ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
לך אלים אלפי אלפים / ר' בנימן בר זרח לְךָ אֵלִים אַלְפֵי אֲלָפִים אוֹמְרִים קָדוֹשׁ לְךָ בְּרָקִים בְּרוּאֵי בְקָרִים אוֹמְרִים בָּרוּךְ לְךָ קְהִלּוֹת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ לְךָ גּוֹעִים גְּדוּדֵי גְבוֹהִים אוֹמְרִים קָדוֹשׁ לְךָ דּוֹבְבִים דְּמָמָה דַקָּה אוֹמְרִים בָּרוּךְ לְךָ קְהִלּוֹת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ לְךָ הוֹמִים הוֹמֵי הֲמֻלָּה אוֹמְרִים קָדוֹשׁ לְךָ וְעוּדִים וְעוּדֵי וָתִיקִים אוֹמְרִים בָּרוּךְ לְךָ קְהִלּוֹת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ לְךָ זוֹעֲקִים זַכֵּי זְבוּלִים אוֹמְרִים קָדוֹשׁ לְךָ חָלִים חֲיָלֵי חַשְׁמַלִּים אוֹמְרִים בָּרוּךְ לְךָ קְהִלּוֹת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ לְךָ טָשִׂים טַפְסְרֵי טְפוּחִים אוֹמְרִים קָדוֹשׁ לְךָ יִקְרְאוּן יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן אוֹמְרִים בָּרוּךְ לְךָ קְהִלּוֹת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |
|
פיוט זה נאמר על ידי יהודי אשכנז (במסורת אלזס) בשבת שבה חל ראש חודש, כפי שעולה מהשורה המסיימת בו כל בית. הפיוט נמנה על פיוטי האופן, כלומר, הוא פיוט שמיועד להיאמר בסמוך לקדושת יוצר, והוא מבוסס על דברי מדרש ויקרא רבה ב, ח: "ד' מאות ותשעים וששה אלפים של מלאכי השרת שהם עומדים ומקדשים שמי הגדול בכל יום תמיד - מיציאת החמה ועד שקיעתה ואומרים 'קדוש קדוש קדוש', משקיעת החמה ועד יציאתה ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו'." המדרש קובע כי שני שברי הפסוקים המובאים בו, ציטוטי קדושת המלאכים מחזיונותיהם של ישעיהו (ו, ג) ושל יחזקאל (ג, יב), נאמרים על ידי המלאכים בזמנים שונים של היממה. באמירת הקדושה בבתי הכנסת מצטרפים המתפללים למעשה המלאכים, ומקיימים מקהלה תחתונה כנגד מקהלת הפמליא של מעלה. לעומת סוגי המלאכים הססגוניים ומגוון פעולותיהם השמימיות, הנמנים בסדר אלפא-ביתי, מודגש בפיוט כוחן של קהלות ישראל לומר את שני פסוקי הקדושה בשבתות ובראשי חדשים. |
| • אֵלִים – מלאכים, כפי שמופיע ביטוי זה בתהלים כט, א ...הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז, וראו גם תהלים פט, ז. • אַלְפֵי אֲלָפִים – לפי המתואר בדניאל (ז, י) על ה' ומלאכיו: נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וְרִבּוֹ רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן..., שמשמעו – נהר של אש נמשך ויוצא מלפניו, אלף אלפים ישמשוהו ורבוא רבבות לפניו יעמדו. • אוֹמְרִים קָדוֹשׁ – מהללים את הקב"ה באמירת "קדוש". לפי דברי השרפים בישעיהו ו, ג: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. • בְּרָקִים – הברק מופיע כחלק מתיאור חיות הקודש במעשה המרכבה שראה יחזקאל (א, יג): וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק. • בְּרוּאֵי בְקָרִים – לפי האמור בתלמוד הבבלי, חגיגה יד ע"א (בתרגום לעברית): "כל יום ויום נבראים מלאכי השרת מנהר האש (נהר דינור, המופיע בפסוק מדניאל שהובא לעיל), ואומרים שירה ובטלים, שנאמר 'חדשים לבקרים רבה אמונתך' (איכה ג, כג)". • אוֹמְרִים בָּרוּךְ – מהללים את הקב"ה באמירת "ברוך". לפי דברי חיות הקודש ביחזקאל ג, יב: וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ. • קְהִלּוֹת אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ – בתפילת הקדושה אומרות קהילות ישראל את שני הפסוקים הנזכרים מישעיהו ומיחזקאל, שבהם מקדישים המלאכים את ה'. תפילת הקדושה זוקקת מניין (לפחות עשרה גברים), ולכן מדובר כאן דווקא בקהילות. • גּוֹעִים גְּדוּדֵי גְבוֹהִים – קבוצות של מלאכים מצבא השמים משמיעות קול ואומרות. • דּוֹבְבִים דְּמָמָה דַקָּה – משמיעים קול דממה דקה, כמו הקול ששמע אליהו בהתגלות ה' במערה בחורב, כפי המסופר במלכים א יט, יב: וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה' וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה.. • הוֹמִים הוֹמֵי הֲמֻלָּה – משמיעים קול רעש, לפי האמור אודות חיות הקודש במעשה המרכבה (יחזקאל א, כד): וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל שַׁדַּי בְּלֶכְתָּם קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן. • וְעוּדִים – יעודים, מזומנים. • וָתִיקִים – נאמנים, כינוי למלאכים. • זַכֵּי זְבוּלִים – טהורי השמיים. זבול הוא שמו של אחד הרקיעים, לפי אבות דר' נתן לז ומקומות נוספים. • חָלִים– רועדים, פוחדים. • חֲיָלֵי חַשְׁמַלִּים – כינוי לפמליא של מעלה, המופיע במעשה המרכבה שראה יחזקאל (א, ד) וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, וראו גם שם בפסוק כז. • טָשִׂים – טסים, לפי איוב ט, כו חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל. • טַפְסְרֵי – שרים, כינוי למלאכים. • טְפוּחִים – שמים, לפי ישעיהו מח, יג: אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו. • יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן – ינועו, ייטלטלו, לפי תהלים סח, יג מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן..., שנדרש בבבלי (שבת פח ע"ב) על מלאכי השרת שהיו מדדין את ישראל שנרתעו מקול ה' במעמד הר סיני. |
| כותר |
לך אלים אלפי אלפים |
|---|---|
| מעגל השנה |
פסח;ראש חודש;שבת |
| מועד התפילה |
אחר |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
