. במסורות האשכנזיות מלבישים את ספרי התורה בימים נוראים במעילים מיוחדים, היוצרים אווירה חגיגית ומיוחדת. מעבר לפסוקים הנאמרים בכל שבת הפותחים ומזכירים את מלכות והתגלות ה' בעולם, אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים ה', ולפסוקים מספר במדבר העוסקים במסע ארון הברית וַיְהִי בִּנְסעַ הָאָרֹן, בימים הנוראים ובשלושת הרגלים נוספו חלקים נוספים: במסורות הספרדיות מקובל להוסיף תפילות אישיות לאלהי המשפט לרגל יום הדין ולומר את הפסוק "לעולם ה' דברך נצב בשמים" י"ב פעמים. במסורת אלג'יריה נהוג להוסיף את הפיוט "ועתה קומה", הנאמר כשמוצאים שני ספרי תורה. במסורות האשכנזיות מקובלת אמירת י"ג מידות שלוש פעמים בקול רם, תפילה אישית הפותחת במלים רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְטוֹבָה, ואמירת הפסוק מתהלים סט, יד: וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן. אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ. עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ. כל התוספות נאמרות בעמידה ומוסיפות נופך מיוחד ומרגש למעמד. אצל האשכנזים נהוג שהחזן לובש 'קיטל' - גלימה לבנה שמסמלת ניקיון מן החטא וגם נועדה להזכיר את יום המיתה בהיותו דומה לתכריכי המת. לבוש זה מוסיף הדר לתהלוכת ספר התורה שבימים נוראים מלבישים אותו במעיל חגיגי, יחד עם הפרוכת החגיגית במיוחד של ארון הקודש שמוחלפת גם היא בימים נוראים ובדרך כלל צבעם לבן. התפילות הנוספות, הנוסח המושר, המעיל, הפרוכת, כמות ספרי תורה ולבוש החזן, כל אלה יוצרים בלבבות התרגשות מיוחדת במעמד זה.