תפילת נעילה

תפילת הנעילה, התפילה החמישית והייחודית של החג, נאמרת ברגעים האחרונים טרם חתימת הדין ונעילת השערים שהיו פתוחים במשך ימי התשובה (וכן נעילת שערי בית המקדש בתום עבודת היום). זו תפילה מיוחדת, מחוץ לסדר התפילות המקובל, וכך מסביר הרב א"צ מלמד את תקנתה: "תקנו חכמים תפילה נוספת לקראת סיום הצום, לפי שכל המרבה בתפילה נענה. ואם לא זכינו להיענות בתפילות הרגילות אולי נזכה להיענות בתפילה הנוספת." (פניני הלכה, ימים נוראים ז, יז).

התפילה מתחילה לאחר מנחה, כארבעים דקות או שעה לפני השקיעה - במטרה להגיע לאמירת ברכת הכהנים מבעוד יום. לפני התפילה יש הנוהגים לשמוע דרשת חיזוק והתעוררות, ואצל הספרדים נהוג לשיר את הפיוט "אל נורא עלילה" שכולו תפילה ובקשה שהאל ימציא "לנו מחילה בשעת הנעילה".

אצל האשכנזים, במהלך הנעילה כולה ארון הקודש פתוח והקהל עומד, באופן שמדגיש את ההתרגשות ואת היותה של התפילה אחד מרגעי השיא של השנה כולה.

התפילה נפתחת ב"אשרי יושבי ביתך" ובתפילת עמידה, הדומה לזו של שאר התפילות היום (יש בה כל התוספות של עשרת ימי תשובה, נוסח נרחב ומיוחד של ברכת קדושת השם וברכת קדושת היום וכן הקדמה לוידוי ווידוי), אלא שבה לשון התוספות היא "חתימה" ולא "כתיבה".

במסורות הספרדים מקדימים לחזרת הש"ץ אמירת רשות, כמו "אתאנו" ו"אוחילה לאל". לאחר ברכת קדושת השם ישנו וידוי נרחב, ולפני "יעלה ויבוא" מוסיפים את הפיוט " מי אל כמוך". במסורות אשכנז משובצות בחזרה תוספות רבות, פיוטים ובקשות, שחלקן מופיעות כיום באופן חלקי. מקובל לומר אותן בנוסח הסליחות או בלחנים ובהלבשות. בתוך כך משולב למעשה סדר הסליחות האשכנזי, שבמסגרתו חוזרים שוב ושוב על אמירת "אל מלך יושב על כסא רחמים", י"ג המידות ווידוי. בקהילות הספרדים מסיימים את חזרת הש"ץ ולאחריה אומרים את סדר הסליחות (נהוג לדלג על "שבט יהודה בדוחק ובצער").

בנוסח אשכנז אומרים לאחר החזרה "אבינו מלכנו" (ואפילו אם החג חל בשבת, כשאין אומרים "אבינו מלכנו" בשאר התפילות), ולאחר מכן במענה חזן קהל, "שמע ישראל", "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" (באשכנז שלוש פעמים, אצל הספרדים פעם אחת), ו"ה' הוא האלהים" ואצל הספרדים גם "קראתי בכל לב" (שבע פעמים). זהו רגע השיא של התפילה, שלאחריו מגיעות הקלה, שמחה והתרגשות. במסורות הספרדים אומרים קדיש "תענו ותעתרו", שבמהלכו תוקעים ארבעה קולות ובסופו תרועה גדולה, במסורות אשכנז אומרים קדיש תתקבל, שאותו מקובל לשיר יחד במנגינה חסידית חגיגית וסוחפת. לאחריו תוקעים ארבעה קולות ומסיימים בתקיעה גדולה - ובסופה שרים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".