• הַהֲדוּרָה – המפוארת. • בְּרוֹן וְצַהֲלָה – בשמחה. • לְעוֹטֶה כַשַּׂלְמָה אוֹרָה – כינוי לקדוש ברוך הוא, על פי תהלים קד, ב: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. משמעות הדימוי היא שהאור משמש לקדוש ברוך הוא כלבוש. • מִזִּיו אוֹרוֹ... בָּרָא עוֹלָמוֹ – לפי מדרש תנחומא (ויקהל ו) "כשבקש לברוא את העולם נתעטף באורה וברא את העולם, שנאמר (תהלים קד) 'עוטה אור כשלמה' ואח"כ 'נוטה שמים כיריעה'". • וַיִּקְרָא לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ לָיְלָה – כפי שנאמר בבראשית א, ה: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. • בַּתּוֹרָה יָדוֹ חוֹלְלָה כָּל יְצוּר... – באמצעות התורה הקדמונית ה' ברא את העולם, לפי הפסוקים שאומרת החכמה (משלי ח, כב-ל), ושחז"ל הבינו אותם כמתייחסים לתורה: ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ. בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם. בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי... וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת. • מְרוֹמָם הוּא וְנַעֲלָה עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה – ה'. לפי תפילת הלויים בספר נחמיה ט, ה: ...וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. • מִי זֶה יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת הָאֵל – מי יוכל לבטא את גבורות ה', לפי תהלים קו, ב: מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ. • רָם וּמִתְנַשֵּׂא – גבוה, לפי ישעיהו נז, טו: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. • וּמִי זֶה יוּכַל סְפוּרוֹת– ומי יוכל לספר את נוראותיו, לפי תהלים עא, טו: פִּי יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּשׁוּעָתֶךָ כִּי לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרוֹת. • גְּדוֹלוֹת אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה – את גדולותיו של ה' שברא את העולם במאמרות פיו. הביטוי מופיע בתפילה בפסוקי דזמרא - בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית. בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה. בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. • בְּהִגָּלוֹת אוֹר יְקָרוֹת – במעמד הר סיני, כאשר התגלה האור המכובד, אור התורה. הביטוי לקוח מתיאור יום ה' העתידי בזכריה יד, ו: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן. • הַמֻּפְלֶא וְהַמְכֻסֶּה – לפי חכמי התלמוד (בבלי, זבחים קטז ע"א), אור התורה היה נסתר אצל הקדוש ברוך הוא עוד זמן רב קודם בריאת העולם, עד שניתן בפומבי בהר סיני, שם נאמר על התורה: "חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם וביקש ליתנה לבניו". • כָּל הָעֶלְיוֹנִים מִקָּצֶה – כל המלאכים וצבא השמים, מהראשון ועד האחרון שבהם. • חַיּוֹת – חיות הקודש. • וּשְׂרָפִים – מלאכים. • וְכִסֵּא – וכסא הכבוד. • כָּל הָעֶלְיוֹנִים... אֵין נוֹדֵד כָּנָף אֵין פּוֹצֶה – כל המלאכים לא נעו ולא השמיעו קול, לפי מדרש שמות רבה כט, ט: "כשנתן הקב"ה את התורה צפור לא צווח עוף לא פרח שור לא געה אופנים לא עפו שרפים לא אמרו קדוש קדוש הים לא נזדעזע הבריות לא דברו אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול אנכי ה' אלקיך." • כִּי לוֹ דֻמִיָּה תְהִלָּה – כי את ה' לא ניתן להלל במלים, אלא בשתיקה בלבד, מעבר למלים, כפי שאומר דוד בתהלים סה, ב: לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר. • שָׁמַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ אֶת גָּדְלוֹ – השמים אינם יכולים להכיל את האל הגדול, כפי שאמר שלמה בבניית המקדש (דברי הימים ב ב, ה): וּמִי יַעֲצָר כֹּחַ לִבְנוֹת לוֹ בַיִת כִּי הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלֻהוּ וּמִי אֲנִי אֲשֶׁר אֶבְנֶה לּוֹ בַיִת כִּי אִם לְהַקְטִיר לְפָנָיו. • יָסַד אֶרֶץ עַל הַמַּיִם – כפי שמתואר בבראשית, וכפי שמופיע שוב בשירת תהלים קד, ה-ו: יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד. תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ... • וְלָהּ קָרָא הֲדוֹם רַגְלוֹ – ולארץ קרא הדום רגלו, כפי שנאמר בישעיהו סו, א: כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי. • מַקִּיף וְנָקַף – גלגלי השמים או הרקיעים מקיפים את העולם, והעולם הוא המוקף. (ראו למשל ר' משה קורדוברו, פרדס רמונים, ו, ה). • בֵּינְתַיִם – באמצע. • שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ – המלאכים. פסוק הוא מחזונו של ישעיהו (ו, א-ב),שממנו שאוב פסוק הקדושה: בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת ה' ישֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל. שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. • לְרוֹמְמוֹ וּלְהַלְּלוֹ – והם מקדישים את שמו של הקב"ה ומהללים אותו. כפי שנאמר שם, ג: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. • בְּאֵימָה... בֶּרֶתֶת וְגַם חַלְחָלָה – לשונות יראה ופחד. • הַשְׁלֵם יָהּ אֶת מַאֲוַיַּי – קיים את מה שאני רוצה ונכסף אליו. • וְכוֹנֵן לִבִּי וּסְעִפִּי – וחזק את לבי ואת מחשבותי, העמד אותם על מכונם. • וּבְתוֹךְ כֹּהֲנַי וּלְוִיַּי יַחַד זְקֵנִי וְטַפִּי – ויחד עם הכהנים והלויים, הזקנים והילדים, כל העם. • אֶתְנַפֵּל – אפיל עצמי בפניך. • אֶקֹד עַל אַפַּי – אשתחווה ואכרע על פני. • אָשִׁיר בִּמְחוֹלִי וְתֻפִּי – ארקוד ואשיר בתופים ומחולות. • כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי בְּשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי – אברך אותך כל ימי חיי ואתפלל אליך. זהו שיבוץ של פסוק מתהלים (סג, ה).
|