ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
ויקרא יח, א-ל: (עלייה ראשונה:) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ: אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה': (עלייה שנייה:) אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי ה': עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ: עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָבִיךָ הִוא: עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן: עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן כִּי עֶרְוָתְךָ הֵנָּה: עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ אֲחוֹתְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ: עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה שְׁאֵר אָבִיךָ הִוא: עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא: עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִוא: עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ: עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָחִיךָ הִוא: עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִוא: וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ: וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ: וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע לְטָמְאָה בָהּ: וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה': וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא: וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא: אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ: וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: (עלייה שלישית:) כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ: וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם: כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: |
|
במנחה של יום הכיפורים מוציאים ספר תורה אחד לקריאת התורה וקוראים בו חלק מפרשת "אחרי מות" (ויקרא יח, א-ל) המכונה "פרשת העריות". חלק זה נפתח בציווי הכללי להיזהר שלא ללכת בדרכים המקולקלות של האומות שעמן באו בני ישראל במגע: "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה – לא תעשו, וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה – לא תעשו" (שם, ג); לאחר הציווי הכללי מגיע פירוט מלא של כל איסורי העריות למיניהם. הפרשייה מסתיימת באזהרה מפני אי-שמירה על איסורי העריות: "אל תטמאו בכל אלה, כי בכל אלה נטמאו הגויים אשר אני משלח מפניכם... ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה" (שם, כד-כח), כלומר: ישיבת הארץ תלויה בשמירה על איסורים אלו. אף על פי שקטע הקריאה אינו עוסק כלל ביום הכיפורים ובמצוותיו, חז"ל בחרו בו לקריאה ביום זה: "ובמנחה קורין בעריות" (מגילה לא, ע"א). הפרשנים מציעים כמה טעמים: רש"י (שם) כותב שקוראים קטע זה מפני שהוא עוסק בעבֵרות מצויות "שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו", ומתוך שמיעת הפרשייה ביום הכיפורים, יום התשובה, עשוי השומע לפרוש מאותן עבֵרות ולחזור בתשובה על מה שכבר חטא, וכפי שכותב גם רמב"ם, ר' משה בן מיימון: "קורין בעריות שבאחרי מות כדי שיזכור ויכלם כל מי שנכשל באחת מהן ויחזור בתשובה" (הלכות תפילה ונשיאת כפים יג, יא); בעלי התוספות, מחכמי אשכנז בימי הביניים (שם), הטעימו את הקריאה בשני טעמים נוספים: "לפי שהנשים מקושטות בשביל כבוד היום לפיכך צריך להזכירם שלא יכשלו בהן; ובמדרש... [נאמר:] לפי שישראל עושין רמז להקב"ה, שכשם שהזהיר אותם שלא לגלות ערוה – כך לא תגלה ערותם בעונותם". לפי הטעם הראשון הקריאה מופנית לשומעים, לפי הטעם השני – לאל עצמו, בהליך הפוך למתואר בקריאה עצמה – העוסקת באיסורים המוטלים על עם ישראל. המתפללים מקבילים את האיסור המוטל עליהם לגלות ערווה לדרישתם מהאל, הרלוונטיות ביום זה, לגילוי חטאיהם ("ערוותם בעוונותם"). במנחה של יום הכיפורים עולים לתורה שלושה קרואים בסך הכול, כאשר העולה האחרון הוא המפטיר ולאחר הקריאה בתורה מפטירים בספר יונה. התקנה לקרוא בתורה במועדים, ובכלל זה בחירת קטעי הקריאה המתאימים לכל מועד ומועד, יוחסה במשנה ובגמרא למשה רבינו (מגילה לב, ע"א), אך סדרי הקריאה הסופיים התגבשו בפועל מאוחר יותר, ככל הנראה בתקופת הגאונים. קהילות יוצאי ספרד והלבנט קוראות את קטע הקריאה במנגינה הרגילה של שאר ימות השנה, בעוד שלקהילות יוצאי אשכנז מנגינה מיוחדת, חגיגית יותר, המזכירה בטעמיה את מנגינות פיוטי הימים הנוראים. חסידי חב"ד (בזרם לובביץ'(, לעומת זאת, קוראים אותו במנגינה הרגילה של שאר כל ימות השנה. |
| כותר |
קריאה בתורה למנחה של יום כיפור |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום כיפור |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
במנחה של יום הכיפורים מוציאים ספר תורה אחד לקריאת התורה וקוראים בו חלק מפרשת "אחרי מות" (ויקרא יח, א-ל) המכונה "פרשת העריות". חלק זה נפתח בציווי הכללי להיזהר שלא ללכת בדרכים המקולקלות של האומות שעמן באו בני ישראל במגע: "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה - לא תעשו, וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה - לא תעשו" (שם, ג)
במנחה של יום הכיפורים עולים לתורה שלושה קרואים בסך הכול, כאשר העולה האחרון הוא המפטיר ולאחר הקריאה בתורה מפטירים בספר יונה.
התקנה לקרוא בתורה במועדים, ובכלל זה בחירת קטעי הקריאה המתאימים לכל מועד ומועד, יוחסה במשנה ובגמרא למשה רבינו (מגילה לב, ע"א), אך סדרי הקריאה הסופיים התגבשו בפועל מאוחר יותר, ככל הנראה בתקופת הגאונים.
קהילות יוצאי ספרד והלבנט קוראות את קטע הקריאה במנגינה הרגילה של שאר ימות השנה, בעוד שלקהילות יוצאי אשכנז מנגינה מיוחדת, חגיגית יותר, המזכירה בטעמיה את מנגינות פיוטי הימים הנוראים. חסידי חב"ד (בזרם לובביץ'(, לעומת זאת, קוראים אותו במנגינה הרגילה של שאר כל ימות השנה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
