תפילת שחרית ליום הכיפורים נפתחת בברכות השחר ולאחריהן אמירת קטע הזוהר "פתח אליהו", תפילת חנה, פרשת העקֵדה, פיטום הקטורת, קרבנות וי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן – לפי מנהג הספרדים; לפי מנהג האשכנזים אומרים רק את פרשת העקֵדה, פיטום הקטורת, הקרבנות וי"ג המידות. לאחר אמירת הקרבנות חותמים בקדיש דרבנן ומתחילים באמירת "פסוקי דזמרה". עיקרם של פסוקי דזמרה הוא רצף של ששת מזמורי תהלים האחרונים (קמה–קנ) העוסקים בשבחים והלל לה', ומתחילים בקטע "אשרי יושבי ביתך"; פסוקי דזמרה כוללים גם קטעים נוספים, ובשבתות וימים טובים – גם את "נשמת כל חי". במקור יוחד השם "פסוקי דזמרה" לקטעים שבין ברכת "ברוך שאמר" לברכת "ישתבח", אך כיום הוא כולל גם פרקי תהלים הנאמרים לפני כן (וידועים בשם "הודו" על שם מילות הפתיחה "הודו לה' קראו בשמו"). לפי הספרדים, פסוקי דזמרה בתפילה זו נאמרים לפי הסדר המקובל בשבת, אולם נוספים אליהם מזמורים ייחודיים ליום הכיפורים בשל תוכנם: בין מזמור "יושב בסתר עליון" ל"מזמור שירו לה' שיר חדש" שבפסוקי דזמרה נוספת קבוצה של עשרה מזמורים נבחרים לרגל יום הכיפורים (יז; כה; לב; נא; סה; פה; פו; קב; קג; קד); המזמורים שנבחרו עוסקים באופן ישיר בחטא ובפרט בתשובה ממנו – על שלל מאפייניה, יסודותיה ופעולתה בתיקון נפש האדם. בין המזמורים המוספים ביום הכיפורים מזמור הנפתח בקביעה "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" (לב, א), מזמור העוסק בתשובת דוד לאחר חטאו עם בת שבע ("למנצח מזמור לדוד, בבוא אליו נתן הנביא". נא, א-ב); מזמור ובו הבקשה "פשעינו אתה תכפרם" (סה, ד) ואחר שבו התחינה "אל תסתר פניך ממני ביום צר לי" (קב, ג) ועוד. המזמור האחרון, "ברכי נפשי את ה'", מסתיים במילים הטעונות: "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם! ברכי נפשי את ה'" (קד, לה). בחלק מקהילות הספרדים מקובל להוסיף פיוטים כמו "ברוך אשר אשש דוק" לפני "ברוך שאמר" ויש האומרים אותם דווקא לאחריו; יש גם המוסיפים פיוטים כ"רשות" לפני "נשמת כל חי"; אחרים אינם אומרים פיוטים כלל בשלב זה, אלא דוחים את אמירתם לאחר תפילת העמידה. הפיוט "שנאנים שאננים", שבמקור נאמר בברכת "יוצר אור" בקריאת שמע, נשמר בקהילות רבות, ונאמר אצלם לאחר "ישתבח" ולפני הקדיש. לפי האשכנזים, לעומת זאת, תוכן פסוקי דזמרה בחג אינו שונה משל שאר הימים הטובים. אולם, המנגינה שלהם ("הנוסח") שונה מזו של פסוקי דזמרה בשאר ימים טובים ודומה למנגינות של תפילות ראש השנה, ובכך מבטאת את ייחודו של היום ואופיו המהורהר והחגיגי. עוד הבדל בין המנהגים קיים בפתיחה של פסוקי דזמרה: לפי מנהגי האשכנזים מוסיפים לפתיחת פסוקי דזמרה של יום הכיפורים את המזמור "למנצח מזמור לדוד, השמים מספרים כבוד אל" העוסק ביפעת הבריאה והודה, כנהוג גם בשאר הימים הטובים והשבתות, בעוד הספרדים דווקא משמיטים אותו, שלא כרגיל. כמו כן, לפי מנהגי האשכנזים, החזן מדגיש בנעימה מיוחדת את המילה "המלך" שבברכת "נשמת כל חי", בשל היותו של יום הכיפורים מועד שבו מודגשת מלכותו של הבורא בעולם. לפי כל המנהגים, לאחר ברכת "ישתבח" ולפני התחלת ברכות קריאת שמע, מוסיפים את המזמור "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'", כנהוג בעשרת ימי תשובה.
|